ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ראש השנה
- מלכויות זכרונות ושופרות
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אשר ישעיהו בן רבקה
ניתן לראות במבנה משולש זה את העיקרון הבא לידי ביטוי באחד מי"ג מידות שהתורה נדרשת בהם - "כלל ופרט וכלל". דינה של מידה זו הוא: "כלל ופרט וכלל אי אתה דן אלא כעין הפרט". ונבאר מעט את אופן הלימוד:
הכלל הראשון הוא כלל שעדיין אינו מוגדר, ופרשנותו היא רחבה - כוללת.
אחריו בא הפרט - הבא לצמצם את העיקרון דווקא לפרטים מסוימים.
בשלב השלישי ישנה חזרה אל הכלל, אלא שהפעם הגדרתו של הכלל נובעת מייחודם של הפרטים. כלל זה ממוקד יותר מן הכלל הראשון, כאשר מיקודו הוא על בסיס קישורו אל כל הפרטים הכלולים בו.
עיקרון זה הוא גם יסוד רוחני בהוויתו של עולם וביטוייו רבים הם - נביא מעט מהם:
נפתח באחד הקשור גם הוא ליום הדין. ואלו הם דברי הרב קוק ביחס לסדר התקיעות - שברים תרועה - תקיעה.
התקיעות, מצד התעוררות התשובה, יש לכווין בהן כי עיקר הכח של קדושת ישראל הרי הוא מונח בעולם שכולו ארוך ששם הוא שורש קדושתם, שהיא הדבקות הטבעית שמצד נשמתם באור ד'. וזאת היא הפשוטה שלפניה.
אמנם הכח הזה צריך לפעול על המדות ועל המעשים… על כן השברים הם באים בצורה של פירוט לעומתן. כלומר שמתוך השורש השכלי הארוך והפשוט יתחדשו המדות להיות מושפעות מקדושת השכל, וכשהמדות מתקדשות מתקדשים המעשים על ידן. ומתוך שהמעשים הם יותר פרטיים ויותר מוגבלים מהמדות, על כן הם נרמזים בהתרועה שהיא נפרטת לקולות קצרים.
ואח"כ ע"י השפעת המדות, שהושפעו מקדושת הנשמה בשרשה, והשפעת המעשים שמתילדים על ידן, מתגלה השורש העליון, שהיה בתחילה אצור רק בכח, ויוצא אל הפועל. וזהו התוכן של הפשוטה שלאחריה.
גם חייו של האדם בנויים באופן דומה:
הילדות - יש בה תום לב, תמימות, מהבל פיהם של תינוקות של בית רבן העולם קיים. הבל פה אך עדיין לא הבנה עמוקה ומפורטת. ילד קטן אינו כועס - רגוע, משהו מעין ה"פשוטה" שלפניה.
שלב הנערות והבגרות - הוא שלב ההתפרטות, ההתמודדות עם הוויות העולם, התסיסה.
בזקנה - חוזר האדם אל הרוגע. רוגע זה אינו דומה לרוגע של תקופת הילדות, מכיוון שכאן יש כבר השלמה עם משמעותם של החיים כפי שהאדם חי אותם. רוגע המחובר את הפרטים - המתקת הדינים ונתינת משמעות עמוקה וכללית לכל מה שחווה האדם בחייו. (מעין הפשוטה שלאחריה). הגר"א בסוף ימיו למד חומש ללא מפרשים.
סדר ימי העולם גם הוא קשור למבנה זה:
האדם הראשון בגן עדן - הייתה בו משלמות היצירה האלוקית.
אחרי החטא - נשברו העולמות, והביטוי לכך הוא בסיבוכי העולם הזה.
לעתיד לבוא - יתוקן חטא האדם הראשון, העולם יחזור אל הכלל ואל המדרגה שהייתה קודם לחטא, אבל הפעם אחרי שתוקנו כל המדרגות וכל העולמות.
וכך כותב הרמח"ל ב"קל"ח פתחי חכמה": "העולמות נבראו בדרך שיוכלו לעלות ממדרגתם, כי הלא לכך ירדו מתחילת ירידתם בזמן השבירה - כדי שיעלו מעט מעט, עד שיחזור הכל למדרגה השלמה כקודם השבירה (פרק ל"א)... אך האמת הוא, שמראש ימות עולם הגלגל סובב רק לנקודה אחת, שהוא השלמות האחרון שימצא אחר כל העניינים. ולא היה השלמות, שפעל, בשום זמן ובשום פעם, אלא אדרבא, דרך הסיבוב הוא זה - להתקרב פעם אל הקלקול פעם אל התיקון, ואחר שנתקרב גם אל התיקון - חוזר לקלקול. ולא נכנס עדיין השלמות לעשות את שלו, אלא התיקון האחרון, שהוא בגאולה העתידה שתהיה במהרה הימינו, וכל הנמשך אחריה (פרק ל)".
ובלימוד סוגיה:
בשלב ראשון נכון לעבור על התמונה בכללותה בקריאה ראשונית על מנת לקבל מושגים כלליים. לא נכון "לצלול" מיד אל עולם הפרטים בלא ראייה כללית של הנושא, המגמות הבסיסיות וכו'.
בשלב שני- ירידה אל הפרטים, עבודה מדוקדקת בכדי לעמוד על משמעות הכתוב.
בשלב שלישי - חזרה אל עולם העקרונות, אבל הפעם העקרונות הם מדויקים ומשמעותיים.
נסכם את משמעות ההבדל שבין הכלל הראשון לבין הכלל האחרון:
בראשון - השייכות היא כללית ועוטה ערפל. אין הכרה מפורטת של המדרגות, וגם האדם אינו קשור אל הכלל באמת.
באחרון - האדם חוזר אל הכלל אחרי שהכיר את כל המדרגות שבדרך. קישורו אל הכלל הוא עמוק ומשמעותי, וקישור זה בכוחו לגאול אל כל הפרטים שהובילו אליו. הקשר במצב זה אל הכלל ואל הפרטים הוא קשר של חיים.
נחזור אל תפילת מוסף של ראש השנה .
שלשה שלבים הם בקבלת מלכות ה' על העולם, וגם בהם נוכל להבחין ביסוד זה:
א. מלכויות - הקב"ה מולך על העולם. פסוקי המלכות מבטאים את עצם העובדה שהקב"ה הוא מלך העולם.
ב. זכרונות - יושב למשפט - זוכר ודן את העולם - התייחסות אל כל הפרטים.
ג. שופרות - בחינת התיקון העתידי, שופרו של משיח (גם השופר שבמעמד הר סיני מבטא בחינה של לעתיד לבוא שהייתה במעמד זה).
מהותו של ראש השנה היא - קבלת מלכותו של הקב"ה על העולם. "זה היום תחילת מעשיך", וביום זה ישראל ממליכים את מלכו של עולם. על פי דברינו מבנה משולש זה מגלם בתוכו את סדר ההמלכה שהוא גם סדר תיקונו של עולם.
קצרה היריעה, אך נותרו שתי מלאכות חשובות להשלמה.
האחת - לעבור על שלושים הפסוקים הנזכרים בתפילת המוסף, וכן על תוכן התפילות ולבחון את אמירתנו.
השנייה - לנסות לענות על השאלה המפורסמת - מדוע הוקדמו פסוקי הכתובים לפסוקי הנביאים ב"מלכויות זכרונות ושופרות". לכאורה יש בדברינו רמז (דק) לכך.
בהצלחה.
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
הלכות שטיפת כלים בשבת
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
אנחנו קודש למענך
הקשר אל ה' – תפילה
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
"בזאת התורה" - איזו תורה?
איך ללמוד גמרא?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
הלכות קבלת שבת מוקדמת
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
