ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- ארבע פרשיות
- החודש
- מדורים
- קוממיות
- הרה"ג דב ליאור
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
רחל רשלין בת אלגרה
מצוה זאת מקפלת בתוכה רעיון נשגב מאוד ביחס לקיומה של האומה גם בתקופות הקשות בזמן הגלות. לפי הרמב"ם - בזמן הגלות, כשאין בית דין מוסמך שביכולתו לקדש חודשים ולעבר שנים, הרי קידוש החודשים ועיבור השנים מתקיים על ידי הסכמה כללית של כל בני ארץ ישראל. לדוגמא: העובדה, שכל בני ארץ ישראל מסכימים שראש חודש ניסן השנה יחול ביום ראשון, וממילא חג המצות בעוד שבועיים, היא זו שהופכת את יום ראשון לראש חודש. את הקביעה הזאת יכולים לעשות רק בני ארץ ישראל, מפני שרק להם יש את הפוטנציאל לחידוש הסמיכה והסנהדרין, והלכה למשה מסיני קובעת שבזמן שאין סומכים בפועל אזי הקידוש הוא לפי החשבון, שערוך עתה בידינו.
הרמב"ם מוסיף (מצוות עשה קנ"ג), שאם יעלה על הדעת, חלילה וחס, שיהודים לא יהיו כלל בכל ארץ ישראל, הרי נמחו "אותות האומה" וכל מערך מועדי ישראל יתמוטט. לכן סובבה ההשגחה האלוקית, שגם בזמנים הקשים ביותר, כאשר ארץ יהודה ואפרים היו חרבות, בכל זאת נשאר קומץ קטן של יהודים בגליל והם היוו את קיומה של האומה. אותם עשרה יהודים שנשארו כאן הם שגרמו שלא נמחו אותות האומה, ואילו חלילה הארץ הייתה ריקה מיהודים, הרי כאילו אין קיום לאומה. כמובן, שאין דומה מרובים העושים את התורה למועטים העושים את התורה, ולכן יש הבדל גדול בין המציאות בגלות שהיו בארץ עשרה יהודים, למציאות בימינו שיש בארץ כמה מיליוני יהודים.
בתקופתנו שזכינו בה לקיבוץ גליות ולהקמת מדינת ישראל בחלק גדול מארצנו, שהובטחה לנו מפי הגבורה, ודאי שחובתנו להגדיל את התיישבותנו בכל מרחבי ארצנו. כל מה שמגדילים את היישוב הרי זה מחזק את אחיזתנו, מעמיק את שורשינו באדמה קדושה זו, מעמיק חוסן ועוז לחטיבה הלאומית שלנו ומעצים את כושר עמידתנו מול כל האויבים מסביב.
זהו הסוד אותו מכניס הרמב"ם למצוה הציבורית הראשונה, כדי להדגיש באוזנינו שיצאנו ממצרים כדי להיות עם נבחר, וכדי ללמדנו שהתכנים האלוקיים יכולים לצאת מהכוח אל הפועל רק באווירה של ארצנו הקדושה.
חזק ונתחזק בעד עמינו וערי אלוקינו, להשארתם בידי שלטון יהודי ולהרחיב את ההתיישבות בכל חבלי ארצנו.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













