ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- שמות
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חלווה בת פרחה
שני בניו של יוסף נושאים בשמם זכר למעמדו של יוסף. מנשה הבכור מזכיר את ימי הנשיה והשכחה כביכול, ימי החושך בבור. אפרים מזכיר את המהפך האדיר שהושיב את יוסף על כס המשנה למלך.
לבנימין עשרה בנים, כמפורט בפרשת ויגש:
"וּבְנֵי בִנְיָמִן בֶּלַע וָבֶכֶר וְאַשְׁבֵּל גֵּרָא וְנַעֲמָן אֵחִי וָרֹאשׁ מֻפִּים וְחֻפִּים וָאָרְדְּ" (בראשית מ"ו כא).
גם הם נקראו על שם מה שאירע ליוסף. כך מסביר המדרש:
"בשעה שעמד יוסף עם בנימן אמר ליה (לו) אית (יש) לך בנין, אמר ליה אין (כן), אמר ליה (לו) כמה, אמר ליה (לו) עשרה, ומה שמהון, אמר ליה (לו) הוה לי חד אח (היה לי אח אחד) והיו מעשיו נאים ונעימים ונשבה ממני והוצאתי אותן לשם המאורע אשר לו, בלע שנתבלע בין האומות, ובכר שהוא בכור, ואשבל שנשבה ממני, גרא שנעשה גר בארץ אחרת, ונעמן שהיו מעשיו נאים ונעימים, אחי שהוא אחי, וראש שהיה לי ראש והוא ראש, מפים שהיה יפה עד מאד בכל דבר, וחפים שלא ראה בחופתי ואני לא ראיתי בחופתו, וארד שהיה כוורד שושנים" (בראשית רבה פרשה צד אות כא).
שנים עשר בנים אלה היו אמורים להיות בניו של יוסף כמבואר במדרש: "תנא דבי רבי ישמעאל אותו היום יום חגם היה והלכו כולם לבית ע"ז שלהם והיא אמרה להם חולה אני אמרה אין לי יום שאזקק ליוסף כיום הזה, ותתפשהו בבגדו לאמר שכבה עמי באותה שעה נראה לו דמות דיוקנו של אביו אמרה לו יוסף עתידין אחיך שיכתבו על אבני אפוד ואתה עמהם רצונך שימחה שמך מביניהם ותקרא ורועה זונות ..., מיד ותשב באיתן קשתו ויפוזו זרועי ידיו נעץ צפרניו בקרקע, מידי אביר יעקב משם רועה אבן ישראל משם זכה ונקרא אבן ישראל שנאמר רועה ישראל האזינה נוהג כצאן יוסף אמרו ראוי היה יוסף לצאת ממנו י"ב שבטים כדרך שיצא מאביו שנאמר אלה תולדות יעקב יוסף וכו' ואעפ"כ יצאו מבנימין אחיו וכולן נקראו על שמו" (ילקוט שמעוני בראשית פרשת וישב רמז קמו).
אכן מנהיגים שיצאו מבנימין נחשבו כראשי בית יוסף כמו שמצאנו בענינו של שמעי בן גרא בן הימיני מבחורים שבא לקבל את פני דוד לאחר מרד אבשלום. וז"ל הכתוב: "וְהִנֵּה בָאתִי הַיּוֹם רִאשׁוֹן לְכָל בֵּית יוֹסֵף לָרֶדֶת לִקְרַאת אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ" (שמואל ב י"ט כא).
בפוטנציאל אדיר זה של "ראוי היה יוסף לצאת ממנו י"ב שבטים" טמונה גם סכנה גדולה. יוסף עלול היה לחשוב שהוא איננו זקוק לאחיו בדרך אל הגשמת חזון האבות – הקמת עם אשר ישמר את "דֶּרֶךְ יְקֹוָק לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט" (בראשית י"ח יט). לכן, כפי שהסברנו בשבוע שעבר בדברינו לפרשת ויחי, הברכות של יוסף ובנימין הם חלק מהברכות של כל האחים והברכות של בני יוסף בפרשת "וזאת הברכה" הן חלק מברכות כל השבטים.רק באיחוד כוחותיהן של רחל ולאה "אֲשֶׁר בָּנוּ שְׁתֵּיהֶם אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל" (רות ד' יא)
נוכל להתמודד גם היום עם האתגרים הניצבים בפנינו.
הלכות קבלת שבת מוקדמת
טעינה למחשבה
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
הלכות שטיפת כלים בשבת
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
"בזאת התורה" - איזו תורה?
איך ללמוד אמונה?
איך ללמוד גמרא?
אנחנו קודש למענך
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
