ספרים | הרב מישאל דהאן זצוק"ל | בית המדרש

ספריה
מוסר מלכים

קטגוריה משנית

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

הרב מישאל דהאן זצ"ל

3 דק' קריאה

יזהירו המשכילים ומצדיקי הרבים הם חכמי הדורות אשר הנחילו לנו בספריהם הקדושים את פרי תנובתם והגיוני לבם. ירושה רוחנית כבירה וענקית זו הנה היא גלומה בספרות ההלכה, האגדה, מחקר, מוסר, תורת הח"ן, ועוד. בינתם העמוקה, וחכמתם הרחבה מני ים, מתגלית בספריהם ומרחפת על כל שורה ומשפט. מאורי הדורות האלה, אשר לאורם אנו הולכים, ומפיהם אנו חיים, ומימיהם אנו שותים, האירו לנו את הדרך כעמוד אש בתוך חשכת הגלות הארוכה, ולכן שמם הקדוש נשא בפי כל, בכל יראת הכבוד והדרת קדש, וזכרם מתנוסס לתהלה ולתפארת בלב כל איש חכם לב, עד היום הזה. אין ספק שהגיעו למעלה רמה ונשגבה זו, רק אחרי עמל ויגיעה במשך ימים ושנים, והתנזרותם מכל הבלי העולם, וישיבתם התמידית באהלה של תורה. ולמרות כל הסבל והתלאות ופגעי הזמן ותמורותיו שעברו עליהם בארצות נדודיהם, הצליחו להתגבר ולהתאושש, ובמרצם הבלתי נדלה וכחם הרוחני העצום כח איתנים על אנושי, חרתו עלי גליון את כל הפנינים אשר דלו בחכמתם מעמקי תהומות תוה"ק, והגישו לפנינו שלחן ערוך ומלא מעדנים להשביע נפש שוקקה ולרוות נפש הצמאה לדבר ה' יתב"ש, והשאירו אחריהם ברכה לדורות עולם בספריהם המאירים על הארץ. ולולא ספריהם הקדושים כבר נשתכחה תורה מישראל, ח"ו, והיינו היום מגששים בצהרים כאשר יגשש העור באפילה. וכמ"ש רז"ל הראשונים חרשו וזרעו, ניכשו כיסחו עדרו קצרו עמרו דשו זרו בררו טחנו הרקידו לשו קטפו ואפו, ואנו אין לנו פה לאכול (ירושלמי ריש פ"ה דשקלים).
והנה התועלת שתצמח מזה למחבר ספר, היא כפולה.א. שהוא נכלל עם אלה שעליהם נאמר כל המזכה את הרבים אין חטא בא על ידו (אבות פ"ה מי"ח), ושכרו גדול מאד. וידועים דברי רבינו הקדוש הרמב"ם זיע"א בפתיחה למורה נבוכים, שהכותב ספר ומוציאו לאור, מעלה עליו הכתוב כאלו דרשו בתוך רבבות אלפי ישראל.ב. מ"ש רז"ל עה"פ דובב שפתי ישנים, כל ת"ח שאומרים דבר שמועה מפיו בעוה"ז, שפתותיו דובבות בקבר (יבמות צ"ג, ע"א), ובפרט אם הוא ספר הלכתי המנחה את האדם איך לקיים מצותיו יתב"ש ומעמידו על האמת, או ספר מוסר המחדיר בלב האדם אהבתו ויראתו יתב"ש, אין ספק ששכר המחבר רב ועצום מאד.
אמנם טבעי הדבר, שמה שהאדם זורע קוצר, ומה שנוטע בוצר, כלומר אם הוא ספר שיש בו תועלת לעבודתו יתב"ש כאמור, הרי זו מצוה קבועה לדורות, ומחברו יהנה מפריו רבות בשנים, כי הוא שותף לכל אלה שמתוך ספרו למדו לעשות מצות ומעשים טובים, ופרי מעלליו יאכל. ואם הוא ספר העוסק בסיפורי הבאי ובדברים בטלים, ענוש יענש על בזבוז הזמן היקר בדברי הבל ורעות רוח. וק"ו אם הוא ספר מלא ארס ושטנה נגד האמונה והדת, שזו עבירה קבועה לדורות, שזורע ספק ומבוכה בלב אנשים פתאים, ומרעיל נשמותיהם, שעונש מחברו כפול ומכופל עד כי יאכל בשרו בשניו, רח"ל, כי הוא שותף לכל עון ולכל חטאת שאחרים יעשו כתוצאה מספרו.
המורם מכל האמור, שמי שחננו השי"ת דעת ותבונה, ישתדל בכל מאמצי כחו לפרסם ברבים את פרי עשתונותיו, בין אם הם חדושי תורה בגפ"ת, או במוסר להשיב רבים מעון, או באגדה למשוך לב העם לאבינו שבשמים יתב"ש, ובמיוחד אם הוא מסוגל להוציא ספר הלכות הנחוצות לכל אדם מישראל יום יום ובקיצור נמרץ. ולא יבזבז הזמן על כתיבת סיפורי הבל וזכרונות חייו, שאין בהם שום תועלת פרט לאיבוד הזמן, וטוב העדרם ממציאותם. כמו כן, לא ישים לב ללעג השאננים, כי הם שליחי היצה"ר, ולא יסתתר תחת מסוה הענוה בחושבו מי אני שאחבר ספרים כאחד הגדולים אשר מעולם אנשי השם, שזאת ענוה פסולה והיא עצת היצה"ר. ורק העיקר שתהיה כונתו לשם שמים לזכות את הרבים לעשות נחת רוח לפניו יתב"ש, וה' לא ימנע טוב להולכים בתמים.

מוסר מלכים