ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- ארץ ישראל ומצוותיה
- א"י נקנית ביסורים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אשר ישעיהו בן רבקה
אולם השנה הניגון בבין הזמנים היה שונה. מבחינה לאומית היו מאורעות שלא נתנו לנו מנוח, לא הרגשנו שאנו יכולים לצאת ולנשום אויר צלול ורענן, הקשיים העיקו עלינו. אולם לאחר מספר ימים לא היתה רק מועקה, והשמועה על כך שאנו הוכינו באופן פרטי לאומי העביר אותנו ממצב של נינוחות למצב של קריאה לדגל של משימה נוראית שהקב"ה הטיל עלינו.
ברגע הראשון אי אפשר לעכל, במידה מסוימת גם לא רוצים לעכל. זהו המצב שהמת מוטל לפנינו שבו אנו שבורים ורצוצים ואין אנו מתפנים אפילו לקיום מצוות.
אולם לאחר מכן כשמגיע זמן האבלות אנו נזכרים במה שאנו לומדים בסוגיה שהישיבה עסוקה בה שמצב האבלות לא פוטר ממצוות. הטרדה הנוראית אינה מאפשרת לנו שלא להירתם למשימות החיים. הטרדה שגורמת שלא לעשות היא הטרדה שאנו צריכים להסיר מקרבנו. אנו צריכים לנצל את הטרדה לעשייה גדולה מתוך השבר הנורא.
יש מצב של סילוק נשמה מהעולם שבאה בצורה הדרגתית, עם הכנה נפשית, כשהאדם רואה את פרי עמלו בנים ובני בנים שבאופן טבעי ממלאים בחיים צעירים את החיים שהלכו למנוחה. דרך זו מעוררת בנו את המחשבה על המיתה כשינה, כהפסק של חיים הנועד לבנות את העולם בדרך הדרגתית של "דור לדור ישבח מעשיך".
אולם בסילוק של נשמה באופן פתאומי, ועוד יותר בסילוק מספר נשמות בבת אחת באופן פתאומי, ועוד יותר בסילוק אבא ואימא שעדיין ציפינו מהם להמשיך ולגדל אותנו אין אנו יכולים להתייחס לכך בדרך נינוחה. "אחד מבני חבורה שמת - תדאג כל החבורה כולה". אולם אם יותר מאחד, אם בחבורה אחת יש רצף של מאורעות (משפ' לוי, דיקשטיין, זר) - על אחת כמה וכמה. הדאגה היא דאגה של לקיחת אחריות, של תיקון והתעלות. כאן אנו מרגישים שאנו נקראים להוציא אל הפועל כוחות לא בצורה הדרגתית אלא בדרך על אנושית. כאן אנו נדחפים לחפש מעיינות לחיים חדשים, מעיינות שהיו כמוסים בחיי אבא ואימא.
כך אנו אומרים בפרק כ"ז פרק המלווה אותנו כהכנה לימים הנוראים. "כי אבי ואימי עזבוני וה' יאספני. הורני ה' דרכך ונחני באורח מישור". פסוקים אלו נכתבים בפרק המתאר זמן של מלחמה. טבעה של המלחמה הוא שתהליכים שבימי רגיעה יכולים לקחת זמן רב, מופיעים בה בהופעה פתאומית. התשובה שקדמה לעולם, התשובה שחושפת רבדים עמוקים בחיים, באה מתוך מצב של משבר ומצוקה. המצב שאין אבא ואימא טבעיים דוחף את המציאות לגילוי האבא העל אנושי - האבא האלוקי.
הייסורים בזמן הגאולה אינם ייסורים שנועדו לעכב את מהלך השראת השכינה. הייסורים נועדו לזרז את תהליך הלידה. הקב"ה לא מסתפק בקצב של "דור לדור ישבח מעשיך". כל דור עושה שליחותו בשנים קצובות יותר. הוא מעביר את המשימה לבאים אחריו ודוחף אותם לגדול מהר ועמוק יותר ממה שהמחשבה האנושית העלתה על דעתה. המצב שיש בדור הרבה יתומים, הרבה אחים שנהפכים להיות אבות לאחיהם הקטנים יוצרת נשמות גדולות, כוחות נפלאים שבתחילה נראה שהם צריכים להיות עסוקים בבנייה האישית שלהם, שהם עסוקים רק בחבישת הפצעים שלהם. אולם לאחר זמן יתברר שהשבר הזה בנה נפשות של אנשים גדולים ועמוקים בעלי יכולת מופלאה ומהם יתברך כל עם ישראל בתהליך גאולתו.
אנו צריכים להוות סביבה תומכת ונתמכת בבחינת "איש לרעהו יעזורו ולאחיו יאמר חזק". בתחילה זה נראה כביכול כחברה מתגוננת אולם לאחר זמן יתברר שאנו ניזונים רוחנית מתהליכים אלו.
דוד המלך מתאר בפרקי ההלל מצב של "אפפוני חבלי מוות ומצרי שאול מצאוני. אולם התגובה הנכונה של "צרה ויגון אמצא ובשם ה' אקרא" היכולת להפוך כל מצב ממצב של הסתר פנים למצב של קריאה בשם ה', למצב של יתגדל ויתקדש שמיה רבה, הוא זה שמבטיח לזכות לפסוקים שלאחר מכן:
"שובי נפשי למנוחיכי כי ה' גמל עליכי. כי חלצת נפשי ממות את עיני מן דמעה את רגלי מדחי. אתהלך לפני ה' בארצות החיים".
המבחן של בין הזמנים היה מבחן של קידוש ה'. אנו מקווים שקיבלנו ציון טוב במבחן זה. בכל רחבי העולם היה רושם מקידוש ה' שהיה בבין הזמנים. מגיעים טלפונים מכל קצוות תבל, גם מגויים, שמרגישים שותפים לנו, שמרגישים שותפים לקידוש ה' שהיה קשור בנו. עתה אנו נקראים להמשיך קידוש ה' זה בחיינו כאן בחיים של תורה ואמונה בישיבתנו.
ובהמשך הפרק שם:
"יקר בעיני ה' המותה לחסידיו. אנה ה' כי אני עבדך אני עבדך בן אמתך פתחת למוסרי".
בעיני הקב"ה סילוק של חסידיו הינו דבר יקר, ואם קורה דבר מעין זה זהו מצב שבו אנו שילמנו מחיר יקר שבו פרענו את חובינו. אנו בטוחים שהקב"ה יגמול לנו מהרה וינחם אותנו על ידי שיקרב אותנו אליו בתוככי ירושלים הללויה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
