ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- ישוב הארץ, גבולותיה ויציאה לחו"ל
- יציאה לחוץ לארץ
- ספריה
- יש שואלים
- ארץ ישראל
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
עמרם בן סולטנה
אני מודע לכך שאנשים החושבים לנסוע לחו"ל בחופש יאמרו: אנחנו לא רוצים להיות סגורים, מצומצמים, אנחנו רוצים להכיר את העולם הגדול, להרחיב את הדעת, לראות יופיו של עולם; זה לא פוגע באהבת הארץ שלנו, זה לא מחליש את אהבת ישראל. הטיול בחו"ל משחרר, מרענן והוא רק מוסיף כוחות חדשים.
אינני בא לסתור את ההסברים הללו. אני בא לדבר במישור אחר לגמרי, כי מעלתה של ארץ-ישראל היא היותה ארץ הקודש. ארץ שיש בה קדושה אלקית. וקדושה זה לא דבר שנתפס בהשגה הגיונית אנושית. זו מהות רוחנית שלמעלה מיכולת התפיסה הרציונאליות.
ובחו"ל אין קדושה. ולא רק שאין קדושה בחו"ל, אלא היא ארץ טמאה, חכמים גזרו עליה טומאה. ארץ העמים נקראת בית קברות.
בירושלמי מובא שרבי ראה אדם אחד שיצא מחוץ לגבולה של ארץ-ישראל. אמר לו, הלא אתה בן איש פלוני כהן, מדוע אתה בבית הקברות בארץ העמים הטמאה?
כאשר דוד המלך נאלץ לברוח ולצאת מארץ-ישראל הוא אמר: "כי גרשוני היום מהסתפח בנחלת ה' לאמר לך עבוד אלהים אחרים". וכי מי אמר לו לדוד לך עבוד אלהים אחרים? אלא לומר לך, כל הדר בחו"ל כאילו עובד עבודת-כוכבים.
מעניין שהרמב"ם כתב בשינוי לשון מהגמרא. הוא לא אמר "כל הדר בחו"ל" אלא "שכל היוצא לחו"ל כאילו עובד עבודה-זרה", כלומר אפילו על-מנת לחזור, אפילו לטיול. כך אני מבין את דבריו.
אמר רב ספרא (גיטין דף עו): "כשהיו חכמים נפרדים זה מזה, היו נפרדים בעכו". כלומר, בני חו"ל שבאו ללמוד תורה בארץ-ישראל ואחר כך היו חוזרים לבתיהם בחו"ל, היו מלווים אותם בני ארץ-ישראל עד גבולה של ארץ-ישראל, עד עכו, ולא יצאו מארץ-ישראל, אפילו רק על מנת להמשיך ללוות אותם.
כל זה כי אי אפשר לוותר על קדושתה של ארץ-ישראל ולהיטמא באווירה של ארץ העמים, אפילו לזמן קצר.
לעומת זאת, על הטיול בארץ-ישראל אמרו חכמים: "אמר רבי ירמיה בר אבא אמר ר' יוחנן: כל המהלך ד' אמות בארץ-ישראל מובטח לו שהוא בן העולם הבא". דבר זה נלמד מהפסוק "נותן נשמה לעם עליה ורוח להולכים בה".
הוי אומר, שהשהיה בארץ-ישראל, והליכה מינימלית - ד' אמות בארץ-ישראל, יש לזה משמעות רוחנית עצומה.
ההגיון לא מסוגל להבין זאת. קשה להבין שלהליכה בארץ-ישראל יש ערך כה נשגב.
אפשר להבין את דברי חכמים שאמרו "כל האומר תהלה לדוד בכל יום מובטח לו שהוא בן עולם הבא" כי האדם מתפלל, מהלל את ד' ובכל יום תמיד. אבל מה המעלה של הליכה חד פעמית בארץ-ישראל?
אמנם כך הם הדברים. לארץ-ישראל מעלה רוחנית עליונה. עצם ההמצאות בה מרוממת את הנפש ומבטיחה את עתידה לעולם הבא.
ומי יוכל אחרי דברי חכמים אלו להעלות על דעתו לוותר על מעלתה של ארץ-ישראל אפילו לימים מעטים ולעזוב את הארץ לטיול, להיטמא בטומאת ארץ העמים?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
