ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מבט על התקופה
- התבוננות כללית
- ספריה
- יש שואלים
- תשובה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אשר ישעיהו בן רבקה
אדם מוכרח שיהיה לו מקום שהוא שלו. מקום קבוע.
לא בכדי אמרו חז"ל שאדם שאין לו קרקע אינו אדם.
כן הדבר ביחס לעם. עם שאין לו מקום משלו, שאין לו מולדת משלו, אינו יכול להתקיים כעם. במצב של תלישות לא רק שקשה להיות, אלא שבמובן כללי אי אפשר כלל להתקיים. על כן חוק היסטורי הוא שעמים שנתלשו ממקומם נעלמו מעל במת ההיסטוריה, אבד שמם וזכרם בזמן קצר.
בשונה מכל עם ובניגוד לחוקי הקיום של שאר העמים הוא עם ישראל אשר חי והתקיים אלפיים שנות גלות במצב של תלישות, ללא מקום משלו, במצב של התנודדות ממקום למקום, ובכל מקום אליו גלה, לא מצא את מקומו, לא יכול היה להתקשר אליו, ואף-על-פי-כן החזיק מעמד.
מה שהחזיק את עם ישראל במשך כל ימי גלותנו היא תקות הגאולה, השאיפה לארץ-ישראל והתורה. התורה והשאיפה לארץ-ישראל. אלו שתיים שהן אחד. בלעדי אלו אי אפשר היה לו לעם ישראל להחזיק מעמד בגלות הארוכה. הקשר של עם ישראל בכל זמן גלותו לארץ-ישראל, האמונה הבלתי מעורערת שהוא עתיד לשוב לארץ-ישראל, הם שנתנו לו את התחושה שיש לו בסיס תחת רגליו. ההכרה העמוקה שהגלות היא זמנית ושיש לו מקום טבעי שלו, היא נתנה לו את היציבות.
הקשר לארץ-ישראל, אם כי ממרחק, זה היה הבסיס הממשי לגוף, וכשם שיש צורך לאדם בבסיס ממשי, בקרקע מתחת לרגליו, כך כמובן יש צורך לקרקע רוחנית, לדרך חיים קבועה, מבוססת, ובלעדי זה אדם נע ונד, הוא תלוש רוחנית ואין לו קיום, והבסיס הרוחני של עם ישראל זו התורה. שתי אלו - התורה וארץ-ישראל - התורה והשאיפה לארץ-ישראל בארץ הממשית ובארץ הרוחנית, הן שהחזיקו את עם ישראל בימי גלותו.
כעת דוקא בעת חזרתנו לארץ-ישראל מתרחשת רעידת אדמה רוחנית מתחת לרגלי חלקים גדולים מישראל. רוח שמאלנית כפרנית עוקרת מתחתם את הבסיס עליהם עמדו. הזעזוע לא הגיע לשיאו ואולי אפילו לא הורגש כל כך, כל עוד נותר בידם הבסיס האחד, השאיפה לארץ-ישראל. אבל כעת כאשר גם הבסיס הממשי, דהיינו הקשר לארץ-ישראל התערער, נוצר חלל ריק ותחושה של תלישות מעיקה חודרת בלבבות. תחושה שאי-אפשר לחיות איתה.
לא יפלא איפוא כי דוקא כעת בחלל הריק שנוצר, יש דרישה גדולה לברור אמונה. אנשים שנחלשו מבקשים קרש הצלה להאחז בו. על כן כל אלו אשר הקרקע הרוחנית והממשית נשארה תחת רגליהם, קרואים להושיט יד ולסייע לאחרים התלושים המבקשים את עצמם, את עמדתם, המבקשים להחזיר אותם לחוף מבטחים.
לנגד עינינו מתפתח גל של תשובה שלא היה כמותו.
ועינינו נשואות בתפילה: השיבנו ה' אליך ונשובה חדש ימינו כקדם.
(פורסם בידיעון של בית אל, תשרי תשס"ג).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
