בית המדרש

  • ספריה
  • מוסר מלכים
קטגוריה משנית
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

הרב מישאל דהאן זצ"ל

undefined
2 דק' קריאה
ישישו הישרים ושוחרי האמת, אשר בשכלם הישר ובטבעם האציל סולדים המה ממרמות ותוך ומכל שקר וכזב. אנשים אלה בריאים ברוחם ובגופם, ומצפונם נקי ושקט. כי אין ספק שהאדם המלא תככים כרמון, ולבו חורש מזימות ומחשבות און גורם לעצמו רעות אין ספור, ובראש וראשונה שתים רעות ראשיות:א. הורס את גופו.ב. מטמא את נשמתו ומשחיתה. כלומר מאבד שני עולמות, העוה"ז והעוה"ב. ביאור הדברים.
א. גם אם גוף האדם חזק ואיתן כצור חלמיש, במוקדם או במאוחר יתרופף, ישבר ויתפורר, כי המחשבות והתככים אוכלים אותו מבפנים כעש וכרקב בעצמותיו, וכל הזמן חי במתיחות עצבים מתמדת, והוא לא מרגיש שזה הורס את גופו ומכלה את רוחו.
ב. נושא על שמו משא כבד של עבירות חמורות, אשר כל אחת מהן דיה לטמא את נשמתו ולהורידה לבאר שחת רח"ל, וכ"ש בהצמדם יחד, והרי אחדים מהן: נוסף על עון השקר שהוא לעצמו עבירה חמורה למדי, הרי בהכרח מסתעף ממנו גם רמאות, גניבת דעת, חנופה, מחשבות זרות, ועל כולם ביטול תורה ומצות, ועוד תועבות כהנה וכהנה, עבירות אלו מטמאות הנשמה הקדושה, ומחשיכות זיו אורה הבהיר.
ולזה הזהירנו יתב"ש באומרו מדבר שקר תרחק (שמות כ"ג, ז'), כלומר להתרחק ולברוח מן השקר והנלוה אליו, כבורח מן האש. ורבותינו הקדושים למדו מפסוק זה כמה הלכות והליכות אורחות חיים, שכל תכליתם התרחקות מכל נדנוד של שקר (ראה שבועות ל' ע"ב), וכן אסרו לחתום על דבר שנראה כשקר (ראה גיטין כ"ו ע"ב, כתובות כ"א ע"ב, האי אשרתא דייני וכו' ע"ש). מכל זה אנו למדים כמה נתעב ונגעל ונאלח אדם המלמד לשונו לשון שקר.
אולם בתקופה האחרונה תקופת ההפקרות המוחלטת, שבה איש הישר בעיניו יעשה, אשר רבותינו הקדושים חזו אותה מראש ברוח קדשם, ואמרו עליה והאמת תהיה נעדרת (סוף סוטה), התהפכו היוצרות. אדם שפיו ולבו שוים, תוכו כברו, ישר ותם דרך, נחשב לפתי, ואיש תככים ומזימות נקרא מדינאי, ובלשון העמים נקרא פוליטיקאי. אדם כזה שיתכן שהוא באמת חכם ונבון ופקח, מכוון את שכלו ותבונתו לאפיק הבלתי נכון להבלי הפוליטיקה, אשר כל "החכמה" הזאת אפשר לסכמה במשפט קצר אחת בפה ואחת בלב, ובתוך התועבה הזאת הוא חי, ובה מכלה ימיו לריק ושנותיו לבהלה, ונכליה ותעלוליה הורסים את גופו ומטמאים את נשמתו כאמור אדם כזה שכולו שקוע בטיט היון ובטומאה התהומית של הפוליטיקה, והשקר טבוע בדמו, כמעט אין לו תקנה להתנער מתרדמת הבליו ולשוב בתשובה שלימה להציל את גופו מכליון, ונשמתו מאבדון, כי תועבה זאת היא בבחינת כל באיה לא ישובון ולא ישיגו אורחות חיים, רח"ל, ורק אם תעמוד לו איזה זכות גדולה, ומן השמים יעזרו לו לפקוח את עיניו ולהקיץ משינתו והבליו ומן התרדמה הנסוכה על פניו, אז ושב ורפא לו.
סוף דבר. האיש הירא את דבר ה' יתב"ש, הרוצה בבריאות גופו וטהרת נשמתו, ולא לאבד שני עולמות העוה"ז והעוה"ב, יתרחק כמטחוי קשת מן הגשר הרעוע של הפוליטיקה, כי כולה שקר, ויברח ממנה כבורח מן האש ומן חיה רעה הטורפת ולא ישתמש בה אפילו לדבר מצוה. ויאמין באמונה מוחלטת שכל תחבולות אנוש ונכליו הבל המה ואין בם מועיל, ויבטח בטחון מלא במנהיג הבירה רבון כל המעשים, שהכל תלוי ברצונו יתב"ש לעולמי עד ולנצח נצחים.
* מתוך הספר "מוסר מלכים" בהוצאת משפחת הרב המחבר, להזמנות: 5244664 050.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il