ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- תצוה
- משפחה חברה ומדינה
- ירושלים ובית המקדש
- הר הבית
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
נריה בן אורה יוכבד
מצוות-עשה מהתורה לשמור על בית-המקדש, ושמירה זו איננה מפני פחד אויבים או ליסטים וגנבים, אלא זו שמירה של כבוד. וכך היא לשון הרמב"ם בספר המצוות, עשה כב: "שצוונו לשמור המקדש וללכת סביבו תמיד, לכבדו ולרוממו ולגדלו. והוא אמרו לאהרן ואתה ובניך אתך לפני אהל העדות, רוצה לומר, אתם תהיו לי לפני תמיד. ...גדולה למקדש שיש עליו שומרים, ואינו דומה פלטרין שיש עליו שומרים לפלטרין שאין עליו שומרים". כלומר זה שיש עליו שומרים הוא לכבודו של בית-המקדש.
ונשאלת השאלה, האם גם בזמן הזה קיימת מצווה זו של שמירת המקדש, להעמיד שומרים בכל פתחי הר-הבית ובכל פינותיו מבחוץ לכבוד ולתפארת מקום הקודש? שאלה זו היא לשיטת הרמב"ם, הסובר שהר-הבית ומקום המקדש נשאר בקדושתו גם היום הזה. כי קדושת המקדש קדשה לשעתה ולעתיד לבוא, ומזמן שנבנה בית-המקדש הראשון המקום קדוש וקדושתו לא בטלה. ולפי זה יש לדון האם יש מצווה לשמור שמירה של כבוד על מקום המקדש בזמן הזה.
שאלה זו עורר הרב הגאון ר' הלל משה גלבשטין בספרו "אביר משכנות יעקב", לפני למעלה ממאה שנה, והוא פנה לגאון האדר"ת אשר השיב כמסתפק. כן הוא פנה ל אדמו"ר מסוכוטשוב בעל ה"אבני נזר" אשר השיב לו שאין אפשרות לקיים המצווה, מצד שהכהנים המצווים בשמירה אינם יכולים ללבוש בגדי כהונה, כיוון שהם טמאי מתים, וגם משום שהלוויים אינם יכולים לשמור, שאין אנו יודעים מי תפקידו לשמור ומי תפקידו לשורר, וזה מעכב.
ואולם הרב בעל "משכנות אביר יעקב" היה איתן בדעתו, שגם היום יש מצווה מהתורה לשמור על מקום המקדש. מלשון הרמב"ם בפירוש המשנה משמע שהמצווה תמידית: "ודע שאלו השומרים ששומרים המקדש על פי המשמרות, אינו מחמת פחד, אבל זה דרך גדולה לבית לכבוד ויקר. וכן היו שומרים המשכן במדבר ובימי שלמה ועד לעולמי עד". משמע מלשונו "ועד לעולמי עד" שזו מצווה תמידית שנוהגת גם בזמן הזה.
בלי להכנס לפרטי הדיון, האם יש היום מצוות עשה לשמור או אין, נראה שנכון ודרוש לעשות זכר למצוות עשה זו. היום, שיש בציבור בלבול כה גדול בעניין זכויותינו על הר-הבית ומקום המקדש, יש צורך להעמיק את התודעה שהר-הבית הוא מקום מקדשנו בעבר ומקום מקדשנו בעתיד, וגם היום הוא בקדושתו, ושייך לד' אלקינו ולנו. על-מנת לחזק תודעה זו יש מקום לעשות זכר לשמירה של כבוד, להעמיד שומרים בלבוש מיוחד בכל פתחי הר-הבית, ובזה יינתן ביטוי שהר-הבית כולו מקום מקדשנו ואנו מכבדים אותו ושומרים עליו, ושומרים נוספים יסתובבו סביב הר-הבית בכל יום. בנוסף יש להעמיד תצפיות על גבי מגדלים סביב הר-הבית, ממנו יצפו אל תוך הר-הבית. השמירה הזו תהיה זכר למצווה והשומרים יזהירו שלא יכנסו להר-הבית טמאים כי זה מתפקיד השומרים.
מתוך שנשתדל לעשות את מה שביכולתנו על-מנת להראות את שייכותינו להר-הבית, יבנה בעז"ה בית-המקדש במהרה בימינו.
איך עושים קידוש?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
הלכות שטיפת כלים בשבת
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
במה נעבוד כשהבינה המלאכותית תחליף את כולנו?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
הקשר אל ה' – תפילה
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
שימוש נכון בתנור הביתי
הלכות קבלת שבת מוקדמת
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
