ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
שבת בקראון פלזה עם הרב שמואל אליהו והרב יוני לביא ושבת שירה עם הרב סבתו
בית המדרש בית מדרש שבעתא דנחמתא

סוף האמת להתגלות

מוקדש לרפואת
חנן בן שלומית
לחץ להקדשת שיעור זה
כולנו נתקלנו, לפחות פעם אחת, בתינוק קטן, המעוניין בחפץ או בדבר מאכל מסוים, אך כיוון שעדיין לא למד לדבר, אין ביכולתו לבטא את רצונו. וכך התינוק בוכה ומיילל, מצביע לכיוונים שונים בחדר, מפליט מגרונו הברות שונות, וההורים שואלים לרצונו ומגישים לו חפצים ומאכלים בזה אחר זה, אך קצרה ידם מלהושיע. מישהו אמר לי פעם, שלדעתו זה אחד מגורמי הסבל הגדולים ביותר של האדם – התינוק יודע היטיב את רצונו, אך אין ביכולתו לבטא זאת.
לצערנו, תופעה זו קיימת גם במישור הרוחני. פעם, בעת ששירתתי בסדיר, שמרתי עם חבר, בחור צעיר, פעיל שמאל נלהב. כהרגלם של שמירות, שוחחנו בינינו, וחברי שטח בפני את עיקרי השקפותיו על תיקון המדינה, ומי מהפוליטיקאים הנוכחיים יכול לדעתו לזכות בראשות הממשלה ולבצע את תוכניותיו. בשלב מסוים, הוא פנה אלי ושאל – ולדעתך, מי ראוי להיות ראש ממשלה ולבצע את משנתך?
באותו רגע, נאלמתי דום. הלא לנו יש משנה סדורה לתיקון המדינה בדרך התורה, ועל כך שעם ישראל צריך לנחול את כל מרחבי ארץ ישראל, אך לצערנו אף אחד מהפוליטיקאים הנתפסים בעיני התקשורת והציבור כמועמדים לראשות הממשלה לא דוגל במשנה זו.
בכל זאת, לאחר מחשבה קצרה, נקבתי בשמו של אחד מחברי הכנסת, יהודי צדיק ותלמיד חכם. כצפוי, תגובתו של חברי הייתה – הרי הוא כלל לא מועמד לראשות הממשלה. וכך עברה השיחה להסבר שלי על כך, שמשנתנו עמוקה היא, משנה הנושאת את דרכו הארוכה של עם ישראל אלפי שנים, ואף אם כיום לא נותנים למשנה זו להתבטא, סופה לחלחל ולהפוך לנחלת הכלל כולו.
כך דיברתי, אך טעם חמוץ נותר בפי. שוב אנו נותרים אילמים כאותו תינוק שאינו יודע לדבר. השנה, בימי האבלות על החורבן, ועימם ימי האבלות על שבר גוש קטיף אותם אנו מציינים בימים אלה, צפה ועלתה בי התחושה שכך היה גם בעת גירוש גוש קטיף. אנשי הגוש, אנשים תמימים וצדיקים, שאמת גדולה מפעמת בלבבם, חשו עצמם אילמים ללא יכולת לבטא את אשר בלבבם. משנתם האמיתית כלל לא עלתה לדיון, במקום שהאמירות השטוחות והרדודות שולטות.
והנה, המעיין בכתבי גדולי הפנימיות על צער החורבן מדורי דורות, מגלה שעומק הצער והבכי על נקודה זו מכוונים. מאז ומעולם, קמים גדולי הנסתר בישראל ומבכים לעת חצות לילה על ששרף אפוסטמוס את התורה, ו'רזי תורה לחיצונים נמסרו'. הבכי על חורבן בתי המקדש וירושלים שורשו הראשון בכך, שנשתברו הלוחות, ומאז האותיות פרחו ועלו למרום, ודבר ה' נסתר מאיתנו והעולם החיצוני שולט. וחיתום החורבן, בכך שנחרשה העיר. כלומר – הרומאים הפכו את ירושלים הקדושה לעיר אלילית – 'איליה קפיטולינה'. ובמילים אחרות – הכוחות הרוחניים נשבו בידי זרים, והם המדברים ונותנים תיאוריות רוחניות לתיקון עולם ומונעים את דבר ה' האמיתי שבכוחו לתקן עולם.
השבת, שבת נחמו. בטוחים אנו, שמתוך השבר על החורבן נקום, נתחזק ונתנחם. וכך גם מתוך השורש הרוחני של החורבן, שדבר ה' הפך כביכול אילם בעולם, נשוב נגדל, נתמלא באמת פנימית, ונמצא דרכים להביא אמת זו לעם ישראל כולו.
עוד בנושא שבעתא דנחמתא
שאל שאלה

לא ניתן להעביר הודעה לרבנים באמצעות מערכת התגובות.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il