ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- שמות
הצלחתו של משה תושפע גם משיתוף הפעולה עם המנהיגות שקדמה לו ושהורכבה משתי קבוצות: הזקנים והשוטרים. לכאורה, הזקנים הם המכובדים יותר. השוטרים לעומתם מונו בידי פרעה, מן הסתם כדי שיהיה לו קל יותר לשלוט בעם ישראל.
כבר במעמד הסנה, הקב"ה ציוה על משה: "לֵךְ וְאָסַפְתָּ אֶת זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם ה' אֱלֹהֵי אֲבֹתֵיכֶם נִרְאָה אֵלַי אֱלֹהֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב לֵאמֹר פָּקֹד פָּקַדְתִּי אֶתְכֶם וְאֶת הֶעָשׂוּי לָכֶם בְּמִצְרָיִם: .... וְשָׁמְעוּ לְקֹלֶךָ וּבָאתָ אַתָּה וְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל מֶלֶךְ מִצְרַיִם..." (שמות ג, טז – יח).
הביטוי זָקֵן בלשון התורה מבטא כבוד והערכה "מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן וְיָרֵאתָ מֵּאֱלֹהֶיךָ אֲנִי ה'" (ויקרא יט, לב), כבוד הזקנים הוקש למורא השכינה. התורה ממליצה: "שְׁאַל אָבִיךָ וְיַגֵּדְךָ זְקֵנֶיךָ וְיֹאמְרוּ לָךְ" (דברים לב, ז). התנא כבר קבע בסדר עולם רבה (על פסוק זה): "הא למדת שזקן זה שקנה חכמה" ((ליינר) פרק ל).
בדבריהם על פרשתנו הגדילו חז"ל במסכת יומא, וזיהו את הזקנים שמשה נצטווה לאספם, עם חברי הסנהדרין במצרים: "אמר רבי חמא ברבי חנינא: מימיהן של אבותינו לא פרשה ישיבה מהם. היו במצרים - ישיבה עמהם, שנאמר "לך ואספת את זקני ישראל", היו במדבר - ישיבה עמהם, שנאמר "אספה לי שבעים איש מזקני ישראל" " (דף כח ע"ב).
השוטרים, לעומתם, מזוהים בתחילה כשותפים של הנוגשים מטעם פרעה: "וַיְצַו פַּרְעֹה בַּיּוֹם הַהוּא אֶת הַנֹּגְשִׂים בָּעָם וְאֶת שֹׁטְרָיו לֵאמֹר..." (שמות ה, ו).
המצב מתהפך בהמשך הפרשה הן בכתוב והן ביחס של חכמים. עיון בפסוקים ובדברי חז"ל מגלה כי הם משבחים מאוד את השוטרים ולעומת זאת מבקרים את הזקנים.
על השוטרים נאמר: "וַיֻּכּוּ שֹׁטְרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׂמוּ עֲלֵהֶם נֹגְשֵׂי פַרְעֹה לֵאמֹר מַדּוּעַ לֹא כִלִּיתֶם חָקְכֶם לִלְבֹּן כִּתְמוֹל שִׁלְשֹׁם גַּם תְּמוֹל גַּם הַיּוֹם" (שמות ה, יד).
מסביר רש"י: "השוטרים ישראלים היו, חסים על חבריהם מלדחקם, וכשהיו משלימים הלבנים לנוגשים שהם מצריים, והיה חסר מן הסכום, היו מלקין אותם על שלא דחקו את עושי המלאכה".
חז"ל מלמדים אותנו כי בשכר זאת:
א. "זכו (השוטרים) לרוח הקדש, שנאמר: "וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה אֶסְפָה לִּי שִׁבְעִים אִישׁ מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָדַעְתָּ כִּי הֵם זִקְנֵי הָעָם וְשֹׁטְרָיו וְלָקַחְתָּ אֹתָם אֶל אֹהֶל מוֹעֵד וְהִתְיַצְּבוּ שָׁם עִמָּךְ" (במדבר יא, טז). אמר הקב"ה: הן לקו עליהם - לפיכך יזכו לרוח הקדש ונתנבאו נביאים עליהם" (שמות רבה פרשה ה, כ). רש"י מסיק מכך: "לפיכך זכו אותם שוטרים להיות סנהדרין".
ב. זכו (השוטרים) להיות נשיאי השבטים במדבר. וז"ל המדרש: "ויקריבו נשיאי ישראל שומע אני שהיו הדיוטות ונתמנו ... הם שהיו ממונים עליהם במצרים "וַיֻּכּוּ שֹׁטְרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (במדבר רבה נשא פרשה יב).
מסירות הנפש והכניסה של השוטרים תחת האלונקה, זיכתה אותם בשכר רוחני גדול ביותר. התנהגותם האצילית של השוטרים, הפכה סמל חיובי ודוגמא למופת וחיקוי לדורות.
לעומתם, הזקנים, שהיו תחילה במעמד של גדולי התורה, הפסידו את מעמדם בגלל אי לקיחת אחריות ובריחה ממנה.
הכתוב מעמת בין שני פסוקים בפרשתנו. הראשון: "וּבָאתָ אַתָּה וְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל מֶלֶךְ מִצְרַיִם וַאֲמַרְתֶּם אֵלָיו..." (שמות ג, יח). והשני: "וְאַחַר בָּאוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וַיֹּאמְרוּ אֶל פַּרְעֹה כֹּה אָמַר יְקֹוָק אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל שַׁלַּח אֶת עַמִּי וְיָחֹגּוּ לִי בַּמִּדְבָּר" (שמות ה, א).
שואלים חז"ל: מה קרה שהזקנים אינם מופיעים בסיפור הפגישה בפועל, "היכן הלכו הזקנים"? ומתרצים "אמרו רבותינו (בתחילה) הלכו עמהן הזקנים והיו מגנבין את עצמן ונשמטין אחד אחד, שנים שנים, והלכו להן כיון שהגיעו לפלטרין של פרעה לא נמצא אחד". כיצד נענשו? "אמר להם הקב"ה כך עשיתם, חייכם שאני פורע לכם, אימתי בשעה שעלה משה ואהרן עם הזקנים להר סיני לקבל התורה החזירן הקב"ה שנאמר "וְאֶל הַזְּקֵנִים אָמַר שְׁבוּ לָנוּ בָזֶה עַד אֲשֶׁר נָשׁוּב אֲלֵיכֶם" (שמות כד, יד). (נעיר במאמר מוסגר כי גם הסגנון הלשוני שנקט בו הכתוב יש בו ביקורת קשה שהרי הוא מקביל וחופף לדבריו של אברהם טרם העקדה "שְׁבוּ לָכֶם פֹּה עִם הַחֲמוֹר ... וְנָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם" (בראשית כב, ה).
אם כך, זקני ישראל, שנצטוו להתלוות אל משה ואהרון בפגישתם עם פרעה פחדו ובתירוצים שונים התחמקו מהנשיאה בעול, חששו ולא היו מוכנים לסכן עצמם למען הכלל. לכן, גם לאחר היציאה ממצרים, בזמן מתן תורה, לא הוזמנו לפגישה היותר חשובה עם הקב"ה, לא זכו לרוח הקודש ולא נתמנו לתפקידי הנהגה.
נקרא לאחינו, גדולי התורה החרדים, הפסיקו לשלוח את הבחורים לרחובות! שלחו אותם לחטיבת החשמונאים ולכל המסגרות הצבאיות המבטיחות שמי שיתגייס חרדי גם ישתחרר בע"ה חרדי. קראו לכולם אל "תחת האלונקה" כדי להגן על מדינת ישראל שבזכותה עולם התורה פורח. דווקא הלמדנים ובעלי המידות התרומיות נקראים לעמוד בראש היחידות. נלמד מן השוטרים שזכו לרוח הקודש ולחברות בסנהדרין.
(לשיעורי הרב יוסף כרמל ביוטיוב)
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
