ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- שבת
- התבוננות אמונית
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יוסף בן גרציה
ערב שבת ממלא תפקיד חשוב באווירת השבת עצמה. אני זוכר שבארצות הברית, אנחנו, שומרי השבת, נהרנו לבית הכנסת לתפילת ערב שבת עדיין מתוחים ומרוטי עצבים מהפקקים בדרך הביתה ממקום העבודה, ולעתים קרובות הגענו הביתה רק דקות ספורות לפני כניסת השבת. נדרשו לנו שעות ארוכות כדי להכניס את הגוף, הרוח והנשמה לאווירת השבת.
הגאון הרב יעקב קמינצקי זכר צדיק לברכה, אמר לי פעם בכישרונו הייחודי לומר כל דבר במילים ספורות: "הצלחנו להציל את השבת באמריקה, אבל לא את ערב השבת". אחד היתרונות הגדולים, ויש רבים, שמצאתי לעצמי במגורים בירושלים הוא ערב השבת. אני עסוק בענייני השבת מיום שישי בבוקר ועד כניסת השבת. כשהשבת הקדושה נכנסת לחיי, אני כבר רגוע וכמעט שליו ומסוגל לקבל אותה ולספוג אותך לתוך הווייתי.
אני נדהם מהשקט שמקדים את כניסתה אפילו בשכונה כמו שלי, שיש בה עורקי תחבורה ראשיים שממשיכים לפעול גם בשבת עצמה ושכנים טובים שהם לא בהכרח שומרי שבת כהלכתה. כאן השבת מיוחדת מאד, אבל גם ערב השבת מיוחד לא פחות.
בתלמוד מסופר שהרבה חכמים וגדולים שחיו בתקופה זו עסקו במו ידיהם בהכנות לקראת השבת. מלאכות שונות, החל מעריכת השולחן והכנת הדגים המלוחים ועד טאטוא הרצפה, כולן נחשבו לפעולות חשובות ומכובדות בהכנת הבית והאדם לקראת כניסת השבת.
אף שאינני גדול או חכם במיוחד, בביתנו אני אחראי לעריכת השולחן בשבת ולפיקוח על ארוחת השבת שמתבשלת בתנור שלנו. הפעולה הזאת נעשית בחשאי, מאחר שזה התחום של אשתי, וחלוקת עבודה ברורה היא מהלך נבון אם רוצים יחסים טובים בנישואים. ובכל זאת, היא מאפשרת לי לומר לאורחים בשולחן השבת שלנו שהאוכל הוכן תחת השגחה רבנית קפדנית.
המסורת היהודית דורשת מהבעל גם להכין את הנרות שאשתו מדליקה עם כניסת השבת. אני רואה בזה מעשה של חיבה כלפי אשתי וכלפי השבת עצמה. יש מנהג שהבעל אפילו מדליק את הנרות כדי לוודא שהפתילות טובות ואז מכבה אותן עד שהאישה מדליקה אותן שוב בכניסת שבת. הדברים הקטנים בחיים ובבית הם אלה שבונים מערכות יחסים טובות. היהדות לא מתייחסת לשום דבר כדבר קטן, ובוודאי לא כשהוא חלק מההכנות שאדם מכין את עצמו ואת ביתו לקראת השבת.
התלמוד משתמש ביחס שבין ערב שבת לשבת כמטפורה לחיים עצמם. נאמר "מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת". זה נכון לא רק במובן המילולי הפשוט. זאת גם הגישה של היהדות כלפי החיים בכלל.
כל הצלחה (המתמשלת בביטוי "שבת") בכל תחום שהוא, בחינוך, במסחר או בחיים האישיים, מותנית תמיד בטרחה שאדם טורח כדי להשיגה ("ערב שבת"). במסכת אבות אמרו רבותינו: "לפום צערא אגרא", לפי המאמץ והצער נקבע גם השכר. היהדות איננה מאמינה בארוחות חינם. ערב השבת הוא זה שמביא את השבת אלינו בכל הדרה, פשטותה ושלוותה.
העובדה שכבר ביום שישי אחר הצהריים העסקים נסגרים ובבתים נעשות הכנות, תורמת רבות לאווירה של ערב שבת. למרות כל הניסיונות ליצור חיים יהודיים בלי שבת מסורתית, היום ברור בעליל שהשבת נשארה אבן הפינה של החיים היהודיים ושל הרציפות היהודית. האמירה המפורסמת "יותר מששמרו היהודים על השבת שמרה השבת עליהם" נכונה היום יותר מתמיד ואומרת על החברה שלנו לא מעט. כשכל האידיאולוגיות שהיו אמורות לגאול אותנו מצרותינו, נכשלו חרוצות וברורות, נשארה השבת מגדלור של תקווה לעם ישראל וסמל לברית הנצחית שלנו עם הבורא. זה מה שהופך גם את ערב השבת למרכיב חיוני כל כך בחברה שלנו.
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
למה ללמוד גמרא?
הקשר אל ה' – תפילה
האם אדם שעובד את ה' הוא אדם חופשי?
איך מתחברים לקב"ה דרך התורה?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
איך לומדים גמרא?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
אם יש הבטחה, למה יעקב ירא?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
