ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- בראשית
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל
"ברא אלקים - ולא אמר ברא ד', שבתחלה עלה במחשבה לבראתו במדת הדין, ראה שאין העולם מתקיים, הקדים מדת רחמים ושתפה למדת הדין, היינו דכתיב (להלן ב ד) ביום עשות ד' אלקים ארץ ושמים".
תירוץ זה עוד קשה יותר מהקושיא אותה "פרשנדתא" בא לתרץ - וכי יש הווא אמינא ומסקנה אצל הבורא? לכן הבאנו את תירוצו של בעל ה"שפת אמת". לפי דבריו התורה לא באה ללמדנו מה עלה כביכול במחשבתו של הבורא אלא ללמד כי אומנם כאשר הדברים עולים במחשבה הם צריכים לעלות על פי מידת הדין ללא התחשבות באילוצים של עולם החומר. השאיפה חייבת להיות אידיאלית. למרות זאת כאשר עוברים אל עולם המעשה - מידת הרחמים חייבת להיות שותפה, אחרת אין קיום לעולם.
(ניתן למצוא את הדברים בארכיון "חמדת ימים" על אתרנו .(www.eretzhemdah.org
הסברנו עוד כי התיאור הראשון מייצג את שיטת שמאי הזקן ובית מדרשו ואילו התיאור השני מייצג את שיטת הלל הזקן ובית מדרשו. השבוע נוכיח זאת מכיוון נוסף, נסביר מדוע נפסקה הלכה כבית הלל ונזכיר לציבור מה היה היחס החברתי בין שני בתי המדרש החשובים הללו.
בימים אלה אנו מתפללים על הגשם, התחלנו בתפילת המוסף של שמחת תורה, אנו ממשיכים להזכיר גבורות גשמים ובארץ ישראל נתחיל ממש בקרוב לבקש "ותן טל ומטר לברכה". המים הם סימן לחיים ואי אפשר לחיות בלעדיהם. הימצאותה של המולקולה הפשוטה H2O מאפשרת קיום של צורות חיים מהנמוכות ביותר ועד למכונה הכל כך מסובכת ומורכבת - "נזר הבריאה" - האדם. נבדוק כיצד מופיעים המים בשני התיאורים הראשונים של הבריאה. בתיאור הראשון המים הם מי הים. המים שמתחת הרקיע נקוים למקום אחד והוא הים. כל הימים ברחבי העולם מחוברים זה לזה והמפלס שלהם כידוע אחיד. לכאורה זוהי אחדות אידיאלית. בתיאור השני המים נפרדים לארבעה ראשים שכל אחד מהם סובב לכיוון אחר. המספר ארבע כידוע הוא סמל הפירוד והריבוי של השניות. לכאורה מצב הפוך לאידיאל המופיע בתחילה. אומנם התבוננות מעמיקה יותר מגלה כי המים של התיאור הראשון אינם מאפשרים חיים. מי הים תמיד מלוחים והימצאותם ללא תהליכי אידוי והתפלה אינה מאפשרת חיים אנושיים. כדי שבני אדם יתקיימו על פני האדמה הם זקוקים או לגשם או למי נהר המופיעים רק בתיאור השני.
האם התיאור השני הוא זה שממליץ על פשרנות? התשובה היא: הוא ממליץ על התחשבות ואיזון. כאשר הגמרא מסבירה מדוע הלכה כבית הלל היא מביאה:
"אמר רבי אבא אמר שמואל: שלש שנים נחלקו בית שמאי ובית הלל, הללו אומרים הלכה כמותנו והללו אומרים הלכה כמותנו. יצאה בת קול ואמרה: אלו ואלו דברי אלקים חיים הן, והלכה כבית הלל. וכי מאחר שאלו ואלו דברי אלקים חיים מפני מה זכו בית הלל לקבוע הלכה כמותן - מפני שנוחין ועלובין היו, ושונין דבריהן ודברי בית שמאי. ולא עוד אלא שמקדימין דברי בית שמאי לדבריהן" (עירובין דף יג עמוד ב).
בית שמאי שאפו לכיוון השמים ולאידאלים טהורים בלתי מתחשבים במציאות הארצית. אבל הלכה כבית הלל הרגישים והמתחשבים גם בבני הפלוגתא שלהם.
התיאור הראשון וגם התיאור השני הוא בבחינת "דברי אלקים חיים", העולם נברא במאמר אלקי. אבל בעולם המעשה, הלכה כדברי מי שיודע להתחשב בשני ושונה את דברי חברו לפני דבריו הוא.
בית שמאי שאפו לכיוון השמים ולאידאלים טהורים בלתי מתחשבים במציאות הארצית. אבל הלכה כבית הלל הרגישים והמתחשבים גם בבני הפלוגתא שלהם.
התיאור הראשון וגם התיאור השני הוא בבחינת "דברי אלקים חיים", העולם נברא במאמר אלקי. אבל בעולם המעשה, הלכה כדברי מי שיודע להתחשב בשני ושונה את דברי חברו לפני דבריו הוא.
נסיים את דברינו בעובדה חשובה נוספת שחז"ל לימדונו בהקשר למחלוקת זו:
"ואף על פי שאלו פוסלין ואלו מכשירין לא נמנעו בית שמאי מלישא נשים מבית הלל ולא בית הלל מלישא נשים מבית שמאי וכל הטהרות והטמאות שהיו אלו מטהרין ואלו מטמאין לא נמנעו להיות עושים טהרות אלו על גב אלו" ( מסכת עדויות פרק ד משנה ח).
דווקא בימים אלה הבה נשתדל להפנים את כל המסרים החשובים הללו.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.










