בית המדרש

  • מוסר מלכים
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

הרב מישאל דהאן זצ"ל

נשואין

undefined

הרב מישאל דהאן זצוק"ל

תשרי תשס"ט
3 דק' קריאה
ישוב העולם ורציפות הדורות מושתתים על קיום המצוה הראשונה שצונו יתב"ש בתוה"ק מצות "פרו ורבו" שהיא היסוד לקיום המין. כי רצונו יתב"ש, שהעולם יהיה מיושב ושרשרת הדורות לא תנתק. והיא מצות עשה אחת שכל גופי התורה תלויים בה, ולכן רבותינו הקדושים, היודעים את ערך קדושת המצוה הזאת ומעלתה ואת המצוות הנשגבות המסתעפות ממנה, הודיעונו שאיש בלי אשה נקרא פלג גופא. ויעצונו כמה עצות נפלאות בענין זה, שתכליתן טובת האדם בזה ובבא, והמקיימן ברוחם וכרוחם יזכה לאושר תמידי ולחיי שלוה נפשיים, כמ"ש להלן בס"ד.
ברור הדבר שהסיבות הראשיות שבעטיין מתגלע ריב ומדון בין הבעל ואשתו, וחייהם המשותפים יהפכו לחיים מרים כלענה, וביתם ומשכנם יהיה צר מהכיל את שניהם, הן שלש:א. אשה רעה.ב. דרישות מופרזות של האשה מבעלה.ג. מי ישלוט על מי. ביאור הדברים:
א. יש אשה חכמה ונבונה, שכל הליכותיה שקולים ומחושבים, דבריה מועטים ומעשיה מרובים, נחונה במדות טובות, אמונה תמימה, תום וענות חן נסוכים על פניה, צופיה הליכות ביתה, וכל חפצה להיות עזר לבעלה, לגדל ולחנך ילדיה על ברכי התורה והמצוה. אשה כזו לא תסולא בפז, ואשרי איש שתפול בגורלו. ויש אשה שדיעותיה ותכונותיה רעות, מלאה גאוה, רגזנית וכולה אש להבה, אשה כזו יש להתרחק ממנה כמטחוי קשת, ואפילו אם כבר נלכד ברשתה, מצוה לגרשה, כי אין אדם דר עם נחש בכפיפה אחת (יבמות קי"ב ע"ב). ולזה יעצו לנו רז"ל במתק לשונם באומרם מתון נסיב אתתא (שם ס"ג ע"א), כלומר שיהיה האיש מתון ושקול לדרוש ולחקור היטב על האשה שהוא רוצה לקחת, שלא תהיה אשה רעה כאמור.
ב. יש אשה המסתפקת במועט, שמחה בחלקה, ואין לה דרישות שהן למעלה מיכולתו של בעלה, ובזה שניהם חיים על מי מנוחות. ויש אשה שדורשת דברים מיותרים, או מופרזים שהם למעלה מיכולתו ואפשרותו של בעלה. והואיל ואין בידו לספק את רצונה, מזה מתחיל הסכסוך והריב ביניהם. וכבר אמרו רז"ל האי תיגרא דמיא לצנורא דבידקא דמיא, כיון דרווח רווח, ודמי לגודא דגמלא, כיון דקם קם (סנהדרין ז' ע"א).
ג. ההשקפה הנלוזה והפסולה של שיויון האשה לגבר, הנובעת ביסודה מרגשי נחיתות, גורמת להתנצחות ריקה ושדופת קדים, בין הבעל ואשתו, מי ישלוט על מי. אין ספק ששניהם טועים, כי ההלכה היהודית שוללת בהחלט דעה זו. והרי דברי ההלכה, "וכן צוו חכמים שיהיה אדם מכבד את אשתו יותר מגופו, ואוהבה כגופו, ואם יש לו ממון ירבה בטובתה כפי ממונו, ולא יטיל עליה אימה יתירה, ויהיה דבורו עמה בנחת, ולא יהיה עצב ולא רגזן. וכן צוו על האשה, שתהיה מכבדת את בעלה ביותר מדאי, ויהיה עליה מורא ממנו, ותעשה כל מעשיה על פיו, ויהיה בעיניה כמו שר או מלך, מהלכת בתאות לבו ומרחקת כל מה שישנא. וזה דרך בנות ישראל ובני ישראל הקדושים והטהורים בזיווגן, ובדרכים אלו יהיה ישובן נאה ומשובח" (הרמב"ם הלכות אישות פט"ו הלכה י"ט-כ').
ולכן האשה הנבונה המכבדת את עצמה, ורוצה בחיי משפחה תקינים, מכירה ערך בעלה, ורואה בציות ומשמעת ויראת הכבוד מצדה כלפי בעלה דבר טבעי, ולא פגיעה ועלבון בכבודה, כי כן יסד המלך מלכו של עולם יתב"ש, באומרו ואל אישך תשוקתך והוא ימשול בך (בראשית ג' ט"ז), והשלילה המתחייבת מן החיוב מובנת מאליה. וכן אהבה כנה וכבוד אמיתי והבנה מלאה לצרכי האשה מצד הבעל, ולזה רז"ל, הבקיאים בסתרי נפש האדם ונטיותיה הטבעיות, יעצו לנו בחכמתם נחית דרגא ונסיב אתתא (יבמות שם), שלא תתגאה עליו, כי זה ראשית מדון.
תכלית הדברים. האיש העומד להקים בית נאמן בישראל, יתפלל לפניו יתב"ש שימציא לו אשה כשרה בעלת מדות טובות ויראת השם, וכאומרם ז"ל על הפסוק על זאת יתפלל כל חסיד אליך לעת מצוא, זו אשה (ברכות ח' ע"א), כי באמצעותה יכול להגיע למעלות רמות ונשגבות בעבודתו יתב"ש או לרדת לעמקי תהומות ח"ו. ולא ילך שולל אחרי הברק החיצוני אשר לפעמים מסנור עיניו של האדם, וכדברי החכם מכל אדם שקר החן והבל היופי אשה יראת ה' היא תתהלל (סוף משלי).
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il