ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- שמות
הצלחתו של משה תושפע גם משיתוף הפעולה עם המנהיגות שקדמה לו ושהורכבה משתי קבוצות: הזקנים והשוטרים. לכאורה, הזקנים הם המכובדים יותר. השוטרים לעומתם מונו בידי פרעה, מן הסתם כדי שיהיה לו קל יותר לשלוט בעם ישראל.
כבר במעמד הסנה, הקב"ה ציוה על משה: "לֵךְ וְאָסַפְתָּ אֶת זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם ה' אֱלֹהֵי אֲבֹתֵיכֶם נִרְאָה אֵלַי אֱלֹהֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב לֵאמֹר פָּקֹד פָּקַדְתִּי אֶתְכֶם וְאֶת הֶעָשׂוּי לָכֶם בְּמִצְרָיִם: .... וְשָׁמְעוּ לְקֹלֶךָ וּבָאתָ אַתָּה וְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל מֶלֶךְ מִצְרַיִם..." (שמות ג, טז – יח).
הביטוי זָקֵן בלשון התורה מבטא כבוד והערכה "מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן וְיָרֵאתָ מֵּאֱלֹהֶיךָ אֲנִי ה'" (ויקרא יט, לב), כבוד הזקנים הוקש למורא השכינה. התורה ממליצה: "שְׁאַל אָבִיךָ וְיַגֵּדְךָ זְקֵנֶיךָ וְיֹאמְרוּ לָךְ" (דברים לב, ז). התנא כבר קבע בסדר עולם רבה (על פסוק זה): "הא למדת שזקן זה שקנה חכמה" ((ליינר) פרק ל).
בדבריהם על פרשתנו הגדילו חז"ל במסכת יומא, וזיהו את הזקנים שמשה נצטווה לאספם, עם חברי הסנהדרין במצרים: "אמר רבי חמא ברבי חנינא: מימיהן של אבותינו לא פרשה ישיבה מהם. היו במצרים - ישיבה עמהם, שנאמר "לך ואספת את זקני ישראל", היו במדבר - ישיבה עמהם, שנאמר "אספה לי שבעים איש מזקני ישראל" " (דף כח ע"ב).
השוטרים, לעומתם, מזוהים בתחילה כשותפים של הנוגשים מטעם פרעה: "וַיְצַו פַּרְעֹה בַּיּוֹם הַהוּא אֶת הַנֹּגְשִׂים בָּעָם וְאֶת שֹׁטְרָיו לֵאמֹר..." (שמות ה, ו).
המצב מתהפך בהמשך הפרשה הן בכתוב והן ביחס של חכמים. עיון בפסוקים ובדברי חז"ל מגלה כי הם משבחים מאוד את השוטרים ולעומת זאת מבקרים את הזקנים.
על השוטרים נאמר: "וַיֻּכּוּ שֹׁטְרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׂמוּ עֲלֵהֶם נֹגְשֵׂי פַרְעֹה לֵאמֹר מַדּוּעַ לֹא כִלִּיתֶם חָקְכֶם לִלְבֹּן כִּתְמוֹל שִׁלְשֹׁם גַּם תְּמוֹל גַּם הַיּוֹם" (שמות ה, יד).
מסביר רש"י: "השוטרים ישראלים היו, חסים על חבריהם מלדחקם, וכשהיו משלימים הלבנים לנוגשים שהם מצריים, והיה חסר מן הסכום, היו מלקין אותם על שלא דחקו את עושי המלאכה".
חז"ל מלמדים אותנו כי בשכר זאת:
א. "זכו (השוטרים) לרוח הקדש, שנאמר: "וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה אֶסְפָה לִּי שִׁבְעִים אִישׁ מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָדַעְתָּ כִּי הֵם זִקְנֵי הָעָם וְשֹׁטְרָיו וְלָקַחְתָּ אֹתָם אֶל אֹהֶל מוֹעֵד וְהִתְיַצְּבוּ שָׁם עִמָּךְ" (במדבר יא, טז). אמר הקב"ה: הן לקו עליהם - לפיכך יזכו לרוח הקדש ונתנבאו נביאים עליהם" (שמות רבה פרשה ה, כ). רש"י מסיק מכך: "לפיכך זכו אותם שוטרים להיות סנהדרין".
ב. זכו (השוטרים) להיות נשיאי השבטים במדבר. וז"ל המדרש: "ויקריבו נשיאי ישראל שומע אני שהיו הדיוטות ונתמנו ... הם שהיו ממונים עליהם במצרים "וַיֻּכּוּ שֹׁטְרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (במדבר רבה נשא פרשה יב).
מסירות הנפש והכניסה של השוטרים תחת האלונקה, זיכתה אותם בשכר רוחני גדול ביותר. התנהגותם האצילית של השוטרים, הפכה סמל חיובי ודוגמא למופת וחיקוי לדורות.
לעומתם, הזקנים, שהיו תחילה במעמד של גדולי התורה, הפסידו את מעמדם בגלל אי לקיחת אחריות ובריחה ממנה.
הכתוב מעמת בין שני פסוקים בפרשתנו. הראשון: "וּבָאתָ אַתָּה וְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל מֶלֶךְ מִצְרַיִם וַאֲמַרְתֶּם אֵלָיו..." (שמות ג, יח). והשני: "וְאַחַר בָּאוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וַיֹּאמְרוּ אֶל פַּרְעֹה כֹּה אָמַר יְקֹוָק אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל שַׁלַּח אֶת עַמִּי וְיָחֹגּוּ לִי בַּמִּדְבָּר" (שמות ה, א).
שואלים חז"ל: מה קרה שהזקנים אינם מופיעים בסיפור הפגישה בפועל, "היכן הלכו הזקנים"? ומתרצים "אמרו רבותינו (בתחילה) הלכו עמהן הזקנים והיו מגנבין את עצמן ונשמטין אחד אחד, שנים שנים, והלכו להן כיון שהגיעו לפלטרין של פרעה לא נמצא אחד". כיצד נענשו? "אמר להם הקב"ה כך עשיתם, חייכם שאני פורע לכם, אימתי בשעה שעלה משה ואהרן עם הזקנים להר סיני לקבל התורה החזירן הקב"ה שנאמר "וְאֶל הַזְּקֵנִים אָמַר שְׁבוּ לָנוּ בָזֶה עַד אֲשֶׁר נָשׁוּב אֲלֵיכֶם" (שמות כד, יד). (נעיר במאמר מוסגר כי גם הסגנון הלשוני שנקט בו הכתוב יש בו ביקורת קשה שהרי הוא מקביל וחופף לדבריו של אברהם טרם העקדה "שְׁבוּ לָכֶם פֹּה עִם הַחֲמוֹר ... וְנָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם" (בראשית כב, ה).
אם כך, זקני ישראל, שנצטוו להתלוות אל משה ואהרון בפגישתם עם פרעה פחדו ובתירוצים שונים התחמקו מהנשיאה בעול, חששו ולא היו מוכנים לסכן עצמם למען הכלל. לכן, גם לאחר היציאה ממצרים, בזמן מתן תורה, לא הוזמנו לפגישה היותר חשובה עם הקב"ה, לא זכו לרוח הקודש ולא נתמנו לתפקידי הנהגה.
נקרא לאחינו, גדולי התורה החרדים, הפסיקו לשלוח את הבחורים לרחובות! שלחו אותם לחטיבת החשמונאים ולכל המסגרות הצבאיות המבטיחות שמי שיתגייס חרדי גם ישתחרר בע"ה חרדי. קראו לכולם אל "תחת האלונקה" כדי להגן על מדינת ישראל שבזכותה עולם התורה פורח. דווקא הלמדנים ובעלי המידות התרומיות נקראים לעמוד בראש היחידות. נלמד מן השוטרים שזכו לרוח הקודש ולחברות בסנהדרין.
(לשיעורי הרב יוסף כרמל ביוטיוב)
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.

בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות

עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.













