ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ראש השנה
- מלכויות זכרונות ושופרות
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אשר ישעיהו בן רבקה
ניתן לראות במבנה משולש זה את העיקרון הבא לידי ביטוי באחד מי"ג מידות שהתורה נדרשת בהם - "כלל ופרט וכלל". דינה של מידה זו הוא: "כלל ופרט וכלל אי אתה דן אלא כעין הפרט". ונבאר מעט את אופן הלימוד:
הכלל הראשון הוא כלל שעדיין אינו מוגדר, ופרשנותו היא רחבה - כוללת.
אחריו בא הפרט - הבא לצמצם את העיקרון דווקא לפרטים מסוימים.
בשלב השלישי ישנה חזרה אל הכלל, אלא שהפעם הגדרתו של הכלל נובעת מייחודם של הפרטים. כלל זה ממוקד יותר מן הכלל הראשון, כאשר מיקודו הוא על בסיס קישורו אל כל הפרטים הכלולים בו.
עיקרון זה הוא גם יסוד רוחני בהוויתו של עולם וביטוייו רבים הם - נביא מעט מהם:
נפתח באחד הקשור גם הוא ליום הדין. ואלו הם דברי הרב קוק ביחס לסדר התקיעות - שברים תרועה - תקיעה.
התקיעות, מצד התעוררות התשובה, יש לכווין בהן כי עיקר הכח של קדושת ישראל הרי הוא מונח בעולם שכולו ארוך ששם הוא שורש קדושתם, שהיא הדבקות הטבעית שמצד נשמתם באור ד'. וזאת היא הפשוטה שלפניה.
אמנם הכח הזה צריך לפעול על המדות ועל המעשים… על כן השברים הם באים בצורה של פירוט לעומתן. כלומר שמתוך השורש השכלי הארוך והפשוט יתחדשו המדות להיות מושפעות מקדושת השכל, וכשהמדות מתקדשות מתקדשים המעשים על ידן. ומתוך שהמעשים הם יותר פרטיים ויותר מוגבלים מהמדות, על כן הם נרמזים בהתרועה שהיא נפרטת לקולות קצרים.
ואח"כ ע"י השפעת המדות, שהושפעו מקדושת הנשמה בשרשה, והשפעת המעשים שמתילדים על ידן, מתגלה השורש העליון, שהיה בתחילה אצור רק בכח, ויוצא אל הפועל. וזהו התוכן של הפשוטה שלאחריה.
גם חייו של האדם בנויים באופן דומה:
הילדות - יש בה תום לב, תמימות, מהבל פיהם של תינוקות של בית רבן העולם קיים. הבל פה אך עדיין לא הבנה עמוקה ומפורטת. ילד קטן אינו כועס - רגוע, משהו מעין ה"פשוטה" שלפניה.
שלב הנערות והבגרות - הוא שלב ההתפרטות, ההתמודדות עם הוויות העולם, התסיסה.
בזקנה - חוזר האדם אל הרוגע. רוגע זה אינו דומה לרוגע של תקופת הילדות, מכיוון שכאן יש כבר השלמה עם משמעותם של החיים כפי שהאדם חי אותם. רוגע המחובר את הפרטים - המתקת הדינים ונתינת משמעות עמוקה וכללית לכל מה שחווה האדם בחייו. (מעין הפשוטה שלאחריה). הגר"א בסוף ימיו למד חומש ללא מפרשים.
סדר ימי העולם גם הוא קשור למבנה זה:
האדם הראשון בגן עדן - הייתה בו משלמות היצירה האלוקית.
אחרי החטא - נשברו העולמות, והביטוי לכך הוא בסיבוכי העולם הזה.
לעתיד לבוא - יתוקן חטא האדם הראשון, העולם יחזור אל הכלל ואל המדרגה שהייתה קודם לחטא, אבל הפעם אחרי שתוקנו כל המדרגות וכל העולמות.
וכך כותב הרמח"ל ב"קל"ח פתחי חכמה": "העולמות נבראו בדרך שיוכלו לעלות ממדרגתם, כי הלא לכך ירדו מתחילת ירידתם בזמן השבירה - כדי שיעלו מעט מעט, עד שיחזור הכל למדרגה השלמה כקודם השבירה (פרק ל"א)... אך האמת הוא, שמראש ימות עולם הגלגל סובב רק לנקודה אחת, שהוא השלמות האחרון שימצא אחר כל העניינים. ולא היה השלמות, שפעל, בשום זמן ובשום פעם, אלא אדרבא, דרך הסיבוב הוא זה - להתקרב פעם אל הקלקול פעם אל התיקון, ואחר שנתקרב גם אל התיקון - חוזר לקלקול. ולא נכנס עדיין השלמות לעשות את שלו, אלא התיקון האחרון, שהוא בגאולה העתידה שתהיה במהרה הימינו, וכל הנמשך אחריה (פרק ל)".
ובלימוד סוגיה:
בשלב ראשון נכון לעבור על התמונה בכללותה בקריאה ראשונית על מנת לקבל מושגים כלליים. לא נכון "לצלול" מיד אל עולם הפרטים בלא ראייה כללית של הנושא, המגמות הבסיסיות וכו'.
בשלב שני- ירידה אל הפרטים, עבודה מדוקדקת בכדי לעמוד על משמעות הכתוב.
בשלב שלישי - חזרה אל עולם העקרונות, אבל הפעם העקרונות הם מדויקים ומשמעותיים.
נסכם את משמעות ההבדל שבין הכלל הראשון לבין הכלל האחרון:
בראשון - השייכות היא כללית ועוטה ערפל. אין הכרה מפורטת של המדרגות, וגם האדם אינו קשור אל הכלל באמת.
באחרון - האדם חוזר אל הכלל אחרי שהכיר את כל המדרגות שבדרך. קישורו אל הכלל הוא עמוק ומשמעותי, וקישור זה בכוחו לגאול אל כל הפרטים שהובילו אליו. הקשר במצב זה אל הכלל ואל הפרטים הוא קשר של חיים.
נחזור אל תפילת מוסף של ראש השנה .
שלשה שלבים הם בקבלת מלכות ה' על העולם, וגם בהם נוכל להבחין ביסוד זה:
א. מלכויות - הקב"ה מולך על העולם. פסוקי המלכות מבטאים את עצם העובדה שהקב"ה הוא מלך העולם.
ב. זכרונות - יושב למשפט - זוכר ודן את העולם - התייחסות אל כל הפרטים.
ג. שופרות - בחינת התיקון העתידי, שופרו של משיח (גם השופר שבמעמד הר סיני מבטא בחינה של לעתיד לבוא שהייתה במעמד זה).
מהותו של ראש השנה היא - קבלת מלכותו של הקב"ה על העולם. "זה היום תחילת מעשיך", וביום זה ישראל ממליכים את מלכו של עולם. על פי דברינו מבנה משולש זה מגלם בתוכו את סדר ההמלכה שהוא גם סדר תיקונו של עולם.
קצרה היריעה, אך נותרו שתי מלאכות חשובות להשלמה.
האחת - לעבור על שלושים הפסוקים הנזכרים בתפילת המוסף, וכן על תוכן התפילות ולבחון את אמירתנו.
השנייה - לנסות לענות על השאלה המפורסמת - מדוע הוקדמו פסוקי הכתובים לפסוקי הנביאים ב"מלכויות זכרונות ושופרות". לכאורה יש בדברינו רמז (דק) לכך.
בהצלחה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
















