ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- אחרי מות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' מאיר ב"ר יחזקאל שרגא ברכפלד
"כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו". פסוק זה, קשה הוא למעיין בו מכמה וכמה פנים: (א) הכפילות: "יכפר", "לטהר", "תטהרו". (ב) האם פסוק זה הוא ציווי או הבטחה?
ננסה לעמוד על הדברים מתוך עיון בדבריהם של הפרשנים, ובראשם - תרגום יונתן. לפי התרגום, הרישא של הפסוק - הבטחה היא: ביום הזה יכפר ה' עליכם ויטהר אתכם מכל חטאיכם; ואילו הסיפא - מצוה: ואתם תתוודו בפני ה' ותטהרו את עצמכם מכל אותם חטאים. אם נלך בדרך זו, תעמוד לפנינו בעיה אחרת, והיא: סדר הדברים בפסוק. שהרי האדם נדרש להקדים ולשוב בתשובה, ורק לאחר מכן יכפר לו ה' על עוונותיו. ומדוע הסדר כאן הוא הפוך? ואכן ה"כלי יקר" בא מתוך כך ומפרש בצורה שונה את הביטוי "לפני ה'". לדעתו - "לפני ה'" - אינו קביעה של מקום, דהיינו: לכך שהאדם צריך להתוודות בפניו של הקב"ה. "לפני ה'" הוא קביעה של זמן: עליכם להקדים ולשוב "לפני בוא יום ה'...".
ר' עובדיה ספורנו מעמיק עוד יותר. גם הוא מחלק את הפסוק בין הפעילות הא-להית לבין הפעילות האנושית, אבל ההבחנה ביניהן אינה במימד של הזמן אלא במימד של האיכות. שני חלקים הם בתשובה: כפרה וטהרה. הכפרה - משמעותה בעברית היא: ניקוי, וליתר דיוק: קינוח. הקינוח אינו חודר לעומק. אין הוא יוצר מהפיכה בפנים. אין הוא אלא העברת הלכלוך הבולט על פני השטח. הטהרה, לעומת זאת, יוצרת מהפיכה בגוף עצמו. איכותו הרוחנית משתנה מטומאה לטהרה. בפסוק זה פותח לנו הקב"ה את הפתח. הוא מכפר עלינו, הוא מקנח אותנו מבחוץ, על פני השטח. אך בכך לא די. לכפרה ישנה מטרה נוספת: "יכפר עליכם" כדי "לטהר אתכם". אלא שהטהרה צריכה לבוא מן האדם עצמו, על ידי וידוי ותשובה אישיים. על כן ממשיכה התורה ומצווה: "לפני ה' תטהרו".
לאור זה יובנו דבריו של ר' עקיבא במשנה בסוף מסכת יומא: "אשריכם ישראל: לפני מי אתם מיטהרים (=לפני ה' תטהרו) ומי מטהר אתכם? - אביכם שבשמים (=כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם). ומסדר הדברים, בהם מקדים ר' עקיבא את ההיטהרות האנושית לטהרה הא-להית, למדים אנו כי הוא מפרש את הפסוק דווקא כדעת ה"כלי יקר".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
