ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- גאולה ונבואה
- תפקידנו במהלך הגאולה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' דוד ב"ר אברהם לוי מלמד
על כבוד ישראל צריך לשמור. מה שאמרו חכמים שצריך לברוח מן הכבוד, נאמר כלפי הכבוד האישי, אבל על כבוד הציבור, על הכבוד הלאומי, צריך לשמור. אליו צריך להיות רגיש. אין מקום לויתורים על פגיעה של אחרים בכבוד ישראל, וכל-שכן שאנו בעצמנו צריכים להיות רגישים ולא לפגוע בעצמנו בכבודנו הלאומי.
את כל הענין הזה של כבוד ישראל, כבוד לאומי יהודי, צריך לבנות אצלנו מחדש. במשך דורות רבים של גלות, התרגלנו לרמיסת כבודנו. התרגלנו להשפלות, לעלבונות, דל כבודנו בגויים, שִקצונו כטומאת הנדה. קרוב לאלפיים שנה שעם ישראל מושפל ומושמץ. לא היתה לנו ברירה, נאלצנו לבלוע את הכל, נאלצנו להתכופף, להכנע. כל נסיון להאבק על כבודנו היה חסר סיכוי, כל נסיון להדוף את ההשפלות היה בו משום סכנת נפשות. ההרגל להיות מושפלים נעשה טבע, אנחנו כבר לא כל-כך רגישים לכבוד ישראל, ופיתחנו כבר אידיאולוגיה מכך, שכבוד ישראל אינו דבר חשוב, שהוא כביכול דבר חיצוני.
כעת שהגענו לעצמאות, לוקח זמן לשקם את כבודנו, לא רק בעיני הגויים, אלא גם בעיני עצמנו. אמנם מאז הקמת המדינה, אנחנו משתחררים מאווירת הגלות. לא עוד אפשר לפגוע בנו בקלות, ללא תגובה. עם ישראל הולך וכובש את עמדתו בין העמים, בין המדינות, אבל הדרך ארוכה. העצמאות אינה מושלמת. האנטישמיות המנאצת, המזלזלת, קיימת בעולם, רוחשת בלבבות העמים. הביקורת על העם היהודי גדולה, מסתכלים עלינו בזכוכית מגדלת. עוד לא השתחררנו מהגלות. גם היום, האווירה האנטי יהודית, משפיעה, ואנשים מחפשים מוצא מהבדידות וההשפלה. רבים חושבים בקרב ליבם שלא צריך להתבלט, שלא צריך לעורר תשומת לב, שלא צריך להדגיש את היחודיות שלנו. לדעתם צריך לאמץ אורחות התנהגות של עמים אחרים, להידמות להם, אולי בכך נשתחרר מהבדידות, מהעויינות. ויש שהיחס המתנשא של העמים כלפינו משכנע אותנו שאכן הם הטובים, הם המעולים, אותם צריך להעריץ, אותם צריך לחקות. "להיות כמו באמריקה". גם התלות הכלכלית והמדינית של מדינת ישראל באחרים משפיעה על הרוח ופוגמת בעצמאות הרוחנית. כל אלו הגורמים, מעכבים עדיין את זקיפות הקומה הישראלית במלואה.
אבל אנחנו בדרך לזקיפות הקומה, אנחנו כל הזמן מתקדמים. ולא ירחק היום, שנחדל לחקות את האחרים ולהתבטל כלפיהם. קרוב היום שנשוב לעצמנו, לאורחות חיינו, לחגינו ולשמחותינו, ללוח העברי שלנו, לראש-השנה שלנו. קרוב היום שלא עוד נבזה את עצמנו בהשתתפות במסיבות זרות, שמנוגדות לרוחנו היהודית, הבריאה, העצמאית. ואז, כשנחזור לעצמנו, יבואו עמים אחרים ללמוד מאיתנו. "והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר ה' אל בית אלקי יעקב ויֹרינו מדרכיו ונלכה באֹרחותיו" (ישעיה ב ; ג).
דיני ברכות בתיקון ליל שבועות
איך אדם יכול לדאוג שיאהבו אותו?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
ארבע כוסות ושלוש מצות
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
אנחנו קודש למענך
המדריך המלא לבדיקת פירות ט"ו בשבט
איך מותר להכין קפה בשבת?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
