ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- תזריע
- משפחה חברה ומדינה
- הבית היהודי
- ברית מילה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
רוני בת טובה
חכמי התלמוד הראו לנו שהעם היהודי קיבל את מצות המילה ברצון ובשמחה ולכן היא השתמרה בעם ישראל ברציפות בכל הדורות מאז ימי אברהם אבינו.
על אף שנשמעו טענות רבות בדבר היתרונות הבריאותיים-גופניים של ברית המילה, העם היהודי תמיד ראה בה סמל עילאי לזהות של היהודי ולתפקידו בעולם.
בתקופות שונות היו אויבים של העם היהודי שניסו לאסור על המילה. היוונים הקלאסיים ראו בה פגיעה בגוף, ובאותה תרבות שסגדה לגוף האדם זה נחשב לדבר מתועב ולמעשה שלא ייעשה. גם בתקופה הרבה יותר מאוחרת, בברית המועצות "המתקדמת, הדמוקרטית ושוחרת השלום", אסרו על יהודים למול את ילדיהם. בכל המקרים, החל מאנטיוכוס ועד גורבצ'וב, היו יהודים שסיכנו הכול כדי לקיים את מצוות ברית המילה. עם זאת, ראוי לציין שאויבי העם היהודי ראו בברית המילה נשק רוחני של היהודים שיסייע להבטיח את הישרדותם מול השלטון, המנהגים והתרבות של המקום והתקופה. כפי שאנחנו רואים לא פעם, אויבינו חדי תפיסה ויודעים לזהות את נקודות החוזק האמיתיות של היהודים יותר מהיהודים עצמם.
מצוות המילה היא למול את היילוד ביום השמיני לחייו. יש נסיבות גופניות שבהן מותר לדחות את המילה עצמה, אבל חובת המילה נשארת מחויבות אישית של היהודי כל חייו. התלמוד אומר, למשל, שאדם שסובל מהמופיליה לא צריך לסכן את חייו, כמובן, ולעבור מילה. אך על אף שיש לו סיבה לגיטימית לגמרי להישאר לא-נימול הוא עדיין נחשב ללא-נימול לפי ההלכה, ולכן איננו רשאי להשתתף במצוות מסוימות בהן התורה דורשת במפורש שרק יהודים נימולים ייקחו בהם חלק. זה עוד סימן לדגש ולחשיבות שהתורה שמה על מצוה זו ועל מידת חיוניותה לקיום העם היהודי ולעתידו.
לכן ברור לגמרי מדוע בקיום המצווה הזאת יש צורך בסעודה חגיגית ובהתכנסות גדולה של חברים ובני משפחה. לא רק את המילה של הילד אנחנו חוגגים בברית אלא גם הטקס עצמו, וכך מאששים מסורת וזהות יהודית בת אלפי שנים. מאות שנים שילמו יהודים בחייהם על כך שמלו את בשרם אבל הטקס עצמו נחשב לחגיגה של חיים ושל מחויבות קדושה. למעשה עצמו ולתוצאותיו יוחסו יתרונות בריאותיים וגופניים, אך היהודים מקיימים את המצווה הזאת מתוך אמונה, שמחה ותודעה יהודית, ולא משום שיקול אחר.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
