ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ראש השנה
- מלכויות זכרונות ושופרות
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אשר ישעיהו בן רבקה
ניתן לראות במבנה משולש זה את העיקרון הבא לידי ביטוי באחד מי"ג מידות שהתורה נדרשת בהם - "כלל ופרט וכלל". דינה של מידה זו הוא: "כלל ופרט וכלל אי אתה דן אלא כעין הפרט". ונבאר מעט את אופן הלימוד:
הכלל הראשון הוא כלל שעדיין אינו מוגדר, ופרשנותו היא רחבה - כוללת.
אחריו בא הפרט - הבא לצמצם את העיקרון דווקא לפרטים מסוימים.
בשלב השלישי ישנה חזרה אל הכלל, אלא שהפעם הגדרתו של הכלל נובעת מייחודם של הפרטים. כלל זה ממוקד יותר מן הכלל הראשון, כאשר מיקודו הוא על בסיס קישורו אל כל הפרטים הכלולים בו.
עיקרון זה הוא גם יסוד רוחני בהוויתו של עולם וביטוייו רבים הם - נביא מעט מהם:
נפתח באחד הקשור גם הוא ליום הדין. ואלו הם דברי הרב קוק ביחס לסדר התקיעות - שברים תרועה - תקיעה.
התקיעות, מצד התעוררות התשובה, יש לכווין בהן כי עיקר הכח של קדושת ישראל הרי הוא מונח בעולם שכולו ארוך ששם הוא שורש קדושתם, שהיא הדבקות הטבעית שמצד נשמתם באור ד'. וזאת היא הפשוטה שלפניה.
אמנם הכח הזה צריך לפעול על המדות ועל המעשים… על כן השברים הם באים בצורה של פירוט לעומתן. כלומר שמתוך השורש השכלי הארוך והפשוט יתחדשו המדות להיות מושפעות מקדושת השכל, וכשהמדות מתקדשות מתקדשים המעשים על ידן. ומתוך שהמעשים הם יותר פרטיים ויותר מוגבלים מהמדות, על כן הם נרמזים בהתרועה שהיא נפרטת לקולות קצרים.
ואח"כ ע"י השפעת המדות, שהושפעו מקדושת הנשמה בשרשה, והשפעת המעשים שמתילדים על ידן, מתגלה השורש העליון, שהיה בתחילה אצור רק בכח, ויוצא אל הפועל. וזהו התוכן של הפשוטה שלאחריה.
גם חייו של האדם בנויים באופן דומה:
הילדות - יש בה תום לב, תמימות, מהבל פיהם של תינוקות של בית רבן העולם קיים. הבל פה אך עדיין לא הבנה עמוקה ומפורטת. ילד קטן אינו כועס - רגוע, משהו מעין ה"פשוטה" שלפניה.
שלב הנערות והבגרות - הוא שלב ההתפרטות, ההתמודדות עם הוויות העולם, התסיסה.
בזקנה - חוזר האדם אל הרוגע. רוגע זה אינו דומה לרוגע של תקופת הילדות, מכיוון שכאן יש כבר השלמה עם משמעותם של החיים כפי שהאדם חי אותם. רוגע המחובר את הפרטים - המתקת הדינים ונתינת משמעות עמוקה וכללית לכל מה שחווה האדם בחייו. (מעין הפשוטה שלאחריה). הגר"א בסוף ימיו למד חומש ללא מפרשים.
סדר ימי העולם גם הוא קשור למבנה זה:
האדם הראשון בגן עדן - הייתה בו משלמות היצירה האלוקית.
אחרי החטא - נשברו העולמות, והביטוי לכך הוא בסיבוכי העולם הזה.
לעתיד לבוא - יתוקן חטא האדם הראשון, העולם יחזור אל הכלל ואל המדרגה שהייתה קודם לחטא, אבל הפעם אחרי שתוקנו כל המדרגות וכל העולמות.
וכך כותב הרמח"ל ב"קל"ח פתחי חכמה": "העולמות נבראו בדרך שיוכלו לעלות ממדרגתם, כי הלא לכך ירדו מתחילת ירידתם בזמן השבירה - כדי שיעלו מעט מעט, עד שיחזור הכל למדרגה השלמה כקודם השבירה (פרק ל"א)... אך האמת הוא, שמראש ימות עולם הגלגל סובב רק לנקודה אחת, שהוא השלמות האחרון שימצא אחר כל העניינים. ולא היה השלמות, שפעל, בשום זמן ובשום פעם, אלא אדרבא, דרך הסיבוב הוא זה - להתקרב פעם אל הקלקול פעם אל התיקון, ואחר שנתקרב גם אל התיקון - חוזר לקלקול. ולא נכנס עדיין השלמות לעשות את שלו, אלא התיקון האחרון, שהוא בגאולה העתידה שתהיה במהרה הימינו, וכל הנמשך אחריה (פרק ל)".
ובלימוד סוגיה:
בשלב ראשון נכון לעבור על התמונה בכללותה בקריאה ראשונית על מנת לקבל מושגים כלליים. לא נכון "לצלול" מיד אל עולם הפרטים בלא ראייה כללית של הנושא, המגמות הבסיסיות וכו'.
בשלב שני- ירידה אל הפרטים, עבודה מדוקדקת בכדי לעמוד על משמעות הכתוב.
בשלב שלישי - חזרה אל עולם העקרונות, אבל הפעם העקרונות הם מדויקים ומשמעותיים.
נסכם את משמעות ההבדל שבין הכלל הראשון לבין הכלל האחרון:
בראשון - השייכות היא כללית ועוטה ערפל. אין הכרה מפורטת של המדרגות, וגם האדם אינו קשור אל הכלל באמת.
באחרון - האדם חוזר אל הכלל אחרי שהכיר את כל המדרגות שבדרך. קישורו אל הכלל הוא עמוק ומשמעותי, וקישור זה בכוחו לגאול אל כל הפרטים שהובילו אליו. הקשר במצב זה אל הכלל ואל הפרטים הוא קשר של חיים.
נחזור אל תפילת מוסף של ראש השנה .
שלשה שלבים הם בקבלת מלכות ה' על העולם, וגם בהם נוכל להבחין ביסוד זה:
א. מלכויות - הקב"ה מולך על העולם. פסוקי המלכות מבטאים את עצם העובדה שהקב"ה הוא מלך העולם.
ב. זכרונות - יושב למשפט - זוכר ודן את העולם - התייחסות אל כל הפרטים.
ג. שופרות - בחינת התיקון העתידי, שופרו של משיח (גם השופר שבמעמד הר סיני מבטא בחינה של לעתיד לבוא שהייתה במעמד זה).
מהותו של ראש השנה היא - קבלת מלכותו של הקב"ה על העולם. "זה היום תחילת מעשיך", וביום זה ישראל ממליכים את מלכו של עולם. על פי דברינו מבנה משולש זה מגלם בתוכו את סדר ההמלכה שהוא גם סדר תיקונו של עולם.
קצרה היריעה, אך נותרו שתי מלאכות חשובות להשלמה.
האחת - לעבור על שלושים הפסוקים הנזכרים בתפילת המוסף, וכן על תוכן התפילות ולבחון את אמירתנו.
השנייה - לנסות לענות על השאלה המפורסמת - מדוע הוקדמו פסוקי הכתובים לפסוקי הנביאים ב"מלכויות זכרונות ושופרות". לכאורה יש בדברינו רמז (דק) לכך.
בהצלחה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
