ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- אדני הבית
- נושאים נוספים
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- כיבוד הורים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
סימה רקובסקי
אמא שלי, אשה מבוגרת, שמאז פטירת אבא היא חיה לבדה. מזה תקופה ארוכה שהיא ממש ממררת לי את החיים, כמה שקשה לומר כך על אמא. היא מבקרת אותי בכל הזדמנות, טוענת שאני חיה בשקר, מבקשת שלא אתקשר איתה בערב שבת כדי לומר לה שבת שלום, כי היא לא רוצה לדבר איתי. אני ממש במצוקה כי אני מרגישה שאינני מכבדת אותה כראוי מפני שאינה מעוניינת במעשיי. (לא הבנתי את סוף המשפט)
תשובה:
יש דמיון רב בין חיים של ילד קטן לבין חיים של אדם מבוגר, בצדדים הטכניים. למשל, תינוק מתקשה בהליכה, וגם מבוגרים מתקשים בהליכה. תינוק צריך עזרה באכילה וכן לעיתים מבוגרים נזקקים לסיוע דומה. גם בצד הרוחני יש דמיון בין אלה לאלה. התלות באחרים גורמת לצורך בתשומת לב. ילד נזקק לתשומת לב של הוריו, ולפעמים אנו רואים אדם מבוגר הפועל כדי להשיג תשומת לב. כמובן שדרכי הפעולה שונות, אך המטרה דומה. כבנים להורים מבוגרים, חשוב לנו לזהות צורך זה, כדי לנתח את דרך התגובה שלנו. כמובן שיש הבדל בין תגובתנו כהורים לילדינו, לבין תגובתנו כבנים להורינו, מפני שאת ילדינו אנו מצווים לחנך, ומכאן נגזרות תגובותינו. לעומת זאת, אין אנו מצווים כלל "לחנך" את הורינו. אדרבא, אנו מחוייבים במצוות כיבוד הורים. וכאן המקום לסמן תופעה המתרחשת לא אחת:
הורה המשתמש במצוות כיבוד הורים, כדי לזכות על ידה לתשומת לב. דוגמא לדבר, המקרה שלך כבת לאם מבוגרת. אמא יודעת ומכירה היטב את רצונך העז לקיים בשלמות את מצוות כיבוד אם המוטלת עליך. היא משתמשת בכך, ופועלת כמו "ילד כח", המנסה לזכות ל"תשומת לב שלילית" הכיצד?
היא דוחה בצורה בוטה מאד את הכוונות הטובות שלך, ומכריזה בפניך שהכל שקר, והיא, האמא, איננה רוצה בכיבוד אם הנובע ממקור שיקרי, לכן היא מבקשת שלא תנסי אפילו לכבד אותה, שלא תתקשרי איתה וכד'. אם נשאל את עצמנו, האם באמת אינה רוצה שתתקשרי? התשובה חד משמעית: היא רוצה שתרדפי אחריה, תתחנני בפניה, אמא יקרה, אני רוצה לקיים מצות כיבוד אם, אנא, תני לי הזדמנות כזו, בבקשה, אל תדחי אותי.
ואם תשאלי: מדוע היא זקוקה לכך, הרי אני מוכנה להעניק לה הכל, ומדוע שתשיג את תשומת הלב שלי דווקא באופן שלילי כזה, ולא בצורה הפשוטה של יחס ישיר וכבוד שאני רוצה לתת לה. התשובה לכך היא, שכך היא ממשיכה בשליטה עלייך, לא את, הבת, תחליטי כיצד לכבד אותה, אלא היא, כאם, תמשיך לשלוט עלייך ולקבוע לך כיצד תתנהגי כלפיה. אני חייב להוסיף, שאני מצטער בהעמדת הדברים בצורה כל כך לא יפה כלפי אמך, אבל רק ניתוח כזה יכול להוביל לתיקון.
כיצד מתקנים? בראשונה, יש לדעת מהן גדרי מצוות כיבוד אם. ההגדרה היא להתייחס אל אמא בכבוד. לעזור לה בתחומים שהיא צריכה אותנו, בקום עשה, וגם בלא תעשה, הנלמד מ"מורא", לא לסתור דבריה, לא לשבת במקומה וכד'. אין לנו כל חובה לרדוף אחריה, בעת שאינה רוצה לקבל מאתנו כבוד. ענין שני הוא, שכדי לכבד בצורה נכונה, אנו חייבים להשתחרר מרגשות כלפי אמא. היא מנצלת את רגשותינו, "מנגנת" עליהם, וגורמת לנו להרגיש אי נוחות כלפיה.
כיצד משתחררים מרגש פשוט וטבעי כלפי אמא? ע"י החלטה, שמעתה, נראה את אמא במשקפיים אחרות. נניח שהשכנה של אמא היתה מתייחסת כלפינו ביחס בוטה, כיצד היינו מגיבים? ברור שהיה לנו קל, מפני שאין לנו סנטימנטים כלפיה, ואם היא דוחה אותנו, נחייך לעצמנו, ולא נכנס למתח וכד'.
אם כן, מעתה, אמא אינה אמא שלנו, אלא היא "השכנה של אמא". בכך אנו מנטרלים את הרגשות שלנו כלפיה, ומסוגלים לפעול על פי הדרכת השכל, הדעת, ללא רגשות. לכן, למשל, אם אמא מאשימה אותך כאילו את חיה בעולם של שקר, ואינה רוצה שתברכי אותה ב"שבת שלום" בערב שבת, חייכי לעצמך, ואמרי, ש"השכנה של אמא" מנסה לעשות לך תרגילים של משיכת תשומת לב. אבל את, כבת נבונה, לא תכעסי עליה כלל, ולא תכנסי למצוקה בגלל מצות כיבוד אם, אלא תחליטי, שכעת אין אפשרות להתקשר אליה ואין צורך להגיב כלל על דבריה. כאשר תתמידי בהרגשת השחרור מהלחץ שיש לך כלפי אמא, תוך פרק זמן קצר אמך תבין שהיא רק מפסידה מיחסה אליך, ומערכת הקשרים תחזור ותיבנה על בסיס אמיתי וחיובי.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













