ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- ברכות
- ברכת החמה
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- אסטרונומיה וזמנים בהלכה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל
הלוח העברי נדרש לבצע התאמה בין הירח לשמש. עקב כך מחושבת שנת החמה אל מול שנת הלבנה. המקור הראשון לאורכה של שנת חמה הוא שמואל בגמרא, הידוע כתקופת שמואל, ושם מוזכר כי אורך שנת חמה הוא 365 ימים ורבע. אולם, הלוח העברי למעשה לא מסתמך על קביעה זו של שמואל (מה גם שאינה מדויקת מבחינה אסטרונומית), אלא על חשבון אחר, מדויק יותר (יש המייחסים (הרמב"ם) את החשבון לרב אדא ועל כן הוא נקרא תקופת רב אדא). על כל פנים, מאחר וחשבון זה התקבל בשלב מאוחר לשמואל, כבר נתקבעה המסורת שאת הנושאים הקשורים אך ורק לחמה, נוהגים להכריע כדעת שמואל. חשוב לציין, כי הלוח ושאר דיני מועדים, אינם מתחשבים כלל וכלל בתקופת שמואל.
לפי תקופת שמואל שנת חמה היא 365 יום ו-6 שעות. השנה מחולקת ל־4 תקופות של 91 יום ו־7.5 שעות. מה שאומר שתחילת תקופת ניסן מתאחרת בכל שנה ביום ו-6 שעות. בכל 28 שנים התקופה מתחילה בדיוק באותו יום בשבוע ובאותה שעה, וכך מסתיים מסלול מסונכרן של הלוח העברי עם שנת החמה לפי תקופת שמואל.
קביעת הברכה מבוססת גם על ההנחה שצדק רבי יהושע בן חנניה במחלוקתו עם רבי אליעזר בן הורקנוס, בשאלה האם העולם נברא בניסן או בתשרי. זאת, על אף שבמקומות אחרים (לדוגמה, בתפילות הימים הנוראים), מתייחסים דווקא לתשרי כחודש שבו נברא העולם.
כפי שצוין, על אף שהברכה מתייחסת לכאורה לאירוע אסטרונומי ממשי (מיקומה של השמש), הרי שאין לה כל משמעות כזו (אולם יש שיטות שלפיה הברכה מתייחסת לאירוע חד פעמי שהיה כשחז"ל קבעו את מניין השנים ותיקנו את ברכת החמה). זאת, מתוקף העובדה שהיא מחושבת, כאמור, לפי "תקופת שמואל" הממוצעת בלבד, ולא לפי "תקופת רב אדא", המדויקת יותר. לאור זאת, מבינים רבים את הברכה לאו דווקא כמתייחסת למאורע שמימי ספציפי, אלא כאמירה סמלית, בניסיון לקבוע זמן שבו ניתן יהיה לברך על התפעלותנו ממאורות השמיים. יש הרואים זאת כחלק מן הסמכות ההלכתית של חז"ל, שיש לקבלה גם אם הטעם לדבריהם אינו רלוונטי, כדי למנוע פריצת גדר. בנוסף, יש שהטעימו את הברכה על דרך הסוד (כדוגמת הרבי מליובביץ').
זמנה של הברכה
לאור תלותה של הברכה בשנת החמה בלבד, דווקא התאריך הלועזי שלה קבוע באופן יחסי, והוא 8 באפריל - במאה ה-20 והמאה ה-21, 9 באפריל - במאה ה-22, שוב כנגררת מהטעות באורך שנת החמה).
הדרך למציאת השנה שמברכים בה ברכת החמה, על פי לוח העברי, היא פשוטה: יש לקחת את התאריך העברי המלא (לדוגמה, התאריך העברי המלא בשנת 2006 הוא 5766), להחסיר 1, ולחלק ב-28. אם המספר מתחלק ללא שארית, הרי שבשנה זו יש לברך.
הפעם האחרונה שבה נאמרה הברכה היא ב-ד' בניסן ה'תשמ"א (8 באפריל 1981), והפעם הבאה תהיה ב-י"ד בניסן – ערב פסח ה'תשס"ט (8 באפריל 2009). הברכה מתקיימת בימי רביעי בלבד, אחת ל-10,227 ימים (שהם 28 כפול 365.25 ימים).
מועדי קיום הברכה בין המאה ה-18 לבין המאה ה-22:
כ"ז באדר ב' ה'תס"א - 6 באפריל 1701
ז' בניסן ה'תפ"ט - 6 באפריל 1729
ט"ז בניסן ה'תקי"ז - 6 באפריל 1757
כ"ו בניסן ה'תקמ"ה - 6 באפריל 1785
המאה ה-19 ז' בניסן ה'תקע"ג - 7 באפריל 1813
ט"ז בניסן ה'תר"א - 7 באפריל 1841
כ"ו בניסן ה'תרכ"ט - 7 באפריל 1869
ה' בניסן ה'תרנ"ז - 7 באפריל 1897
המאה ה-20 י"ד בניסן ה'תרפ"ה - 8 באפריל 1925
כ"ג בניסן ה'תשי"ג - 8 באפריל 1953
ד' בניסן ה'תשמ"א - 8 באפריל 1981
המאה ה-21 י"ד בניסן ה'תשס"ט - 8 באפריל 2009
כ"ג בניסן ה'תשצ"ז - 8 באפריל 2037
ב' בניסן ה'תתכ"ה - 8 באפריל 2065
י"ב בניסן ה'תתנ"ג - 8 באפריל 2093
המאה ה-22 כ"א בניסן ה'תתפ"א - 9 באפריל 2121
ב' בניסן ה'תתק"ט - 9 באפריל 2149
י"א בניסן ה'תתקל"ז - 9 באפריל 2177
דעות אחרות לגבי זמן הברכה
ישנן דעות אחרות לגבי הזמן בה צריכה להיאמר ברכת החמה, והן מבוססות כנראה על גרסאות שלא גרסו את דברי אביי בגמרא. שריד לכך אנו מוצאים ברי"ף שלא מזכיר את דברי אביי. סידור רס"ג ורבנו בחיי על בפרשת בראשית א' יד, כותבים שיש לברך על החמה בתקופת תמוז, כאשר החמה בתוקפה. הערוך מביא בערך חמה פירוש נוסף למקובל, שעל פיו מברכים את הברכה כשרואים את השמש לאחר שלושה ימים מעוננים שבהם לא נראתה השמש.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
