ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

כיצד נחגוג את אדר במוסדות החינוך? ;">

בית מדרש חגים וזמנים פורים וחודש אדר שמחת פורים Bookmark and Share
גירסת הדפסה קרא ב - word
שלח לחבר

אדר ב תשס"ח

כיצד נחגוג את אדר במוסדות החינוך?


נערך על ידי הרב

מוקדש לרפואת
רחל רשלין בת אלגרה

ו... רב פורים הוא...
כל ה'חברה' מסתכלים במתח לעבר הבמה. ה'שיא' של חודש אדר הגיע. מרצדס שחורה שועטת בין המושבים של הקהל, ועוצרת בחריקה ליד הבמה. שני גברתנים פותחים את דלתותיה באקדחים שלופים, ומלווים בדממה את הדמות הכפופה, שצועדת לבמה מכוסה כולה.
הגברתנים מורידים את הכיסוי בתנופה, ו... עז לבנה מפזזת בבהלה על הבמה, לצלילי המנגינה: 'אני פורים, אני פורים שמח ומבדח'. שריקות וצחוקים מכל עבר...
נראה לכם? אולי כדאי לבדוק - כיצד כדאי לחגוג את אדר במוסדות החינוך?


שמחה של עבודת ה'
הרב אהרן טרופ שליט"א - ראש ישיבת 'בני-צבי'
השאלה מעוררת בי זיכרונות שונים, מעשרות אירועי חודש אדר, בהם השתתפתי או צפיתי.
תמונה ראשונה: מסוק שנשכר בעלות של אלפי שקלים, מנחית על הבמה באמצע ההכתרה נער, שמסתער עם נשק (או משהו הדומה לכך), כדי לחסל, כביכול, את אחד הרבנים...
זו לא תמונה דמיונית, ראיתי אותה ושכמותה, לא פעם, בהכתרות, בחלק מהישיבות התיכוניות, בחודש אדר.
תמונה שניה: על הבימה מופיעה דמותו של ר' מנחם מנדל מקוצק הגוער בחסידיו ודורש מהם יותר התמסרות לעבודת ה'. הנושא אמנם מאוד רציני, אך מלווה בקטעי הומור ושנינות משובחים. גם זו לא תמונה דמיונית, ראיתי אותה ושכמותה, כל שנה, בחדש אדר, בישיבת בני צבי, ושמעתי שהיא קיימת בישיבות נוספות.
שאלה: היכן התלמידים שמחו יותר? יתכן שחלק מהקוראים סבור שהתלמידים שמחו יותר בתמונה הראשונה, אך אני שמח לבשר ולומר, שחדוות היצירה והשמחה של התלמידים בתכנים הערכיים, שבתמונה השניה, עלתה לאין ערוך על ההנאה מחוויה ריקנית, חסרת כל משמעות חיובית, כפי שהוצגה בתמונה הראשונה.
שאלת השאלות היא: "לשמחה מה זו עושה", מה עניינה של השמחה בכלל ושמחת פורים בפרט?
אם נבין ונלמד שהשמחה היא חלק מעבודת ה', אם נשכיל להבין ולבאר ששמחה אינה מושגת על ידי התפרקות ריקנית ורדידות, אלא דווקא על ידי משמעות. אם נדע לבחון כל אירוע בכלל ובחודש אדר בפרט, לאור נקודות מוצא אלו, אזי תלמידנו ילמדו לשמוח באמת.
לבני הנוער כוחות גדולים וגבולות שאינם תמיד ברורים. טוב שיש זמן מיוחד כל שנה, להוציא לפועל כוחות אלו. חושבני, שאם לא היה חודש אדר, היה עלינו להמציא אותו, כדי להביא לידי ביטוי את הכוחות והכשרונות המיוחדים הללו, שבמשך השנה הם רדומים, ולעיתים אף לא ידועים לבעליהם. אך יחד עם זאת, שומה עלינו, המחנכים, לכוון כוחות אלו לשמחה של מצוה, שמחה של תוכן, שמחה של עבודת ה'.
כדי לשנות ולרומם את אירועי חודש אדר יש לפעול, לעניות דעתי, בהתאם לשלשה עקרונות מנחים : א . זמן מוגבל המיועד לאירועי החודש ללא ביטול תורה ממושך. ב . מניעת ביזבוז כספים (ההצגות אצלנו בישיבה, לא מתקרבות לעלות של אלף ש"ח) ג . חיפוש משמעות וערכיות בכל אירוע.
אמת, לא תמיד השינוי יושג בהסברה ובדרכי נעם , אז מה? מותר לאבא, לר"מ או לראש הישיבה, להגיד לא!!! נדמה לי, שלעיתים אנו חוטאים בפחד, שמא התלמידים לא יבינו, יכעסו וכדומה. אין ספק שעדיף להוביל שינויים בהסברה ובהסכמה, אך הסכמת התלמידים אינה יכולה להוות בשום פנים ואופן תנאי לשינויים חשובים והכרחיים. יתר על כן, לעיתים, מה שלא מובן ומושג דרך הראש, מושג דרך ההתבגרות וההתגברות.
שנזכה לשמחת פורים באמת.

שמחה מרוממת

הרב אלי טובול שליט"א - רב אולפנת צביה מעלה אדומים
מי מאיתנו לא מכיר את הפתגמים השגורים בפי התלמידים בחודש אדר - "מרבין בשמחה", "ונהפוך הוא"? הלא אלו הצידוקים 'האידיאולוגיים' בהם מסבירים התלמידים את אירועי ה"שמחה" של חודש אדר, "שמחה" - שלא פעם אפשר לקרוא עליה את הפסוק "ולשמחה מה זו עושה" (קהלת ב').
ההתמודדות עם הכוחות והמרץ שיש בבני הנעורים אינה פשוטה, אולם עם התמדה, הכוונה ושיתוף פעולה אמיתי תוך נתינת אמון בתלמידים ניתן להגיע לשמחה אמיתית, שמחה של מצוה.
מו"ר הרב הדרי שליט"א היה מדגיש באוזנינו כי "הישיבה היא השבת של החיים". חיי הישיבה הם החממה והדגם כיצד צריכות להיראות החוויות הרוחניות בבית היהודי בצאתנו מהחממה. בישיבה ובאולפנא אנו לומדים כיצד לחוות את אירועי מעגל השנה היהודי ואת רגעי השמחה והעצב בחיי המשפחה היהודית.
האמרה 'פורים - כיפורים', אינה מליצה בלבד אלא תביעה לעבודת לב עצומה שיש לחנך אליה. לפיכך, בראש ובראשונה עלינו ללמוד בעומק את עוצמת ימי הפורים, ולהבין את ערכי החג האמיתיים - שמחה אמיתית, "הדור קבלוה" ועוד. יחד עם זאת עלינו כמחנכים להבין את הרצון העז של התלמידים לשינוי באווירה ולחוויות מסוג שונה. אל לנו להירתע מהרצון העז הזה ולראותו כאִיום, אדרבא עלינו למנף את הכוחות הללו לכיוונים חיוביים.
במשך השנה הפעילות החברתית מאורגנת ברובה על ידי הצוות. "אדר", לעומת זאת, הוא הזדמנות נפלאה להפקיד פעילות זו בידי התלמידים תוך כדי שיתוף פעולה והכוונה, דבר שיניב רווחים רבים.
בחודש זה תוך כדי חשיבה משותפת, סיעור מוחות, חידוד של הערכים החינוכיים והחברתיים במוסד, התלמידים זוכים להכיר את הצוות המלמד "חומר" מזווית ראיה אחרת, וכך נוצר קשר אמיתי ועמוק עם התלמידים, שקשה להגיע אליו בשיעור רגיל בכיתה. ובנוסף - תחושת היצירה והשיוך של התלמידים לפעילות, מביאה להם סיפוק רב והסתכלות חיובית על המוסד, שיוצרת אצלם נכונות לקבל מהצוות החינוכי.
במוסדות רבים השיא של החודש הוא ה"הכתרה". רבים מאנשי החינוך חוששים מאירוע זה, אך דווקא בה, ב"הכתרה", ניתן להביא לידי ביטוי יכולות כתיבה יצירתית שרבים מהמורים ללשון מייחלים לה בלימוד לבגרות, וכמובן גם כישורי דרמה ומשחק חבויים, שלא באים לידי ביטוי במשך השנה. כך, תלמידים שלא באים לידי ביטוי בתחומי הלמידה מוצאים את עצמם במרכז העשייה, ולומדים להכיר את כוחותיהם החיובים בתחומים אחרים .
רווח נוסף: הרמב"ם למדנו כי שמחה שלימה היא שמחה בה משמחים גם אחרים (הלכות יו"ט פרק ו'). כל מוסד נמצא בישוב, בעיר או בקהילה. חודש אדר הוא הזדמנות ליצירת קשר של תרומה לקהילה, על ידי פרויקטים של חסד, להם אפשר לרתום שכבה או מוסד שלם.
בנפשנו הדבר! אם נשכיל לנצל זמנים אלה, קמעא קמעא תעלה ותתעלה שמחת הפורים במוסדותינו, ממש כאיילת השחר.

לגלות את הטוב הפנימי
הרב מאיר טויבר שליט"א - ראש ישיבת 'נתיב מאיר'
חג הפורים הוא חג ההסתר. גדולתו של היום היא הנקודה הרגישה שלו - הסוד של פורים הוא בהיותו בסתר המדרגה, ולכן כלפי חוץ מופיע הוא לפעמים כחג חיצוני ומופקר אשר מושך את החוגגים למעמקי הליצנות והבידור השטחי. לא קל לחשוף את פנימיותו של היום, אך מי שיבין שבחג זה נפגשים אנו עם עומק הנשמה הישראלית, המסתתרת בין מצוקי החשכות, ויפַתח מבט של עומק על משמעותו של היום יקבל מתנה גדולה מאוד, שהיא חלק משמעותי בבניין הרוחני האישי והכללי שלנו כאומה.
השמחה נובעת מהאמון העמוק שיש משמעות לכל : יש משמעות למציאותי בעולם, יש משמעות לסובבים אותי, לעמי ולמולדתי, ועל כולם - יש לנו אב גדול אשר מנהל במסתרים את כל המתרחש בעולם. ראייה כזו, מפתחת בנו כוחות אדירים של שמחת אמת המלווה בבניין ויצירה. אל המפגש הזה קרויים אנו בחודש שהמקרה מתברר בו כיד ה' וכ"רק מה'", והמגילה הגלולה - מגָלה.
לפיכך ראוי לעסוק בחודש זה בפיתוח הפגישה עם הפנימיות . לשם כך עלינו להרבות במפגשים של שמחה המלווים בתכנים לימודיים, ובפעילויות מעשיות אשר ירוממו את הרוח ויגלו את הדברים החשובים הטמונים בנו במעמקי הנשמה.
כחלק מהפגישה עם הפנימיות, חשוב לעסוק בחודש זה בהדגשה ובפיתוח של הראיה החיובית, ובמציאת הנקודות הטובות שבכל אחד. יש להפנות את המבט ל"כף הזכות" ולא לציניות ולרוע לבב. בנוסף - טוב לארגן ריקודי שמחה של מצווה, ומעל לכל, כדברי הרמב"ם "אין שמחה גדולה ומפוארה מלפני המקום כלהחיות נפש שפלים ונדכאים", ליצור מעגלי עשייה של חסד, נתינה ופתיחת הלבבות.
בחודש זה עלינו לעשות כל שביכולתנו כדי לפתח את טוב הלב, הנתינה, השמחה והלימוד הפנימי. כך מתוך אווירה של עין טובה ושמחת אמת יהיה גם מקום נכון ויפה למסגרות החיצוניות של אירועי אדר השונים המרבים בשמחה.
______________________________
מתוך העלון השבועי של תנועת קוממיות, www.komemiut.org
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il