ט"ו באב וערך המשפחה

ט"ו באב היה בתקופת המשנה יום טוב שכולו סביב הקמת משפחה בישראל , יש הרבה יוזמות חיוביות לפתרון בעיית הרווקות המאוחרת, אולם העיקר הוא לחנך לערך הזוגיות, האהבה והמשפחה, כי בכך השורש , בדורנו, לנוכח ההתקפות המבקשות לצייר את המשפחה כעול על האדם המגביל את חירותו, עלינו להגביר את ההסברה כי המשפחה היא אושרו של האדם.

מרכזיות מצוות עונה בבית היהודי

ההקפדה על הלכות הטהרה אינה גילוי הקדושה בבית, אלא רק תנאי הכרחי למצוות עונה שהיא הגילוי האמיתי, תפיסת מצוות עונה כמרכזית בקיום הבית מבוססת מאוד ביהדות, ודווקא הנצרות היא זו שממעטת בערכה , התגובות שקיבלתי בעקבות פרסום הספר 'שמחת הבית וברכתו' לימדו כי הציבור היה צמא לאמירה כזאת

הילודה – ברכה למשפחה ולאומה

המיפקד בפרשה מלמד על חשיבות הריבוי של עם ישראל למשפחותיו * מההפטרה עולה כי גם גאולת העם תלויה במספר אנשיו * דרך המיפקד לפי התורה מקרינה הערכה לאדם, מתוך צלם אלוקים שבו * ריבוי הילדים כולל את כל הברכות והמצוות * יש להיות מודעים להשפעה של גיל הנישואין על גודל המשפחה, וכן להשפעת ההפרש בין הילדים * אין בדברים כדי להמעיט בערכם של מי שלא זכו ללדת, שגם השפעתם יכולה להיות עצומה * ומה כתב בן גוריון לאימהות ברוכות הילדים?

איש ואישה במצוות נישואין והולדה

מצוות פרייה ורבייה הכללית מתקיימת בכל ילד שמביאים לעולם * הצורך בהגדרה מחייבת למצווה * חובת פרייה ורבייה מדין תורה והתוספת שהוסיפו חכמים * פסק ההלכה שאישה מצווה אך אינה חייבת בפרייה ורבייה, והטעם לכך * זכות האישה לילדים למרות שאינה חייבת במצווה * הגיל שקבעו חכמים לקיום המצווה, והגיל בימינו * ההלכה העקרונית שכופים גברים לקיים את המצווה, מחלוקת הפוסקים באיזה אופן כופים, ומהי המציאות שבה כופים * לבטל את הסעיף בחוק הישיבות הציונות שעלול לפגוע בחופש הביטוי התורני

נישואין כהלכה ושותפות זוגית

ערכם המקודש של נישואין כדת משה וישראל * מצוקתם של זוגות אשר מנועים מלהינשא כהלכה או אינם מעוניינים בכך ותביעתם להכרה * הצעת חוק 'ברית הזוגיות' של 'יש עתיד' פוגעת בייחודיות של הנישואין כהלכה ובצביונה היהודי של המדינה * מעבר לביקורת ומחאה, איננו מעוניינים לפגוע בחירותם של אנשים ובזכותם לבחור כיצד לחיות * הצעת פתרון: במקביל לחיזוק ערכי המשפחה היהודית, לקבוע בחוק אפשרות להסכם שותפות זוגית * השותפות הזוגית תתבסס על רעיון החירות, תוקם בחתימה נוטריונית ותפורק ברצון אחד מהצדדים

כסף, תקציב ושלום בית

גם לאחר ההגדרה, שבעל ואשה שותפים בהחלטות, עדיין אחד מהם הוא האחראי על התקציב הכולל, ובדרך כלל הבעל הוא האחראי לכך. כלומר, הוא מכיר את ההוצאות הקבועות, ולפי זה יודע האם נותר עוד סכום להוצאה נוספת, או האם לקחת הלוואה לצורך כלשהוא. אך כל ההחלטות מתקבלות יחדיו.

בית נאמן בישראל

פרקים א' - ב'

פרקים א' - ב'