ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- בראשית
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- שמחת תורה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אשר ישעיהו בן רבקה
נהוג לעשות סעודה לגמרה של תורה בשמחת תורה, וכן עושים מיד בשבת בראשית לכבוד התחלת התורה, להראות ששמחת הסיום היא על שזכינו להבין ש"לא נדע", כמאמר החכם "תכלית הידיעה שלא נדע", ועל החשק המחודש להתחיל מחדש את התורה, כפי שלמדונו חז"ל על הפסוק "והיה אם שמוע תשמע" - "אם תשמע בישן תשמע בחדש", ולהראות שדברי תורה אלו הם בשבילנו כחדשים "אשר אנכי מצוך היום", "יהיו בעיניכם בכל יום כחדשים, כלשון הפייטן ("רשות" לחתן בראשית) "ומסלסלים בה ישנה כחדשה".
מובא במדרש: "נעוץ סופן בתחילתן ותחילתן בסופן", הדבר הזה בא ללמד שהתורה אין לה התחלה וסוף, אלא היא מעגלים מעגלים של למוד, שבכל פעם עולים בדרגה של הבנה וחידוש, ולכן ההתחלה מתקשרת תמיד עם הסיום.
ועל פי זה יש לדרוש ולקשר את סיום התורה עם התחלתה. סיום התורה עוסק בשבחן של ישראל, הפסוקים שסיים משה לדבר עם ישראל הם (דברים פרק לג, כט) "אשריך ישראל מי כמוך עם נושע בה' מגן עזרך ואשר חרב גאותך ויכחשו אויביך לך ואתה על במותימו תדרך". ואחר כך באים שמונה פסוקים אחרונים שבתורה, שיש מי שאומר שיהושע כתכן, ויש האומר שמשה כתבן בדמע, ושם משמה מדבר בשבחו של משה באופן שמזה אתה למד שבחן של ישראל (דברים פרק לד,יב) "ולכל היד החזקה ולכל המורא הגדול אשר עשה משה לעיני כל ישראל". ופרש רש"י שם "ולכל היד החזקה - שקבל את התורה בלוחות בידיו", ובמדרש שחטף את הלוחות, ונראה שזה בגלל המקטרגים שלא הסכימו להקב"ה יתן תורה לישראל, וכיון שמשה נצח אותם, גלה את ידו החזקה, וכביכול חטפן מן הקב"ה, "לעיני כל ישראל - שנשאו לבו לשבור הלוחות לעיניהם, שנאמר (לעיל ט, יז) ואשברם לעיניכם, והסכימה דעת הקב"ה לדעתו, שנאמר (שמות לד, א) אשר שברת, יישר כחך ששברת", ויש להבין את הביטוי "שנשאו לבו לשבור הלוחות לעיניהם", מה שייך כאן לומר נשיאות לב בשבירת הלוחות? אלא שמשה מסר נפשו למען הצלת ישראל, שלא יהיו נדונים "כנשואה", ויתחייבו כליה למקום, ואהבת ישראל זו מכונה "נשיאות לב". בכל אופן למדנו מכאן את מעלתם של ישראל שכל התורה היא בשבילהם, ואם ח"ו נתחייבו כליה אין טעם לתורה ומוטב לשוברה לעיניהם! וכן מובא בתנא דבי אליהו שישראל קדמו לתורה במחשבה.
וכן בתחילתה של תורה בשבחן של ישראל. "בראשית" - "בשביל ישראל שנקראו ראשית שנאמר ראשית תבואתו" (רש"י). עוד כתב רש"י שם:
בראשית - אמר רבי יצחק לא היה צריך להתחיל [את] התורה אלא (שמות יב ב) מהחודש הזה לכם, שהיא מצוה ראשונה שנצטוו [בה] ישראל, ומה טעם פתח בבראשית, משום (תהלים קיא ו) כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים, שאם יאמרו אומות העולם לישראל לסטים אתם, שכבשתם ארצות שבעה גוים, הם אומרים להם כל הארץ של הקב"ה היא, הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו, ברצונו נתנה להם וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו".
והקשו מפרשי רש"י דעדין אינו מתורץ למה הקדים מעשה בראשית ל"החודש הזה לכם", במיוחד שהתורה עיקרה ללמד אורחות חיים של הלכה, תורה מלשון הוראה?
אולם לפי הכלל שסופה נעוץ בתחילתה, אנו לומדים ששיאה של תורה הוא בגלוי מעלת ישראל, שעל ידיהם מתגלה שיש בורא לעולם, ולכן הקדים מעשה בראשית עבור כלל ישראל, להנחיל להם נחלת גויים, כיון שישראל בנחלתם יכולים לגלות לעולם שמעשה בראשית של הקב"ה.
מצאנו ברמב"ם שני דרכים להגיע לאהבת ה'. על ידי למוד התורה, כפי שכתב הרמב"ם בספר המצוות מצות עשה ג:
והמצוה השלישית היא שצונו לאהבו יתעלה וזה שנתבונן ונשכיל מצותיו ופעולותיו עד שנשיגהו ונתענג בהשגתו תכלית התענוג וזאת היא האהבה המחוייבת. ולשון סיפרי (פרשת שמע) לפי שנאמר ואהבת את ה' אלוקיך איני יודע כיצד אוהב את המקום תלמוד לומר והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום על לבבך שמתוך כך אתה מכיר את מי שאמר והיה העולם. הנה כבר בארו לך כי בהשתכלות תתאמת לך ההשגה ויגיע התענוג ותבא האהבה בהכרח.
וזה שייך רק בישראל.
ודרך שניה על ידי הסתכלות בטבע העולם, כמובא ברמב"ם הלכות יסודי התורה פרק ב הלכה ב:
והיאך היא הדרך לאהבתו ויראתו, בשעה שיתבונן האדם במעשיו וברואיו הנפלאים הגדולים ויראה מהן חכמתו שאין לה ערך ולא קץ מיד הוא אוהב ומשבח ומפאר ומתאוה תאוה גדולה לידע השם הגדול, כמו שאמר דוד צמאה נפשי לאלהים לאל חי, וכשמחשב בדברים האלו עצמן מיד הוא נרתע לאחוריו ויפחד ויודע שהוא בריה קטנה שפלה אפלה עומדת בדעת קלה מעוטה לפני תמים דעות, כמו שאמר דוד כי אראה שמיך מעשה אצבעותיך מה אנוש כי תזכרנו, ולפי הדברים האלו אני מבאר כללים גדולים ממעשה רבון העולמים כדי שיהיו פתח למבין לאהוב את השם, כמו שאמרו חכמים בענין אהבה שמתוך כך אתה מכיר את מי שאמר והיה העולם".
אולם גם דרך זו קשה להשגה, ורק ע"י ישראל מתגלה לעולם הכח להתבוננן בעולם ולהכיר את מי שאמר והיה העולם.
שנה זו תשס"א היא בגימטריה סך של הפסוק "לעיני כל ישראל", מי יתן ונזכה שיתקיים סופו נעוץ בתחילתו ויתגלה לעיני כל ישראל, בראשית בעבור ישראל שנקראו ראשית, וכח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גויים.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













