ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- בשלח
- מדורים
- קוממיות
- הרה"ג דב ליאור
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
רחל בת ארלט
ישנו הבדל עקרוני בין שני איומי המלחמה - המצרים נלחמים בנו כשיש להם טענה נגדנו, אמנם טענה לא מוצדקת, שהרי פרעה בעצמו הכריז באמצע הלילה "קומו צאו מתוך עמי", ובכל זאת יש למצרים טענה מסוימת - 'לקינו, נטלו ממוננו ושלחנום לחופשי'.
אולם מלחמת עמלק באה ללא כל טענה, וכפי שהמלבי"ם מסביר - שישנם כמה סיבות שעם יוצא למלחמה על עם אחר, אך עמלק נלחמו בנו ללא סיבה, שהרי ישראל לא באו לרשת מעמלק את ארצם ולא היה ביניהם לפני כן שום שיג ושיח. העמלקים נלחמים בנו, מפני שהם מתנגדים לעצם הופעת עם ישראל בעולם ולכל מה שישראל מייצגים - אמונה באלוקים וכל המתחייב מכך בהתנהגות האדם בימי חייו.
עמלק רצו חיים ללא כל מחויבות, חיי הפקרות בהם איש הישר בעיניו יעשה, ולא הסכימו שיהיה עם שמאמין בהשגחת השם ומכוון את אורחותיו לאור אמונה זו.
לאור זאת נבין את הטעם לציווי האלוקי למחות דווקא את עמלק מתחת השמים, ולא את כל העמים האחרים שנלחמו נגד עמנו. עמלק שנא את עצם הופעת עם ישראל עלי אדמות, מתוך מחלוקת עקרונית-אידיאולוגית, ולכן החיוב למחותו כולל בתוכו את החיוב למחות את עצם הכפירה של עמלק ואת כל האידיאולוגיה של חיי הפקרות שעומדת בניגוד גמור לתפיסת תורת ישראל.
בזמננו, מה שמתרחש לעינינו, זו גם מעין מלחמת עמלק דאז על השם ועל משיחו. אויבי ישראל מסביב חפצים להשמיד ולכלות את עם ישראל ואת מדינתו. שום דבר לא יספק את יצרי ההרס שלהם. אי אפשר בכלל לדבר על שלום עימם, משום שהם רוצים להשמידנו ולכלותנו ולכן כל הנסיונות להגיע איתם לשלום נועדו מראש לכישלון. רק אם בני עמנו יפנימו שכושר עמידתנו תלוי במידת דבקותינו בתורה ובמצוותיה, כך שיהיה ניכר שאנו יהודים באורחות חיינו הפרטיים והציבוריים, יעריכו אותנו הגויים ונוכל לחיות בשלום ובביטחון באזור הזה.
אך אם חלילה נמשיך לנסות לטשטש את זהות המדינה כמדינה יהודית, וננסה לחקות את תרבות המערב, עלול המצב להתדרדר, חלילה.
במלחמת עמלק נשא משה רבנו את ידיו כלפי מעלה ללמד את העם כולו, שיש לשעבד את הלב כלפי מעלה. גם כיום, עלינו ללכת בדרך האמונה, דרכו של משה, ובזכות זאת נזכה להיוושע מכל אויבינו מסביב.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
