ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- ראש חודש
אי-אפשר להתעלם מהמשמעות שיש ללוח, לאיזה מנין מונים את הימים ואת השנים.
אל יאמר אדם, מי חושב על הכוונה שהיתה לממציאי הלוח, הכוונות שלהם לא מעסיקות את אף אחד. השימוש בלוח הלועזי אין בו כל אידיאולוגיה, זה פשוט נוח, זה אפילו הכרחי, כי אנו כאן במדינת ישראל לא חיים לבד, אנו קשורים בקשרים רבים עם מדינות המערב; באירופה ובאמריקה משתמשים בלוח זה, על-כן גם אנחנו צריכים להשתמש באותו לוח. זה נוח מאוד שיש לוח אחיד ואם אנחנו לא נשתמש בלוח זה, זה יסבך את כל החשבונות, זה יגרום להרבה בלבולים, ולמה צריך לסבך ולבלבל. אחידות הלוח, מנין תאריכים אחיד זהו עניין טכני ארגוני, זה עניין של נוחיות ואין לקשור זאת בשום אידיאולוגיה ובשום כוונה מעבר לחישובים הטכניים.
אל יאמר אדם שאין לדבר משמעות רוחנית. אולי אין כוונה לתת לנוהג הזה משמעות רוחנית, אך בלי כוונה, השימוש בלוח מסוים יש לו משמעות ערכית. אי-אפשר לנתק בין הסדר הכלכלי והארגוני ובין האידיאולוגיה והרעיונות. סדרי הכלכלה והמסחר, והתכניות הציבוריות הרוחניות נקבעות בתכניות שנתיות. אם מערכות הכלכלה והמיסוי נקבעות לפי מסגרות שנתיות, ממילא גם התכניות הערכיות, הרוחניות והחברתיות מתוכננות לפי תכניות שנתיות. התכנית השנתית של הכל מתחילה מתאריך מסוים, והתאריך הזה מקבל משמעות ערכית.
כאשר מגיעה סוף השנה הכלכלית, נעשים סיכומים של העבר ונערכים לקראת העתיד. בפרק זה יש תחושה של סיום שנה, והתחלה חדשה. עושים חשבון נפש וזה כבר גולש לענייני הרוח. לנו, העם היהודי, יש עולם רוחני עשיר משלנו, והעולם הרוחני שלנו קשור בלוח עברי ייחודי, וראש השנה היהודי הוא אחד בתשרי, זה הזמן לסיכום השנה בכל התחומים, לחשבון נפש, לתשובה, לתיקון. לבחון מה פעלנו ומה עשינו במשך השנה, מה היה מוצלח וצריך להמשיך בו, ומה טעון שיפור.
לא במקרה נקבע בלוח העברי שראש השנה הוא באחד בתשרי. הכוונה היא למנות את ימי השנה ואת מנין השנים מזמן בריאת העולם על-ידי הקב"ה, כפי שנמסר לנו בתורה. להבדיל, לא במקרה הלוח הלועזי הנקרא "אזרחי" קבע את מנין השנים שלו כפי שקבע, אלא בכוונה להפוך את יום לידתו של אותו פושע ישראל ממציא דת הנצרות שהנוצרים עשו אותו לאלהים שלהם, לעשות את היום הזה ליום עיקרי שממנו מתחילה הספירה של השנים.
מאחר שהמערכות הכלכליות והחברתיות והרוחניות קשורות זו בזו, ומאחר שהם קשורות בזמן, יש משמעות גדולה לבחירת הלוח.
אכן הגיע הזמן לחזור ולהשתמש יותר ויותר בלוח העברי.
הלוח העברי הוא הלוח שלנו, ולנו יש ארבעה ראשי שנים: באחד בניסן ראש השנה למלכים. באחד באלול ראש השנה למעשר בהמה. באחד בתשרי ראש השנה לשנים ולשמיטין וליובלות וכו', ובט"ו בשבט ראש השנה לאילנות.
זהו הלוח שלנו. לוח מציאותי, קשור בטבע, בעונות השנה, אשר נקבע על-ידי יוצר הטבע.
להרחבה של הרב בנושא זה במדור "שאל את הרב" באתר, לחץ כאן.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.











