קדושים תהיו | הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | בית המדרש

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

בית המדרש

פרשת שבוע ותנ"ך
חומש ויקרא
קדושים

קטגוריה משנית

הלכה מחשבה ומוסר
הדרכות ונושאים בעבודת ה'
היצר הרע

שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם

6087

6 דק' קריאה • 37 דק' האזנה

לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

ר' מאיר ב"ר יחזקאל שרגא ברכפלד

שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

הציווי על העריות
חלק מרכזי בשתי הפרשות מוקדש לזהירות באיסורי עריות. אור-החיים אומר: רבונו של עולם לא מטיל על האדם חובות שאין בידו לקיימם. את רוב המצוות אדם יכול לקיים וההתמודדות אינה כה קשה, אך איסורי עריות קשה מאוד לקיימם. ואמנם יש אנשים עם כוח רצון חזק והשקפת עולם גדולה, שהם יכולים לעמוד גם באיסורים כאלה, אבל הפנייה כאן היא לכל עם-ישראל, ובעם-ישראל יש כל מיני מדרגות. ויש אנשים שזה מאוד קשה להם. אם כן, איך אפשר לחייב אנשים שלא יכולים להתמודד?

"כמעשה ארץ מצרים". אומר אור-החיים - יש שני דברים שגורמים לאדם להיכשל בעניינים אלו: המחשבות וההרהורים, והראייה שמגרה אותו. התורה אומרת, ישבתם בארץ מצרים, שם יש אוירה של מתירנות, אך למרות הקשיים, למרות שהייתם בסביבה לא טובה והושפעתם ממנה על ידי הראייה - "לא תעשו".
איך אפשר לצוות כזה דבר? ישנם אנשים, בעלי השקפה רחוקה מהדת, שאומרים שיש אנשים בעלי נטייה טבעית עמוקה לגברים אחרים. איך אפשר לצוות עליהם בניגוד לטבעם? והרי התורה מצווה על כל אחד ואחד, אפילו על מי שחושב שאינו יכול, שינצח את התאוות ולא יכשל.

העצה להתגבר על התאוות
ההסברה לכך באה בפתיחת הפרשה, "דבר אל בני ישראל אני ה' אלקיכם". עם-ישראל הוא עם מיוחד בעל מדרגה מיוחדת, בעל נשמה אלוקית עליונה, אפילו לאנשים שיש להם נטיות נמוכות עמוקות מאוד. והנשמה היא הכוח המרכזי החזק באדם. וכשאדם יידע את זה ויעמיד אותה במקום המתאים הוא יצליח להתגבר. כשאדם מתמלא ביראה גדולה בה' בצורה ממשית, לא רק שיבין שצריך לירא ממנו כי הוא מחיה ומקיים את הכל ורואה את הכל, אלא שיחיה את יראת ה' ויחוש אותה בכל אבריו, אז הוא יוכל להתגבר על כל הקשיים שבעולם. כמו שאמר ר' יוחנן לתלמידיו: "הלואי שיהיה מורא שמים עליכם כמורא בשר ודם". הם קצת נעלבו, אבל באמת מורא בשר ודם הוא מורא ממשי, ולזה התכוון ר' יוחנן. לאדם לא נוח לעשות עבירה בפני מישהו. אין מה לדבר, שלפני שוטר לא נעים (ולא כדאי) לעבור באדום. ואם רואה אותו אדם נכבד - על אחת כמה וכמה. אם אדם מודע לכך שהקב"ה רואה כל מה שהוא עושה, אפילו אם לא יעניש אותו, לא יהיה לו נעים לעשות עבירות. וכך הוא לא ייכשל אפילו בדברים שהוא מאוד נמשך אליהם.

אומר הרב באורות הקודש חלק ג', שהמוסר האנושי אין בכוחו לכבוש את כל הנטיות והתאוות שבאדם. רק למוסר האלוקי יש כזה כוח. כשאדם יודע שרבונו של עולם שיצר אותו ומשגיח עליו ונותן שכר ועונש, הוא נזהר מעבירה. זה מה שנאמר בפרקי אבות "הסתכל בשלושה דברים ואי אתה בא לידי עבירה". כשאדם נמצא בתוך המחשבות והחמדה של העבירה קשה לו מאוד להתגבר, אך העצה של חכמים, יראת שמים, מועילה לכך שאדם כלל לא יגיע למצב זה.

איך אפשר לגור בחו"ל?
התורה אומרת שבגלל עבירות כאלו שיש בהם גדרי טומאה באופן מיוחד, עבודה זרה ועריות, הקב"ה מסלק את היושבים מהארץ, שהיא קדושה. אנו נמצאים בארץ-ישראל, בהיכלו של מלך. הרמב"ן כאן מבאר את עניינה המיוחד של ארץ-ישראל - בכל העולם כולו סידר הקב"ה נציבים שליחים שינהלו אותו, אך בארץ-ישראל הקב"ה מנהל בעצמו. משל למה הדבר דומה? לאדם שיש לו חנות רהיטים וכל השולחנות עומדים למכירה. אך השולחן של המוכר בעצמו אינו למכירה, הוא משתמש בו. כך כל הארצות הם של ה', אבל את ארץ-ישראל הוא "איוה למושב לו". וגם לגבי גויים, על הכותים התנפלו אריות כיון שעשו עבירות בארץ-ישראל. בארץ-ישראל באופן מיוחד רבונו של עולם לא רוצה שיטמאו אותה.

זו הארץ שרבונו של עולם קבע שמקיימים בה תרי"ג מצוות. בחו"ל המצוות הן רק בחינת "הציבי לך ציונים", כפי שמביא הרמב"ן את דברי המדרש - משל למלך שגירש את רעייתו ואמר לה שתשמור על הקישוטים בכדי שכשתחזור לא תשכח איך להתקשט. בחוץ לא כל-כך צריך להתקשט. כך אמר הקב"ה לישראל לקיים את המצוות בחו"ל רק בתור תרגול שלא ישכחו אותם כשיחזרו לארץ. אני ממש תמה, עשרות אלפים נסעו לקיים את מצוות הפסח "בהידור" בהונגריה ובכל מיני מקומות. זה לא מהדרין, זה אפילו לא בדיעבד, זה בכלל לא שייך. אולי הם עושים את זה בשביל שיוכלו לומר "לשנה הבאה בירושלים הבנויה"... מובא בשם החפץ-חיים שמצוה בארץ-ישראל שווה פי 20 ויש אומרים פי 60. אבל זה כלל לא משנה, אפילו פי שניים. לרמב"ן זה פי אינסוף משום שזה לא המצוה בעצמה, אלא רק תרגול. אולי גם החפץ-חיים דיבר דווקא בזמן שקדושת ארץ-ישראל עדיין אינה בשלמותה. האם אפשר לוותר על זה?! האם אפשר בכלל לצאת לחו"ל, אם לא לצורך ממשי?! משל לאדם שילך לביקור בביוב - הכל מזוהם וטמא שם, חסר אויר של קדושה! חז"ל מכנים את זה בית-קברות.

ארץ-ישראל היא ארץ ה', ארץ הקודש, ארץ עליונה. ועכשיו שזכינו להיות בארץ-ישראל זה עוד מבט של הסתכלות עמוקה על חשיבות המצוות, כי אנחנו נמצאים בחצרו של היכל המלך. "תמיד עיני ה' אלקיך בה" - פה בארץ-ישראל יש השגחה מיוחדת של רבונו של עולם. כמובן צריך לראות זאת לא רק מצד היראה שלא ניתן ללכלך את חצרו של המלך, אלא גם מצד ההתרוממות שיש בהיכל זה, לשמור על טהרתו וקדושתו.

הסרת המניעים - היחס לטלויזיה ואינטרנט
כמובן צריך להסתכל מה מביא לנפילות ולהתרחק מהגורמים להן. התקשר אלי מישהו וביקש לחתום על עצומה להוציא את הטלויזיה מהבית. הסכמתי. הוא ביקש גם לחתום על עצומה נגד הכנסת אינטרנט לבית. לא הסכמתי, כיון שיש בזה גם דברים טובים. כמובן, אם אפשר צריך להתחבר לתוכנית שתגביל את האפשרות לראות דברים לא צנועים, כיון שהיצר גדול מאוד וקשה מאוד לעמוד בו.

"ישב אדם ולא עשה עבירה - מעלה עליו הכתוב כאילו עשה מצוה". כוונת הדברים אינה למי שנמשך לעבור עבירה ובכל זאת התגבר על תאותו, אלא למי שישב וחשב מה לעשות שלא יגיע בכלל לידי עבירה. הוי אומר, שבעצם הדבר שאדם נמנע מכשלונות הוא גם מתעלה. "קדושים תהיו", צריך לא רק בחינה של "סור מרע" אלא גם בחינה של עלייה בקודש, "כי קדוש אני", כי ישראל צריכים ללכת בדרכו של ה'. על ידי התקדשותנו מופיעה גם קדושתו של רבונו של עולם בעולם.

"קדושים תהיו"
"קדושים תהיו" - זה לא רק ציווי אלא גם הבטחה. "אתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש". אומר הזוהר, אשריהם ישראל - בתחילה אומר "ממלכת כהנים", ולא הסתפק בזה אלא גם "גוי קדוש", ולא הסיר מהם אהבה עד שקראם "עם קדוש", ולא הסיר מהם אהבה עד שקראם "אנשי קדש". מה ההבדל בין "קדש" ל"קדוש"? "קדש" זה המקור, השורש של הכל. "קדוש" זה ההופעה של הקדש, ההתגלות. יש קדש, קדוש וקדושה. "קדש" נכתב בלי וא"ו. ב"קדוש" נוספה וא"ו, יש כבר המשכה מהקודש, וא"ו היא כמו צינור של המשכה לעולם הזה. ב"קדושה" - נוספה גם ה"א. כלומר מהצינור נתפשטה הקדושה ומופיעה בתוך מסגרת. ה"א זה גם 5, ומסביר המהר"ל שזה מבטא מרכז שמתפשט ל-4 צדדים.

"קדש" זה שיא המדריגה. "קדש ישראל לה' ראשית תבואתה". "כל אכליו יאשמו" - מי שאוכל קודש חייב אשם. הוי אומר, ישראל במדריגה עליונה מאוד מאוד ועניינם להיות כאלה. יש בהם ההופעה האלוקית היותר עליונה, נשמה קדושה, והם צריכים לגלות את הקודש העליון הזה, לחיות חיים קדושים. לא רק לעשות את כל המצוות, אלא לחיות את כל המעשים הללו, שיהיו מלאים בדביקות, נעשים בשלימות. גם אכילת רשות נעשית בקדושה, הכל מכוון לשם שמים, משום שבכל דבר בעולם יש נקודת קדושה.
כשאדם מסתכל על כל דבר באופן שכל דבר בעולם מתקיים בזכות אור ה' שבו. נמצא שכל התנהגות - האכילה, הדיבור, ההליכה, הכל בקדושה. מספרים על ר' יוסף בער סולובייצ'יק שהוא אמר שכשאדם הולך ברחוב הוא כבר צריך לעשות תשובה, כיון שאולי זה לא היה נוח למי שהלך לידו. כלומר, כל תנועה צריכה להיות מחושבת. אדם צריך לשאוף שכל הנהגתו תהיה שקולה, מרוממת, מלאת תוכן. לא צריך להיכנס ללחץ בגלל זה, אלא להתרומם למדרגה כזו שממילא זו תהיה התוצאה. אדם יאהב את כולם כל כך עד שממילא הוא לא יעשה תנועה שתפגע במישהו.

"קדש את עצמך במותר לך" - לא במובן של פרישות, אלא כשאדם מגיע למדרגה כזו הכל קדוש. לא נחשוב שהציווי של "קדושים תהיו" מצמצם את החיים, אלא ההיפך הגמור. החיים מתרחבים כך שלכל דבר יש משמעות. הרבה פעמים אדם עושה דברים שאין להם ערך עצמי - אוכל בשביל ללמוד, הולך לבית המדרש בשביל ללמוד וכו'. המדרגה הגבוהה היא שכבר בהליכה אדם מתעלה, כאשר הוא מודע לזה שלכל פעולה יש עומק וערך עצום. וממילא באה תחושה של שלימות ושמחה, שלימות של הופעת החיים.
התעלות למדרגה זו חשובה בעיקר בעת הזאת שאנו עולים לקראת גילוי אורו של משיח, שזה עניינה של הגאולה, וכבר אורה מתחיל להופיע עלינו. כשאנחנו נתעלה זה ימשיך גם על סביבתנו, ובעז"ה נעלה מעלה במעלות הקודש.

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א

ראש מוסדות ישיבת בית אל, לשעבר רב הישוב בית אל, מייסד ערוץ 7. מתלמידיו הקרובים של מרן הרצי"ה זצ"ל לקורות חייו המלאים לחץ כאן.

9 דק'
נתיבות עולם - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
נתיבות עולם - נתיב העבודה – סיכום פרק ז (1)
שיעור מס' 90
ט"ו סיון תשפ"ג
42 דק'
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ג
הסיבות לחורבן ותיקון
ה' אב תשפ"ג
38 דק'
לנתיבות ישראל
דרישת המדינה היהודת מישראל ומאומות העולם
לנתיבות ישראל - עמוד קכא - "נצח אומתנו"
ח' שבט תשפ"ב
12 דק'
נתיבות עולם - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
נתיבות עולם - נתיב העבודה – סיכום פרק ט (3)
שיעור מס' 97
כ"ד סיון תשפ"ג

קדושים

29 דק'
רבינו בחיי על הפרשה
רבנו בחיי פרשת קדושים- חלק ב'
הרב חיים כץ | א' אייר תשפ"ד
49 דק'
קדושים
תורת חיים ואתגרים
שיחה לפרשת אחרי מות קדושים תשס"ו
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ח' אייר תשס"ו
5 דק'
קדושים
מרכילות ועד שפיכות דמים - פרשת 'קדושים'
הרב יצחק בן יוסף | אייר תשפ"ה
36 דק'
אחרי מות
קידוש ה' - התגברות על המעכבים
שיחת מוצ"ש פרשת אחרי מות, קדושים
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ט' אייר תשפ"ו

קדושים

סרטונים קצרים מיוחדים

שיעורים פופולריים

חקת
כשהבעש"ט היה דוקטור
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ה
הלכה יומית
תנור אחד לבשרי ולחלבי
בית מדרש ג. אסף | סיון תשע"ד
הלכות שלושת השבועות
מנהגי שלושת השבועות
הרב אליעזר מלמד | שבט תשפ
הלכות צומח ובעלי חיים
הלכות שילוח הקן
הרב אליעזר מלמד | תשנ"ד

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

לא טרגדיה, צמיחה
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרה"ג יעקב אריאל
הרה"ג דוב ליאור
הרב ש. יוסף וייצן
הרב מרדכי הוכמן
הרב יהודה מלמד
הרב חיים כץ
הרב שבתי סבתו
הרב משה אליה
הרב דוב בערל ויין זצ"ל

קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
בזמן שיש מי שמזהירים מפני שקיעתו של חושן המשפט, המציאות בשטח מספרת סיפור אחר: עולם דיני הממונות התורני, אשר מתמודד עם אתגרי החיים המודרניים, חווה בעשורים האחרונים פריחה חסרת תקדים ומעמיד אלטרנטיבה הלכתית מעשית למשפט האזרחי
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
33 דק'
יסודות הש"ס
יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
הרב דוד ניסים זאגא | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
הרב הראל כהן | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
חקת
דיבור לסלע או הכאתו
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
10 דק'
כהנים
ברכת כוהנים - הסברים והדרכה לכוהנים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
1:00
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת חקת תשפ"ו – הגיע זמן גאולתכם
הרב שמואל אליהו | תמוז תשפ"ו
23 דק'
אורות ישראל ותחייתו
בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
הרב משה גנץ | ג' תמוז תשפ"ו
35 דק'
תפילה ובית כנסת
נפילת אפיים - הלכות ומנהגים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
7 דק'
כהנים
קדושת הכוהנים והיחס אליהם
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
34 דק'
חקת
סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
הרב חיים בן שושן | ג' תמוז תשפ"ו
39 דק'
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן
מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
הרב ש. יוסף וייצן | ל' סיון תשפ"ו