ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- סוכות
- עניני החג
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אשר ישעיהו בן רבקה
יעקב אבינו הוא הנייד שבאבות. "ויברח יעקב שדה ארם" ואף שם לא ישב במנוחה כי אם נאלץ להתמודד עם נכליו של לבן. עם חזרתו ארצה ביקש יעקב לישב בשלוה "וישב יעקב" אולם מיד קפץ עליו רוגזו של יוסף. רק במצרים בערוב ימיו מצא שלוה יחסית. אולם גם שם לא נאמר "וישב יעקב במצרים" אלא נאמר רק "ויחי יעקב". חיים - כן, ישיבה - לא. אין ישיבת קבע בחו"ל.
ניידות וארעיות מנוגדות ליציבות וקביעות. אדם זקוק ליציבות נפשית. אחרת אישיותו עלולה להתערער. גדלותו של יעקב היא ששמר על יציבותו הנפשית בכל מצבי החיים הקשים שעימהם התמודד. עם לבן גרתי ותריג מצוות שמרתי. יעקב נאלץ להתפתל ביחסיו עם קרוביו, עשיו ולבן, עם עיקש תתפתל. הוא נאלץ לנקוט בדרכי עורמה והתחכמות כדי להערים על רמאים וצודים שהתנכלו לו על מנת להישרד. הוא גם שילם על כך מחיר כבד. אולם אישיותו לא התעקמה. הוא נשאר ישר ותם דרך. יעקב איש תם. תיתן אמת ליעקב.
אף שני שמותיו של יעקב מציינים את חוסנו הנפשי מול תנאי החיים בהם חי. הוא נקרא יעקב על שם העקב, החלק המעוגל בקצה הרגל. ומכאן נגזרות גם העקיפה והעקימה של החורג מהקו הישר. למילה עקב יש גם משמעות של סיבה המסובבת סיבות, כשם שהמילה "בגלל" מקורה בגלגול ובעיגול המסתובב ומביא בעקבותיו את יתר חלקי המעגל (עיין רמב"ן בתחילת פרשת עקב). השם ישראל מכיל בתוכו את המילה ישר ואכן כינויו של ישראל הוא גם ישורון. כי שרית עם אלהים ואנשים ותוכל, כלומר למרות מאבקיך והתמודדויותיך עם כוחות רבים וחזקים ממך נשארת ישר, לכן שמך יהיה ישראל.
ישראל - השאיפה ליושר לתום ולאמת - הוא השם האידיאלי. יעקב - הצורך להתמודד עם המציאות האכזרית והמרושעת בעולמנו - הוא השם הריאלי. המתח בין האידיאל והריאל מלווה את תולדות ימיו הארוכה והמסובכת של עם ישראל, שנקרא בעיקר על שמו האידיאלי של אבינו. ללמדך שלמרות כל ההסתבכויות וההתמודדויות השאיפה ליושר ולאמת לא התמוטטה, אדרבה התעצמה והתחזקה. היהודי הנודד, גם כאשר הלך בגיא צלמות לא ירא מהכוחות הרעים שניסו להעבירו על דתו ודעתו. וכאשר עינו אותו כן ירבה וכן יפרוץ. עם ישראל בדרכו הארוכה והמפותלת נפגש עם תנאים משתנים ועם תרבויות שונות ומתחלפות אולם עקרונותיו הנצחיים נשארו מוצקים וקבועים. כבריח התיכון המבריח מן הקצה אל הקצה ועובר בתוך כל העברים ימין ושמאל מזרח ומערב. גמישות מיוחדת זו, שעם כל גמישותה נשארת ישרה וזקופה, זהו כוחו המסתורי של יעקב שמבחינה זו לא מת. מה הוא בחיים אף זרעו בחיים.
יעקב וסוכות ע"פ הזוהר:
לפי הזוהר יש קשר ישיר בין יעקב אבינו לחג הסוכות. התורה אומרת בבראשית פרק לג:
"וַיָּשָׁב בַּיּוֹם הַהוּא עֵשָׂו לְדַרְכּוֹ שֵׂעִירָה. וְיַעֲקֹב נָסַע סֻכֹּתָה וַיִּבֶן לוֹ בָּיִת וּלְמִקְנֵהוּ עָשָׂה סֻכֹּת עַל כֵּן קָרָא שֵׁם הַמָּקוֹם סֻכּוֹת"
הזוהר דורש את סמיכות הנושאים, שילוח עשיו שעירה וסוכות, כסמיכותו של יום הכיפורים, בו שולח השעיר לעזאזל, לכניסתו של עם ישראל לסוכה. לאחר שיעקב, איש הרוח, השתחרר מהשפעתו של עשיו, איש החומר והכוח, יכול הוא להסתופף בצל האמת והאמונה בסוכה. היא האנטי תיזה של הכוחנות, האלימות והרשעה. אין בה כמעט שום דבר פיזי אלא בעיקר הלכה ואמונה.
בעצם יש בסוכה מסר כפול: מצד אחד הסוכה מציינת את הניידות את הארעיות. לכשתמצי לומר את הגלות. סוכת עראי. מאידך, תשבו כעין תדורו, שבעה ימים עושה אדם את ישיבתו בסוכה קבע ואת ביתו ארעי. לכשתמצי לומר מקום קדוש מעין ארץ ישראל זוטא גם בנכר. ואין סתירה בין השנים. גם בגלות, בתנאים קשים, כשנדדנו במקומות פרוצים לכל רוח, בין חייתו טרף, גם שם ודווקא שם פיתחנו את תרבותנו והעצמנו את רוחנו.
ולמסר כפול זה יש השלכות אקטואליות מרחיקות לכת. הבית היום פרוץ. כלי התקשורת, הכתובה, האלקטרונית והמדוברת, לגווניהם הרבים, פרצו את הבית לעולם הרחב ורוחותיו חודרות לכל פינה. הבית אינו יציב עוד כבעבר, הוא רעוע. הוא אינו עוד מבצר מוגן כפי שהיה. עם זאת הוא בית יהודי, ויישאר כזה לעד חרף כל הנסיונות לקעקעו חלילה. בו, ובעיקר בו, יכולה וצריכה להישמר ולהתפתח רוחם של היחיד של המשפחה ושל העם. הדבר ניתן. יש בכוחותיו הפנימיים של עמנו, שירש מיעקב, להתמודד עם הבעיות הקשות והחמורות. ניתן להתגבר על הפיתויים ולמנוע את הסכנות. כולנו בני ישראל ששרה עם חזקים מאלו. יש בכוחנו לסנן ולקלוט רק את הטוב והיפה, הישר והאמיתי, ולפלוט את השקר והכיעור, הגס הפרוע והמרושע. גם אם דלה ורעועה נראית לכאורה סוכתנו כוחות רוח איתנים ממלאים את פרצותיה ומחזקים את בדקיה.
"כי יצפנני בסוכו ביום רעה יסתירני בסתר אוהלו בצור ירוממני".
לימוד ליל הושענא רבא תשפ"ד הקשר בין מצוות חג הסוכות לענווה ואחדות ישראל
לימוד ליל הושענא רבא בישיבת הדרום
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
