ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- ראה
- מדורים
- קוממיות
- הרה"ג אברהם שפירא זצ"ל
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב אברהם שפירא זצ"ל
"כי אם אל המקום אשר יבחר ד' אלוקיכם מכל שבטיכם לשום את שמו שם לשכנו תדרשו ובאת שמה".
על פסוק זה דרש הספרי "דרוש על פי נביא", דהיינו שישנה חובה לשאול את הנביא על דבר בניית המקדש ועל מיקומו.
וכך גם נאמר לגבי מצות העמדת מלך בישראל:
"שום תשום עליך מלך אשר יבחר ד' אלוקיך בו" (דברים י"ז)
ובספרי שם דרשו: "על פי נביא", כלומר ישנה הלכה מיוחדת שמשפטי המלוכה קשורים אל הנביא.
וכך הוא גם לגבי מצות מחיית עמלק: "מלחמה לד' בעמלק מדור דור", שמצינו שנמסרו דיניה והלכותיה לשאול המלך ע"י שמואל הנביא, (וכ"נ מדברי הפסיקתא רבתי פרשה י"ב).
הפסוק בתהילים: "משה ואהרון בכהניו ושמואל בקוראי שמו, קוראים אל ד' והוא יענם, בעמוד ענן ידבר אליהם, שמרו עדותיו וחוק נתן למו", צריך ביאור - מהם החוקים שניתנו לשמואל הרי התורה ניתנה על ידי משה וחלק מהפרשיות ניתנו למשה ואהרון, אבל אלו דינים נאמרו על ידי שמואל? וההסבר הוא כנ"ל, שהלכות המלוכה נאמרו לישראל ע"י שמואל. ומפורש הדבר בילקוט תהילים (תתנ"ג): "שמרו עדותיו וחוק נתן למו - שמענו במשה, ושמענו בשמואל שנכתב לו ספר תורה דכתיב 'ויכתוב בספר וינח לפני ד'' (שמואל א' י')", והמדובר שם הוא בפרשת המלך. ולמדים אנו מכאן, כי מצוות דרישת המקדש, העמדת מלך ומחיית עמלק, יש בהם עניין מיוחד שקיומם הוא על פי נביא, ומשום כך אמרה הגמרא (סנהדרין כ'): "שלוש מצוות נצטוו ישראל בכניסתן לארץ להעמיד להם מלך, להכרית זרעו של עמלק ולבנות בית הבחירה". וצריך ביאור - והרי כמה וכמה מצוות נצטוו בכניסתן לארץ ומדוע נמנו ג' מצוות אלו במיוחד? רש"י מפרש, ששלושת מצוות אלו תלויות אחת בשנייה, שהרי יש סדר במצוות אלו מה קודם למה. אולם לדברינו ניתן לפרש, שהמשותף בשלושת אלו המצוות שקיומן הוא על פי נביא, ולכן נמנו בפני עצמם, מפאת הציווי המיוחד להן.
המתבונן בפרשה יראה כי התורה לא ציינה במפורש את מיקומו המדויק של המקדש, (וכבר עמד על כך הרמב"ם במורה נבוכים), ואילו בראשית הפרשה מציינת התורה במפורש אחרי דרך מבוא השמש, אצל הגלגל וגו', וכן מצינו, כשנצטווה אברהם אבינו בעקידת יצחק נאמר לו "על אחד ההרים אשר אומר אליך", ותו לא.
ומכאן, כי לבניית מקדש, נדרשת מצד האדם התעוררות ורצון לשכנו תדרשו, לדרוש אלוקים, עצם הדרישה והחיפוש מקרב את האדם אל מקדשו הפנימי, "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם", האדם עצמו מהווה משכן לשכינה, ועליו לדרוש כמו שכתוב בספרי הנ"ל, על פי נביא, על פי הדרכה. וכתב הרמב"ם (באגרת תימן): "וכבר ראוי להם להמון למסור משענתם על הנביאים בעלי עיניים האמיתיים... ואחרי הנביאים, החכמים החוקרים והרודפים יומם ולילה הסברות והדעות כדי שידעו איזו מהן אמת ואיזו מהן שווא", וכן הוא בסדר עולם בביאור הגר"א שם.
ויהי רצון שייבנה בית המקדש במהרה בימינו ותן חלקנו בתורתך.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
