ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- שבעתא דנחמתא
- מדורים
- קוממיות
- הרה"ג דב ליאור
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
נפתלי בן גילה
כדי להגיע לכך אדם צריך להתבונן על המאורעות ולראות את גודל השגחת השם על עמו ונחלתו. אנשי כנסת הגדולה, אומרים חז"ל, שנקראו כך כיוון שהם החזירו עטרה ליושנה מפני שתיקנו לומר בתפילה "הא-ל הגדול הגיבור והנורא", שירמיהו ודניאל השמיטו בתפילותיהם. הם השמיטו מילים אלו לא משום שלא האמינו חלילה, שכן הדברים כתובים בתורת משה, אלא שבדור החורבן העם לא הבין היכן הם נוראותיו והיכן הם גבורותיו של הקב"ה, אם המקדש חרב וארץ ישראל שוממה והעם גלה מארצו. אך כעבור דור, באו אנשי כנסת הגדולה, ופתחו את העיניים של הציבור ואמרו - אם לאחר החורבן האיום והנורא, עם ישראל ממשיך עדיין להתקיים, כבשה אחת נשארה בין שבעים זאבים - הן הן נוראותיו וגבורותיו של הקב"ה.
ההתבוננות בחסדי השם ממשיכה גם בדורנו - גם לאחר השואה האיומה שפקדה את עמנו לפני כשבעים שנה והשמידה כשליש מבני עמנו - אם שארית הפלטה יכלו לבא לארץ ולכונן מדינה ולו קטנה, זה הוא בעצם נס גדול. עצם הקיום של המדינה בתוך ים של אויבים ושונאים, שזוממים יום יום לפגוע, גם כאן יש נסים נסתרים שכל מי שרוצה יכול לראותם.
בפרשתנו הנושא העיקרי הוא עשרת הדיברות. לדור הנכנס לארץ, שבשעת מתן תורה עדיין לא נולדו או שהיו קטנים, חשוב היה למשה רבנו, שדוֹר זה, הנכנס לארץ ישמע את עשרת הדיברות, שהם היסוד של כל התורה, ודוקא מפיו שהרי הוא היה השושבין במעמד הר סיני.
קדמה לכך תפילתו של משה שהתחנן על הכניסה לארץ. מזה בעצמו יכולים אנו ללמוד שנחמתנו תלויה בשיבתנו לארצנו. משה ידע שאם ייכנס יעשה את התיקון הנדרש שלא תהיה עוד גלות של "אכשר דרא", אבל אנו יכולים להפנים למודעות שלנו גודל החשיבות של ישיבת ארצנו הקדושה, ואם נתקן את חטא המרגלים נזכה כולנו לראות בקרוב בישועת השם על עמו ונחלתו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
