ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- ויקהל
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
רחל רשלין בת אלגרה
השבוע נתייחס לנושא זה מבחינת הכרובים.
רבים שאלו כיצד אחרי הכישלון בעגל נתן הקב"ה ציווי לבנות כרובים בקודש הקדשים, הרי לכאורה גם זו ח"ו הגשמה?
ננסה להסביר מדוע הציווי על עשיית הכרובים מהווה שינוי כיוון מאוד נצרך, דווקא אחרי הכשל.
מן הכתובים עולה בבירור כי הן הכרוב והן העגל, הם חלק מ"מעשה מרכבה". נשתדל ל"פרש את שיחתנו" בלי לעבור על הדרכת חז"ל "אין דורשין בעריות בשלשה ולא במעשה בראשית בשנים ולא במרכבה ביחיד" (משנה,חגיגה ב, א).
הנביא יחזקאל מתאר את המרכבה בפירוט פעמיים. הראשונה בפרק א':
"וּדְמוּת פְּנֵיהֶם פְּנֵי אָדָם וּפְנֵי אַרְיֵה אֶל הַיָּמִין לְאַרְבַּעְתָּם וּפְנֵי שׁוֹר מֵהַשְּׂמֹאול לְאַרְבַּעְתָּן וּפְנֵי נֶשֶׁר לְאַרְבַּעְתָּן"
(פסוק י)
(פסוק י)
השניה בפרק י':
"וְאַרְבָּעָה פָנִים לְאֶחָד פְּנֵי הָאֶחָד פְּנֵי הַכְּרוּב וּפְנֵי הַשֵּׁנִי פְּנֵי אָדָם וְהַשְּׁלִישִׁי פְּנֵי אַרְיֵה וְהָרְבִיעִי פְּנֵי נָשֶׁר" (פסוק יד).
ההבדל מאוד בולט ה" שׁוֹר" נעלם וה" כְּרוּב" תפס את מקומו. חז"ל הסבירו זאת בדרך הבאה:
"אמר ריש לקיש: יחזקאל ביקש עליו רחמים והפכו לכרוב. אמר לפניו: רבונו של עולם! קטיגור (השור=חטא העגל) יעשה סניגור? (חגיגה יג ע"ב).
הקשר בין "מעשה מרכבה" לחטא העגל מופיע בחז"ל גם בדרך הבאה:
"אמר הקב"ה למשה... ואני רואה אותם שאחר שאבא לסיני ליתן להם את התורה ואני חוזר בטטראמילין שלי (במרכבה שלי) שלי שהן מתבוננין בו ושומטים אחד מהן ומכעיסים אותי בו שנאמר "ופני שור מהשמאל לארבעתן", והם מכעיסים אותי בו שנאמר (תהלים ק"ו כ) "וַיָּמִירוּ אֶת כְּבוֹדָם בְּתַבְנִית שׁוֹר" "
(שמות רבה פרשה מב ד"ה ה ד"א לך)
משני המדרשים הללו נוכל ללמוד:
א. גם חטא העגל היה ניסיון לעבוד את הקב"ה.
ב. ההליך המופיע בפרשיות כי תשא וויקהל, המעביר את עם ישראל מעשיית עגל לעשיית כרובים הוא הליך של תיקון וסנגוריא על עם ישראל.
השור והעגל הם סמל לצרכיו הגשמיים של האדם בעולם החומר. הכתוב מלמד אותנו:
"וְרָב תְּבוּאוֹת בְּכֹחַ שׁוֹר" (משלי י"ד ד).
הדרך לרווחה כלכלית בימי התנ"ך עברה דרך השור. כל ניסיון לשים את השור במרכז וק"ו לסגוד לו גם כחלק מ"מרכבתו" של הקב"ה אסורה ומסוכנת. מכאן ועד להשתעבדות לעולם החומר המרחק קצר מאוד. הכרובים לעומת זאת, הם אומנם חלק מהמרכבה, שפירושה הכוחות באמצעותם הקב"ה מנהיג ומנהל את העולם, אבל זהו החלק הכי פחות גשמי, בכל עולם החומר. גם את הכרובים אסור בשום פנים ואופן לעבוד או לסגוד להם. אבל הקב"ה התיר להשתמש בהם כסמל להשכנת שכינה, אולי כדי לחזק את התובנה כי אף על פי שגם את החומר יש לקדש, הדרך לסמל זאת היא דווקא על ידי "הַכְּרֻבִים פֹּרְשֵׂי כְנָפַיִם לְמַעְלָה" (שמות ל"ז ט) ולא על ידי "תַבְנִית שׁוֹר אֹכֵל עֵשֶׂב" (שם). גם בעולם הזה, העולם הגשמי, שאיפת חיינו היא כלפי מעלה.
דווקא ההצלחות הכלכליות המופלאות של מדינת ישראל בשנים האחרונות, הן שמחייבות אותנו להתריע.
המטרה של מדינת היהודים - מדינה יהודית, איננה רווחה חומרית. הרווחה החומרית היא אמצעי
לבנות חברה שמרכז הווייתה היא השבת והשאיפות הרוחניות שהיא מסמלת.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
