ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- ישוב הארץ, גבולותיה ויציאה לחו"ל
- יציאה לחוץ לארץ
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
עמרם בן סולטנה
מסופר בתלמוד שרב אסי שאל את רבי יוחנן: מהו לצאת מהארץ לחוצה לארץ? אמר לו: אסור. שאל רב אסי: ולצאת לקראת האמא, האם מותר? אמר לו רבי יוחנן: איני יודע, כלומר, אפילו לצאת על מנת לקבל את פני אמו ולחזור, גם זאת לא התיר רבי יוחנן במפורש.
ואמר רב ספרא, שכשהיו נפרדים חכמים זה מזה, היו נפרדים בעכו, מפני שאסור לצאת מן הארץ לחו"ל. בני חוץ לארץ שבאו ללמוד בארץ ישראל, ואחר כך היו שבים לבתיהם בחוצה לארץ, כשהיו בני ארץ ישראל מלווים אותם, לא ליוום אלא רק עד גבול ארץ ישראל ולא יותר.
אף על פי שהמלווים ליוו על מנת לחזור, בכל זאת לא יצאו מגבולות ארץ-ישראל.
הרמב"ם בהלכות מלכים כותב שאסור לצאת מארץ ישראל לעולם, אלא ללמוד תורה, או לישא אשה, או להציל מן הגויים ויחזור לארץ ישראל. וכן יוצא הוא לסחורה, אבל לשכון בחוצה לארץ אסור. ומוסיף הרמב"ם ואומר: ואם אינו מוצא במה להשתכר ואבדה פרוטה מן הכיס, יוצא הוא לכל מקום שימצא בו פרנסה, ואע"פ שמותר לצאת, אינה מידת חסידות, שהרי מחלון וכליון שני גדולי הדור היו, ומפני צרה יצאו ונתחייבו כליה למקום.
העולה מדבריו, שאסור לצאת לחו"ל אפילו על מנת לחזור, אלא למטרות גדולות והכרחיות, כמו ללמוד תורה, או לשאת אשה, ולחזור בחזרה, אבל לטייל בחו"ל אסור.
ישיבת ארץ ישראל חשובה כל כך, עד שאם לא מצא אשה בארץ ישראל ומצא אשה בחוץ לארץ אבל זו איננה רוצה לעלות עימו לארץ-ישראל, לא ישא אשה זו, ויגור בארץ-ישראל.
עוד מסופר בתלמוד על אדם אחד שיצא לחו"ל ונשא שם אשה ומת, והותירה זקוקה ליבום, כי לא נולדו להם ילדים. אחיו שהיה בארץ ישראל בא לפני רבי חנינא ושאל, האם מותר לו לצאת לחו"ל ולייבם את אשת אחיו. אמר רבי חנינא: אחיך נשא כותית, ברוך המקום שהרגו. ואתה תרד אחריו? כלומר, חכמים ראו את היציאה לחוצה לארץ כדבר שלילי ביותר.
ובאמת מסקנת ההלכה היא כך: הרמב"ם והשו"ע וחבל ראשונים סוברים שאסור לצאת מארץ-ישראל לחוצה לארץ לטיול אף על מנת לחזור. אמנם ישנה גם דעה שמותר לצאת על מנת לחזור, זו דעת המוהרי"ט, ואף הוא אומר שאין זו מידת חסידות, אבל ההלכה נפסקת תמיד כהרמב"ם והשו"ע.
אמנם, גם אילו לא היתה קובעת ההלכה שאסור לצאת מארץ ישראל לצורך טיול, גם בלי האיסור, איך יפסיד אדם את מעלותיה של הארץ? הרי אמרו חכמים: כל הדר בארץ ישראל הרי הוא כמי שיש לו אלוה וכל הדר בחו"ל כמי שאין לו אלוה.
ואמרו עוד: כל המהלך ד' אמות בא"י, הרי הוא בן העוה"ב, ועוד ועוד.
מי שמודע למעלותיה של ארץ ישראל, איך יצא לחו"ל ואפילו לזמן מועט, הרי יפסיד את המעלות של א"י?
איך יסכים האדם להיות מרוחק מהשכינה.
על כן יש לקרוא לכל המטיילים לטייל בא"י דוקא.
וכל המהלך ד' אמות בא"י הרי הוא בן העולם הבא.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.

בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות

עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.















