ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- מגד ירחים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
על פי דברי הרב זצ"ל (עין איה, שבת י ע"א), ערך הדין והמשפט העברי הוא גדול מאוד, באשר רק הוא קובע על התורה את החותם המיוחד, שהיא תורת חיים. כלומר, התורה מתייחסת אל החיים המעשיים ומאירה את נתיבותיהם.
הרב קוק הדגיש את זיקתה המיוחדת של התורה אל החיים המעשיים, והניח את התשתית למשפט התורה בייסוד הרבנות הראשית לישראל, שאחד מאתגריה הוא התמודדות עם בעיות השעה.
בדבריו בוועידה לסידור הרבנות הראשית, ראה הרב בייסוד הרבנות הראשית נטיעתו של שתיל העשוי להתפתח במשך הזמן: המשפט שלנו הוא עטרה גדולה שיש לשפרה בכל ההידורים. הרב מבחין בדבריו בין ה"דינים" שאין לשנותם לבין "תקנות" שיש חופש לחדש ולתקן כפי שמוצאים בתי הדין לנכון בהסכמת הרבים לתקון העולם לשם שמיים. הרב קוק היה ער לכך שבחיינו הלאומיים החדשים בארץ ישראל יהיה לנו בוודאי צורך גדול לתקן תקנות גדולות, שכאשר תהיינה מוסכמות מרוב חכמי ישראל ומקובלות אחר כך על הקהל, תהיינה להן כוח של דין תורה.
הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג זצ"ל, ממלא מקומו של הרב קוק כרבה הראשי של ארץ ישראל, המשיך בדרכו של הרב קוק, הן בחזון והן במעש.
הרב הרצוג זצ"ל היה שותף לייסוד מערכת בתי הדין הרבניים כמערכת שיפוט ממלכתית, ובראשותו התקינה מועצת הרבנות הראשית תקנות שונות. בשנת תש"ד הותקנו תקנות בענייני כתובה והורחבה חובת המזונות לילדים על לגיל חמש עשרה. בשנת תש"י נקבעו תקנות נוספות "שהשעה מחייבת אותם מפני דרכי שלום ושלום הבית בישראל". תקנות אלו אסרו לקדש אישה שלא בשעת חופה ושלא בנוכחותם של עשרה אנשים. תקנה זו הייתה מלווה בסנקציה עונשית של חרם חמור. תקנות אלו אף אסרו נישואי בוסר וקבעו גיל מינימום של שש עשרה שנה לקידושי אישה. כן אסרו התקנות את הביגמיה ואת הייבום.
במסגרת "מכון הרי פישל" לדרישת התלמוד, שהקים הרב קוק זצ"ל, הוקם בשנת תש"ח "מכון למשפט התורה" בנשיאותו של הרב הרצוג. בהרצאתו על מטרותיו של "המכון" זועק הרב הרצוג: "הנה הושיבו בית משפט עליון ותורת ישראל לא נדרשה, לא נזכרה ולא נפקדה... כלום לא היתה מחובתה הראשונה של הממשלה להכריז ולהודיע שכוונתה ומטרתה היא, שישוב משפט התורה לחדש ימיו כקדם, ושממשלת ישראל עתידה לבקש עצה, הדרכה והוראה מפי חכמי התורה בנוגע לתקנות והשלמות הדרושות בשטחים ידועים במשפט התורה, כשיינתן לו תוקף מלכותי!".
במסגרת "המכון למשפט התורה" יצאו לאור חיבורים אחדים במשפט העברי העשויים להוות תשתית לחקיקה בתחום דיני העונשין ובתחום דיני המכר, וכן חיבור "הלכה פסוקה", בו הובאה תמצית ההלכה הנובעת מדברי הפוסקים בכל סעיף וסעיף שבהלכות דיינים.
הרב הרצוג עצמו תרם תרומה עצומה לחקר המשפט העברי בספריו על "המוסדות העיקריים של המשפט העברי" (בשפה האנגלית), ובמחקרים רבים בשאלות יסוד של מדינה מודרנית דמוקרטית לאור המשפט העברי. בין היתר עוסקים מאמריו בשאלות מעמדה של האישה, היחס לנכרי ופעולת המשטרה בשבת (ראה מאמרו המאלף של השופט אליקים רובינשטיין, שפורסם בימים אלה בקובץ "משואה ליצחק" חלק שני, לזכרו של הרב הרצוג). אחדים ממחקריו כונסו ויצאו לאור על ידי בנו חיים הרצוג, נשיא מדינת ישראל.
לקידום שאיפתו של הרב הרצוג לבסס את משפטה של מדינת ישראל על המשפט העברי, הקים הרב הרצוג ליד הרבנות הראשית לארץ ישראל, בשנת תש"ח, חודשים אחדים לפני הקמת המדינה, "ועדת משנה לחוקה ותחוקה", בראשותו של האדמו"ר מסדיגורה-פשמישל, הרב מרדכי שלום יוסף פרידמן, ובין חבריה נמנו האדמו"ר מסדיגורה הרב אברהם יעקב פרידמן, הרב יהושע קניאל רבה הראשי של חיפה, הרב יוסף כהנמן מייסד ישיבת פוניבז', הרב שאול ישראלי רבו של כפר הרוא"ה, הרב יצחק מאיר בן-מנחם חתנו של הרב איסר זלמן מלצר ראש ישיבת עץ חיים, הרב שמואל ווזנר רב זכרון מאיר בבני ברק, והרב שמריה גריינמן אחיינו של החזון אי"ש. כיועצים לוועדה זו נתמנו משפטנים ועורכי דין ובהם השופט ד"ר יצחק קיסטר.
מאלפים דברי הנשיא חיים הרצוג ז"ל על אביו, הרב הרצוג: "אבי מורי, זכר צדיק לברכה, שהנושא היה כאש בוערת בעצמותיו, שקד על הכנת יסודות לחוקה שלמה למדינה יהודית על פי ההלכה, עוד שנים לפני קום המדינה". ומוסיף הנשיא חיים הרצוג: "למרות מאמציו של אבא, לא זכינו עם קום מדינת ישראל שהמשפט העברי יהא מונח בבסיסה של חוקת המדינה. עם זאת משפטה של מדינת ישראל והמשפט העברי אינם זרים זה לזה... הכנסת, בבואה לחוקק חוקים חדשים, נתנה דעתה לעיתים תכופות, לעמדתו של המשפט העברי בנושא הנדון, ופעמים רבות אף אימצה את עקרונותיו ואת מושגיו, הלכה למעשה" (הקדמתו לספרו של כותב שורות אלה, "המשפט העברי בחקיקת הכנסת", ירושלים תשמ"ט).
ואכן, ניכר כי הנשיא הרצוג ינק בביתו זיקה אמיצה למשפט העברי. לפני שנים, עם קריסתה של ברית המועצות, פנה אליי נשיא האקדמיה הלאומית למדעים של "חבר העמים" (המונה כ-230 אלף מדענים), על פי הצעתו של הנשיא הרצוג, בבקשה לסייע להם בהכנת החוקה למדינה החדשה על פי יסודות המשפט העברי. ובנסיעתו הממלכתית כאורחו של נשיא פולין, העניק הנשיא הרצוג את ספרי המשפט העברי כמתנת הנשיא לספרייה הלאומית בוורשה. עוד ביקש להקים במעונו של אביו זצ"ל, שברחוב אבן עזרא בירושלים, מרכז עולמי למשפט העברי!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מאמר שלישי עבודת השם מתוך שמחה וחיבור
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור מדגיש את חשיבות קיום המצוות מתוך שמחה, כוונה והכרת הטוב, ולא רק מתוך כניעה, יראה או חובה. דרך מקורות שונים מובהר כי השמחה במצווה יוצרת חיבור ודבקות ישירה בבורא, ומעלה את האדם לדרגות רוחניות גבוהות אפילו יותר מסיגופים ותעניות.
אורות התשובה - הרב הראל כהן קדושת האמצעים
אורות התשובה פרק ו פסקה ו' -ז'
מה היחס בין הנשמה לפעולות שלנו? כיצד זדונות נהפכות לזכויות? ומה הכוונה שלעתיד לבוא יהיה טעם העץ כטעם הפרי?
כי תצא פרשת כי תצא – סבלנות אחי
משה ומרים דוד המלך וגם אור החיים הקדוש ניסו להאיץ תהליכי גאולה וגילו לכולנו את עקרון היסוד של שילוב חריצות עם סבלנות
יומא חמשת העינויים ביום הכיפורים
הרב מביא את מקורם ההלכתי של חמשת העינויים ביום הכיפורים ודן במחלוקת הראשונים האם תוקפם הוא מדאורייתא או מדרבנן. דרך ניתוח הסוגיות מתבאר כי מהות העינוי אינה גרימת סבל פיזי, אלא שביתה מתענוגות הגוף והתעלות רוחנית.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת כי תצא
בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה לֹא הָיָה וְלֹא עָתִיד לִהְיוֹת, וְלָמָּה נִכְתַּב? דְּרוֹשׁ וְקַבֵּל שָׂכָר. מדוע אם כן לא נכתבו עוד עשרות דינים והלכות למטרה זו. שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם וְאֶת הַבָּנִים תִּקַּח לָךְ. לכאורה די היה לכתוב וְאֶת הַבָּנִים תִּקַּח, מדוע נכתב תִּקַּח לָךְ ? מה הטעם שלא נזכרה אריכות ימים בכל התורה כי אם בשני מצוות אלו, כיבוד אב ואם ושילוח הקן. מה הטעם שאסרה תורה ללבוש שעטנז צמר ופשתן.
אורות התשובה - הרב ש. יוסף וייצן התעלות ההכרה והתשובה המעשית
פרק י"ג פסקה ו'
הרב מבאר את הפער שבין הארת התשובה הפנימית וההתעלות הרוחנית לבין קצב התיקון המעשי בחיי היום-יום. הרב מדגיש את הצורך להתקדם בהדרגה ובסבלנות במישור המעשי, כדי למנוע ייאוש ותסכול הנובעים מציפייה לשינוי מיידי ומוחלט.
לימוד תנ"ך מגמת לימוד התנ"ך ועולמות האמונה
השיעור עוסק בבירור היחס הנכון ללימוד התנ"ך, מתוך הדגשה כי העיסוק בו דורש בסיס תורני עמוק של לימוד הלכה ועיון תלמודי כפי שמבאר הנצי"ב מוולוז'ין. בנוסף, מוסבר כי התנ"ך הוא ספר אמונה והדרכה לדורות שנועד לעצב את מבטנו על המציאות, ולכן יש לגשת אל פשוטו ועומק מדרשיו מתוך קומתם של חז"ל.
אורות המלחמה צמיחת ישראל מתוך חורבן המלחמות
פסקה ז' - ט'
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לגבי המלחמות העולמיות כמנוע אלוקי להריסת הרוע ולקידום תהליך הגאולה ותיקון העולם. מתוך משברי האומות, מודגשת החובה של עם ישראל להכיר בכוחותיו הפנימיים, לבנות את קומתו הרוחנית ולהוביל את האנושות אל יעודה.
שופטים סוד התשובה מתוך אהבה ושמחה
שיחת מוצ"ש פרשת שופטים
הרב עוסק במהותה של התשובה מתוך מבט פנימי ומרומם, המתמקד בקרבת ה', בביטחון ובשמחה במקום בפחד וחרדת הדין. דרך תורתו של הרב קוק ופרשות השבוע, מבאר הרב את תהליך ההתקדמות הכללי של עם ישראל בדורנו ואת הפיכת התשובה לכוח של גאולה ובניין.
מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק גדולת מרן הרב: תורה לשמה
מתוך אזכרת הראי"ה קוק תשפ"ו
הרב עוסק בדמותו המרוממת של הראי"ה קוק זצ"ל ובשאיפה לגדלות בתורה וברוחב דעת כהכנה לתיקון האומה והקמת הסנהדרין. מתוך התבוננות בעוצמת לימוד התורה לשמה ובאירועים ההיסטוריים שחווה הרב, מתבאר כיצד דווקא מתוך הקשיים והמצר צומחת הישועה הגדולה.
מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק מבית הקברות לתחיית הקודש
מתוך אזכרת הראי"ה קוק תשפ"ו
הרב עוסק בהבנת תהליך הגאולה ותחייתו של עם ישראל מתוך מצב ה"מוות" והחידלון של שנות הגלות. דרך משנתו של הרב קוק, מואר המבט התורני העמוק החושף כיצד גם בתהליכי התחייה החומריים והחוליים טמון ניצוץ נשמתי פנימי של קודש.
מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק מקדשו הפנימי של מרן הרב
מתוך אזכרת הראי"ה קוק תשפ"ו
הרב עוסק דמותו הענקית של הרב קוק זצ"ל, שחיבר בין עולמות ההלכה, האגדה, המחשבה ועומק הרגש מתוך קדושה עליונה ואהבת ישראל אינסופית. דרך תיאורי גדולי דורו וכתביו, מתבארת השקפתו הייחודית על תורת ארץ ישראל, תהליכי הגאולה ותפקידם של תלמידי חכמים בהבאת שלום ואיחוד לעולם.
לנתיבות ישראל סוד התשובה והתחדשות הבריאה
לנתיבות ישראל א' , מאמר ז'
הרב עוסק במהותן העמוקה של התורה והתשובה שקדמו לעולם ומהוות את התוכנית הפנימית והכוח המניע של המציאות כולה. דרך משנתו של הראי"ה קוק מובהר כי התשובה אינה רק תיקון חטא נקודתי, אלא תהליך מתמיד של התחדשות והתקדמות אינסופית לעבר השלמות האלוקית.
בית הרב קוק למה הרב קוק כל כך פופולארי?
מבט אל דמותו של הרב קוק: השילוב הנדיר בין גאונות ליטאית, עומק חסידי ונפש פיוטית. כיצד הרמונית הניגודים והיצירה הכוללת בכל חלקי הפרד"ס מעניקות תורה חיה ומחוברת לנפש הלומד. על הסוד שהפך אותו ל"הרב" בה' הידיעה ולנושא הלימוד המבוקש ביותר בעולם התורה כיום.
