ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ימים נוראים
- חודש אלול
- מדורים
- מגד ירחים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
רחל רשלין בת אלגרה
המוסר האנושי הולך הוא וטוב בפנימיותו, ולעומתו הולכת היא ההתפתחות המדעית ומופיעה בצורות חדשות המקילות את עול החיים. (שמונה קבצים א, תתעט)
בראש חודש אלול עלה משה למרום לבקש סליחה מד' על חטא העגל וביום הכיפורים אחרי ארבעים יום אמר לו הקב"ה סלחתי כדבריך, ומשה ירד מן ההר עם הלוחות השניים (תנחומא תשא, לא), בתוך ארבעים יום אלו מצוי ראש השנה, שהוא יום בריאת האדם, יום הששי לבריאת שמים וארץ. ארבעים ימי הסליחות הם הימים בהם האדם והעם מתקנים את מעשיהם, בעוד שראש השנה, הוא יום בו הבריאה מתחדשת בכל שנה על ידי הקב"ה. ימי הסליחות הם ימים של עבודה מוסרית- פנימית של האדם על אישיותו, מחשבותיו, מידותיו ומעשיו. אלו הם ימי התשובה, בהם האדם שב אל עצמו אל שורש נשמתו. ראש השנה הוא יום בו הבריאה כולה מתחדשת כולל החלקים הגלויים שלה.
בכל שנה ניתנת לאדם הזדמנות בארבעים הימים האלו להתעלות ברבדים הרוחניים הפנימיים שלו, אף הבריאה כולה מתעלה ומתחדשת בימי בריאת העולם מכ"ה באלול עד ראש השנה.
מרן הרב זצ"ל מלמד אותנו שהמוסר האנושי הולך וטוב במהלך שנות העולם ומולו מתעלה ההתפתחות המדעית שמטרתה להיטיב עם האנושות, ולהקל על קשיי החיים.
בהמשך הפסקה כותב הרב: "אם היו ההתגלויות הללו באות לעולם בעת שהמוסר היה פחות מאותה מדרגה שאנו עומדים בו עכשיו, היה מקלקל את סדרי החיים..." קיימת התאמה בין הרמה המוסרית של העולם ובין התקדמותו המדעית, ללא התאמה קיים חשש שבני האדם ישתמשו בגילויים החדשים לרעה. למרות שקיימת התאמה עדיין המוסר הרחב המשמעותי חבוי: "בסתר המדרגה, על כן רבות הן המניעות שאינן נותנות לאדם בכללו ליהנות מעולמו, וממילא אינו נהנה הנאה מרובה ואמיתית גם מההמצאות הרבות שמחדש אותן רוחו המעשי ההולך ומתרחב", כשהמוסר חבוי, האדם מתייחס אל העולם בצדדיו החיצוניים, ואינו יכול לחדור לפנימיות החיים, שבהם האדם יכול ליהנות הנאה רוחנית אמיתית. במצב זה ממשיך הרב: "ורצויה היא עבודת הקדש של החכמים הרוחניים, מורי הדת, האמת והיושר העליון, מאורי האור האלוקי בעולם, שהם מסגלים את האדם לחיים כאלה, שיהיה ראוי על ידם לקבל את כל הברכות הצפונות לו מהעושר הגדול של המדע המעשי...". תפקידם של אנשי הרוח הוא לרומם את המדרגה של בני האדם שתתאים לגדלו של העולם. לעיתים אנו חשים שהעולם נע בשני מסלולים מקבילים שאינם נפגשים, המסלול המדעי והמסלול המוסרי, העדר הפגישה בין שניהם גורם לקשיים גדולים בתפקודה של המציאות.
חודש אלול הוא הזמן המתאים במיוחד לעסוק במדרגתו הרוחנית של האדם, ולהכין אותו למפגש עם המציאות המתחדשת בראש השנה. משמעותו של מפגש זה הוא כ"מפגש" עם הקב"ה, שהרי דרך האדם היא להתקרב אל ד' היא דרך הבריאה הגדולה שברא, ההולכת ומשתכללת במהלך הדורות.
שנינו במשנה במסכת ראש השנה : "שופר של ראש השנה ... ושתי חצוצרות מן הצדדין, שופר מאריך וחצוצרות מקצרות שמצוות היום בשופר"
המשנה מתארת את ראש השנה במקדש, שמלבד השופר תקעו גם בחצוצרות. בסוגית הגמרא שם (דף כז, א) מסופר על רב פפא בר שמואל שרצה לנהוג כך גם בבבל אחרי החורבן, ורבא אמר לו שתוקעים בחצוצרות רק במקדש, על פי הפסוק: "בחצוצרות וקול שופר הריעו לפני המלך ה'", ו"לפני המלך" כוונתו לבית המקדש. ואכן, מאז החורבן אנו שומעים את קול השופר בלבד ללא חצוצרות.
השופר מבטא את הצד הייחודי של עם ישראל וחיבורו אל הטבע של העולם: "יום הזכרון יום התרועה, הלא הוא היום הגדול הקדוש לאדונינו, שהננו מבליטים על ידי שופרותינו את החגיגיות הנצחית של נצח ישראל. קול השופר קורא באזנינו את ההכרזה האדירה של אל תירא עבדי יעקב, ואל תחת ישראל". (מאמרי הראי"ה א' קמו), החצוצרות לעומתו מבטאים את הקשר שלנו אל הגילויים האנושיים הטכניים, הם מעשה אדם לא כשופר שהוא טבעי, מעשה ה': " אמנם הננו גם כן מאוגדים, עם כל המעשים אשר רוח האדם הולך ומחדש אותם עם כל הטכניקה כולה, וכל הסתעפויותיה. וכשם שאנו מתהלכים עם חוקי הטבע בהתאמה לדבר ה' ואור תורתו, כן אנו מתהלכים עם חוקי הטכניקה, וחייבים אנו ללכת בהם גם כן בהתאמה עם חוקי התורה ויפעת אורה. ונמצא שיש לנו יהדות טבעית ויהדות טכנית, היהדות הטבעית מובעת היא בתקיעת השופר הכלי הטבעי, אמנם היהדות הטכנית היא מובעת בתקיעת החצוצרות כלי המעשה המתוקן במפעלו של האדם, באומנותו הטכנית". רק המקדש עשוי לחבר את היהדות הטבעית ליהדות הטכנית, ואמנם, התורה מקיפה את שתי הקבוצות גם יחד.
ראש השנה הוא יום בריאת האדם ובו אנו מציינים את בריאת העולם כולו, החיבור בין האדם לעולם מתוך הקשר לריבונו של עולם הוא האתגר הגדול שאנו שואפים אליו. במיוחד בדורות האחרונים שחכמת האדם התפתחה, העולם נהיה מתועש ומשוכלל ולעיתים על חשבון הטבע, כח החצוצרות מתגלה בצורה כבירה, אבל הוא מנותק מכח השופר. שומה עלינו לחבר את ההתקדמות העצומה אל הטבע של המציאות, ורק מי שמאמין שמקור אחד לכל, יכול לעשות זאת אפילו כשעדיין לא זכינו לשמוע את קול החצוצרות עם השופר ביחד.
החיבור של המציאות כולה מעל כל רבדיה אל מקורה הקדוש מתגלה ביום הכיפורים: "המוסר הוא הפרוזדור והקדושה הטרקלין. כשהפרטים מכשירים את עצמם בהטהרה של המוסר, מתעלה הקיבוץ, הכלל, להיות קדוש" (אורות הקדש ג, יד). המשימה המוטלת עלינו היא להרבות מוסר טהור בעולם בפרטים ומתוך כך בכלל כולו תתגלה קדושתו.
בשנים האחרונות קיים צימאון גדול לקדושה, הוא קיים במשך כל ימות השנה ובמיוחד לקראת הימים הנוראים, כל היכול להשקות צמאים ממעיינות המוסר הטהור בכל דרך שהיא חייב להתגייס למשימה כבירה זו.
שאלות
א. מדוע קיים הכרח להפגיש בין המדע למוסר?
ב. מי הם אנשי היהדות הטבעית ומי הם אנשי היהדות הטכנית?
ג. מה תפקידו של חודש אלול ועשרת ימי תשובה על פי מה שלמדנו?
לתגובות, הארות ופניות: [email protected].
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













