ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- רביבים
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אסף בן ציפורה ברכה
לפני כמה חודשים יצא לאור הספר 'במלכות הקדושה' - ביקור בהיכלו של האדמו"ר מהוסיאטין - אדמו"ר ציוני בתל אביב, מאת הרב ד"ר יהודה ברנדס. הספר עוסק בבירור משנתו של האדמו"ר רבי יעקב פרידמן (תרלט-תשיז), על פי ספרו 'אהלי יעקב'. יש לציין כי כבר חותנו, האדמו"ר רבי ישראל מהוסיאטין (תריד-תשט), שנחשב כאחד מגדולי האדמו"רים בדורו ואדמו"רים ורבנים חשובים שחרו לפתחו, נודע בתמיכתו בעלייה לארץ ובתנועה הציונית, ואף תמך בפועל בתנועת המזרחי. בהוראת חותנו הגדול היה האדמו"ר רבי יעקב פרידמן אומר תורות וכותבן, והן קובצו בספרו 'אהלי יעקב'.
מרוב חיבת הספר, שבו בירורים נפלאים על עבודת ה', נפש האדם, כלל ישראל, ארץ ישראל והתקופה, הקדשתי לפני כשנה וחצי מאמר שבו הבאתי מתורותיו של ה'אהלי יעקב'. בנוסף לחיבת הספר, משפחת סבי מצד אבי היתה מקושרת עם בית הוסיאטין שבתל אביב. דודנו הזקן, הגאון רבי שלום מלמד זצ"ל (הרב מאומן), היה מחסידיו הגדולים של האדמו"ר רבי ישראל מהוסיאטין, ששנים רבות נחשב זקן וגדול אדמו"רי בית רוז'ין. הדוד רבי שלום היה ראשון החותמים על צוואתו, לפיה חתנו, בעל 'אהלי יעקב', יירש אותו באדמו"רות.
בבהירות ועמקות מגיש הרב ברנדס את תורתיו של ה'אהלי יעקב', תוך שהוא עומד ברגישות על נקודות מסוימות, עד שהדברים יוצאים מאירים ומלובנים. כדי שהדברים יובנו בשלמות מקדים הרב ברנדס פרקים קצרים וחשובים אודות שושלת רוז'ין, הנהגותיה והשקפותיה, שהאדמו"ר מהוסיאטין הוא אחד מנציגיה המובהקים.
יחסה של תנועת החסידות לארץ ישראל ולציונות
רביבים (807)
הרב אליעזר מלמד
251 - בית רוז'ין וארץ ישראל
252 - קדושה ומלכות
253 - הכישרון מחייב
טען עוד
חסידות וארץ ישראל וציונות - בית רוז'ין
ככלל, תנועת החסידות לא תמכה בתנועת שיבת ציון. כמובן שכל יהודי שעוסק בתורה ומתפלל קשור במידה זו או אחרת לארץ ישראל, ובוודאי שגם רבים מגדולי החסידות היו מקושרים לארץ ישראל מצד קדושתה ומצד הרעיונות שבאים בה לידי ביטוי. ראש לכולם היה רבי מנחם מנדל מוויטבסק, שוויתר על מעמדו כמנהיג הדור השלישי בחסידות, ובמסירות נפש עלה לארץ בשנת תקל"ז. בעקבות עלייתו נוסדו קהילות החסידים בארץ, ונוצר קשר משמעותי בין תנועת החסידות לארץ ישראל.
אבל מההיבט הלאומי, מנהיגי החסידות לא עסקו כמעט בשאלת קיבוץ גלויות והרחבת ההתיישבות בארץ. דווקא מקרב הרבנים שלא היו מקושרים לחסידות נמצאו התומכים הגדולים בהתיישבות החדשה, מהם: הרב קלישר, הרב גוטמאכר, הרב מוהליבר, הרב ריינס, הנצי"ב, הרב קוק, בן הנצי"ב ומנהיג המזרחי - הרב מאיר בר אילן. כך בפועל יצא שתנועת החסידות כתנועה לא תמכה בתנועת 'חובבי ציון', שחלק ממנהיגיה היו רבנים, וקל וחומר שלא תמכה בתנועה הציונית, שמנהיגיה היו חילוניים לחלוטין.
היו אדמו"רים בודדים שבאופן אישי, בלי קשר לתנועה הציונית, עודדו עלייה, או לכל הפחות לא התנגדו, כדוגמת האדמו"ר מגור, רבי אברהם מרדכי זצ"ל.
בית רוז'ין
אמנם ענף אחד חשוב בתנועת החסידות התייחד בייחסו החיובי לארץ ישראל ולהתבססות בה, הוא שושלת בית רוז'ין הענפה. ומהם: אדמו"רי בית סדיגורה, צורטקוב, הוסיאטין, בוהוש, בויאן, דרהוביטש ועוד, שככלל, מעת שנפתחו השערים לעלות לארץ, עודדו את חסידיהם לעלות ארצה.
הענף האגודאי
רוב אדמו"רי בית רוז'ין היו שותפים ב'אגודת ישראל'. מנהיגם היה האדמו"ר רבי ישראל מטשורטקוב, שהיה מראשי 'אגודת ישראל'. כשבא לשכנע את קרוביו האדמו"רים להצטרף ל'אגודת ישראל', אמר להם "שכל מטרת 'אגודת ישראל' היא לפעול למען ארץ ישראל - ואתם תפעלו על הצד היותר טוב, וגם תמנעו ממתנגדי ארץ ישראל מלהשתלט עליה". חשוב לציין כי אכן חלקים נכבדים ב'אגודת ישראל' תמכו באופן קבוע בעלייה לארץ, ואף נוסדו לשם כך הכשרות להכנת בחורים ובחורות לעלייה לארץ. וכך היא עמדת בית רוז'ין עד היום, כאשר האדמו"ר מסדיגורה שליט"א, חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, פועל תמיד למען ארץ ישראל ויישובה.
הוסיאטין ובוהוש
גם האדמו"ר רבי ישראל מהוסיאטין השתתף בכמה כינוסים של אגודת ישראל בווינה, והיה מבקש שידברו על ארץ ישראל. אולם לאחר שבכינוס אחד לא דיברו על ארץ ישראל ויישובה, ואף היו שדיברו בגנותה, קם ועזב את 'אגודת ישראל'. כפי שהזכרתי, חתנו וממשיכו, בעל 'אוהלי יעקב' היה תומך במזרחי.
בעידודו של רבי יצחק מבוהוש (ענף נוסף מבית רוז'ין), אביו של 'אוהלי יעקב', קנו חסידיו אדמות בגליל, עלו לארץ מרומניה וייסדו את המושבה ראש פינה.
ענפים אלה לא הסתפקו בהכרה בערכו של התהליך החשוב של קיבוץ גלויות ויישוב הארץ, ובעידוד עולים ומתיישבים, אלא אף תמכו בגלוי בתנועה הציונית, שהובילה באותם ימים את העלייה וההתיישבות.
עידוד העלייה לארץ
מתוך עמדה זו עלה הרבי רבי ישראל מהוסיאטין לארץ עוד לפני השואה, ואף עודד והאיץ בחסידיו שיעלו לארץ.
סיפור מעניין זה מובא ב'מלכות הקדושה' (בהערה בעמוד 185): "שבת אחת, ערב ג' בחשוון, יום ההילולה של הר"י מרוז'ין, פגשתי בבית הכנסת מכר, תלמיד חכם וחסיד פולני, יושב ומעיין בספר רוז'ינאי ('נר ישראל'). שאלתיו: מה לך ולרוז'ין? אמר לי, אספר לך מעשה: הורי היו זוג צעיר, ועלו לארץ בשנות השלושים מפולין. בשנת תרח"ץ, כשהיתה אימי מעוברת לראשונה, נסעה חזרה לפולין כדי ללדת סמוך לאמה. בארץ לא היו להם קרובים, וגם פרנסתם לא היתה מצויה. אחרי הלידה כתבו לאב הצעיר שנשאר בארץ שיצטרף אליהם בפולין, ושם גם תימצא לו פרנסה בשפע. אבי נכנס אצל הרבי ישראל מהוסיאטין ליטול ממנו ברכת הדרך. שאלו הרבי: מפני מה אתה נוסע? אמר לו: קשיי פרנסה. אמר לו הרבי: פרנסה אפשר למצוא גם כאן, סוחרים בחמאה, סוחרים במלח, משהו יימצא. משהבין האב הצעיר שהרבי אינו מברך אותו לנסיעתו, החליט להישאר בארץ. אשתו והבן נאלצו להגיע גם הם. האב, האם והבן הם שלושה יחידים שנשארו מכל המשפחה שנהרגה בשואה. והבן הזה, סיים היהודי את סיפורו, הוא אני. עכשיו אתה מבין מה לי ולורז'ינאים?".
המקושרים לבית רוז'ין היו יותר ציוניים
אכן, רבים מגדולי התורה שהיו מקושרים לבית רוז'ין תמכו בציונות. ביניהם: הגאון המופלג רבי משולם ראטה, הרב ראובן מרגליות, ורבי שלום מלמד.
וכך מספרים בשם הרבי מדרוהוביטש (חתן של אחד מאדמו"רי רוז'ין), שלאחר מאורעות תרפ"ט שאלוהו: רבי, הנה גם בארץ ישראל הורגים בנו, האם נכון להמשיך לעודד עלייה? והשיב שלשתי הבעיות פתרון אחד, בחו"ל הורגים אותנו כי אנחנו יותר מדי, ובארץ ישראל הורגים אותנו כי אנחנו מעט מדי. וממילא מי שיעלו ימעטו את הסכנה שם וכאן.
הסיבה לעמדתה של תנועת החסידות
אפשר אולי לומר שההיפתחות של תנועת החסידות לטבע בחוץ לארץ, ליערות, לנחלים, לאגמים ולצמחים, היוותה תחליף להשתוקקות לאדמת הקודש של ארץ ישראל. שתיית המשקה החריף בחברותא היוותה תחליף לשמחה הממשית שבחיים לאומיים בריאים. כביכול נמצא מרפא לחולי הגלות. מה שהועיל ליהודי בגולה להפיג מעט את הצער והייאוש, ולנטוע בו אמונה בחיים היהודיים, החליש את הכיסופים הנדרשים לארץ ישראל ולגאולת העם. וכך יכלו להסתפק ב'בחינת ארץ ישראל' ו'בחינת ירושלים' ו'בחינת בית המקדש'. לכן לא הורגש החולי שבגלות, וכשנפתחו השערים לא הרגישו צורך לעלות לארץ.
בית רוז'ין ומידת המלכות
כמדומה שדווקא ההנהגה המלכותית של בית רוז'ין, שעוררה תמיהה בקרב רבים, היא ששימרה בבית רוז'ין את הגעגועים העצומים לבניין העם והארץ.
כידוע, ראש שושלת בית רוז'ין, רבי ישראל, נהג כמלך. היה נוסע על מרכבה מהודרת, ותזמורת נגנים היתה מלווה אותו. ביתו היה כארמון ורהיטיו מפוארים. בהיותו מיוחס לדוד המלך, ובהיותו נין למגיד ממזריטש, חש עצמו אחראי לכלל ישראל, סבל בסבלו של כל יהודי, וכבודו הוא כבודם של ישראל. וכך נהגו אחריו בניו ונכדיו.
השאיפה למלכותיות, לכבוד ישראל, שימרה את תחושת החיסרון שבגלות. מתוך השאיפה להופעה מכובדת, צער הגלות נקב עד תהום. אי אפשר היה להתעלם מההשפלה הנוראה של ישראל בהיותם בגלות, כפופים לשליטים רשעים.
השלטונות הרוסיים ראו בגינוני המלכות שלו איום, ואף הושיבוהו על כך בבית הסוהר למשך שנה וחצי, וכמעט עמדו להענישו בחומרה. בחסדי ה' הצליחו חסידיו למלטו. אך גם לאחר שיצא מהכלא והבריח את הגבול אל סדיגורה, שהיתה תחת שלטון קיסרות אוסטרו-הונגריה, לא הפסיק לנהוג במלכותיות. זו היתה שליחותו, לבטא את כבודם של ישראל.
שירי כיסופים לגאולה אצל הצדיק מרוז'ין
ואכן מסופר כי רבי ישראל מרוז'ין היה רגיל לשיר בהשתפכות הנפש ובדביקות רבה, בליווי המקהלה והתזמורת שהיתה תמיד בחצרו, שירי ערגה וכיסופים לקיבוץ גלויות וגאולת ישראל. בין השירים שהיה שר היו שירי רבי ישראל נג'ארה - "ידך תנחנו אל ארץ הקדושה", "חיש תן לנו חלק בדוד וגם נחלה בבן ישי".
מקוצר מקום, עוד אמשיך לברר בעז"ה את משמעות המלכותיות בשיטת רוז'ין, ואת השפעתה על היחס לארץ ישראל ולאחדות ישראל.
אנחנו קודש למענך
שתי דקות על בדיקת חמץ
אחדות זו מעבדה של בירורים
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
איך ללמוד גמרא?
ניסוך מים: איך שמחים גם בדרך ליעד?
איך להתכונן לחגים?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
מה המשמעות הנחת תפילין?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
