ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- ארבע פרשיות
- החודש
- מדורים
- קוממיות
- הרה"ג דב ליאור
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
רחל רשלין בת אלגרה
מצוה זאת מקפלת בתוכה רעיון נשגב מאוד ביחס לקיומה של האומה גם בתקופות הקשות בזמן הגלות. לפי הרמב"ם - בזמן הגלות, כשאין בית דין מוסמך שביכולתו לקדש חודשים ולעבר שנים, הרי קידוש החודשים ועיבור השנים מתקיים על ידי הסכמה כללית של כל בני ארץ ישראל. לדוגמא: העובדה, שכל בני ארץ ישראל מסכימים שראש חודש ניסן השנה יחול ביום ראשון, וממילא חג המצות בעוד שבועיים, היא זו שהופכת את יום ראשון לראש חודש. את הקביעה הזאת יכולים לעשות רק בני ארץ ישראל, מפני שרק להם יש את הפוטנציאל לחידוש הסמיכה והסנהדרין, והלכה למשה מסיני קובעת שבזמן שאין סומכים בפועל אזי הקידוש הוא לפי החשבון, שערוך עתה בידינו.
הרמב"ם מוסיף (מצוות עשה קנ"ג), שאם יעלה על הדעת, חלילה וחס, שיהודים לא יהיו כלל בכל ארץ ישראל, הרי נמחו "אותות האומה" וכל מערך מועדי ישראל יתמוטט. לכן סובבה ההשגחה האלוקית, שגם בזמנים הקשים ביותר, כאשר ארץ יהודה ואפרים היו חרבות, בכל זאת נשאר קומץ קטן של יהודים בגליל והם היוו את קיומה של האומה. אותם עשרה יהודים שנשארו כאן הם שגרמו שלא נמחו אותות האומה, ואילו חלילה הארץ הייתה ריקה מיהודים, הרי כאילו אין קיום לאומה. כמובן, שאין דומה מרובים העושים את התורה למועטים העושים את התורה, ולכן יש הבדל גדול בין המציאות בגלות שהיו בארץ עשרה יהודים, למציאות בימינו שיש בארץ כמה מיליוני יהודים.
בתקופתנו שזכינו בה לקיבוץ גליות ולהקמת מדינת ישראל בחלק גדול מארצנו, שהובטחה לנו מפי הגבורה, ודאי שחובתנו להגדיל את התיישבותנו בכל מרחבי ארצנו. כל מה שמגדילים את היישוב הרי זה מחזק את אחיזתנו, מעמיק את שורשינו באדמה קדושה זו, מעמיק חוסן ועוז לחטיבה הלאומית שלנו ומעצים את כושר עמידתנו מול כל האויבים מסביב.
זהו הסוד אותו מכניס הרמב"ם למצוה הציבורית הראשונה, כדי להדגיש באוזנינו שיצאנו ממצרים כדי להיות עם נבחר, וכדי ללמדנו שהתכנים האלוקיים יכולים לצאת מהכוח אל הפועל רק באווירה של ארצנו הקדושה.
חזק ונתחזק בעד עמינו וערי אלוקינו, להשארתם בידי שלטון יהודי ולהרחיב את ההתיישבות בכל חבלי ארצנו.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לא ירחץ כל גופו במים חמים אפילו שהוחמו מלפני השבת והם בחום של שלשים ושבע מעלות
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן המצטער מחמת החום או שהיה איסטניס הרגיל לרחוץ בכל יום רשאי להתקלח במים פושרים
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן אישה בימי נידתה רשאית לרחוץ ביחד עם בעלה בבריכה ובים, ובתנאי שלא יבואו לקלות ראש
