ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- ראש חודש
אי-אפשר להתעלם מהמשמעות שיש ללוח, לאיזה מנין מונים את הימים ואת השנים.
אל יאמר אדם, מי חושב על הכוונה שהיתה לממציאי הלוח, הכוונות שלהם לא מעסיקות את אף אחד. השימוש בלוח הלועזי אין בו כל אידיאולוגיה, זה פשוט נוח, זה אפילו הכרחי, כי אנו כאן במדינת ישראל לא חיים לבד, אנו קשורים בקשרים רבים עם מדינות המערב; באירופה ובאמריקה משתמשים בלוח זה, על-כן גם אנחנו צריכים להשתמש באותו לוח. זה נוח מאוד שיש לוח אחיד ואם אנחנו לא נשתמש בלוח זה, זה יסבך את כל החשבונות, זה יגרום להרבה בלבולים, ולמה צריך לסבך ולבלבל. אחידות הלוח, מנין תאריכים אחיד זהו עניין טכני ארגוני, זה עניין של נוחיות ואין לקשור זאת בשום אידיאולוגיה ובשום כוונה מעבר לחישובים הטכניים.
אל יאמר אדם שאין לדבר משמעות רוחנית. אולי אין כוונה לתת לנוהג הזה משמעות רוחנית, אך בלי כוונה, השימוש בלוח מסוים יש לו משמעות ערכית. אי-אפשר לנתק בין הסדר הכלכלי והארגוני ובין האידיאולוגיה והרעיונות. סדרי הכלכלה והמסחר, והתכניות הציבוריות הרוחניות נקבעות בתכניות שנתיות. אם מערכות הכלכלה והמיסוי נקבעות לפי מסגרות שנתיות, ממילא גם התכניות הערכיות, הרוחניות והחברתיות מתוכננות לפי תכניות שנתיות. התכנית השנתית של הכל מתחילה מתאריך מסוים, והתאריך הזה מקבל משמעות ערכית.
כאשר מגיעה סוף השנה הכלכלית, נעשים סיכומים של העבר ונערכים לקראת העתיד. בפרק זה יש תחושה של סיום שנה, והתחלה חדשה. עושים חשבון נפש וזה כבר גולש לענייני הרוח. לנו, העם היהודי, יש עולם רוחני עשיר משלנו, והעולם הרוחני שלנו קשור בלוח עברי ייחודי, וראש השנה היהודי הוא אחד בתשרי, זה הזמן לסיכום השנה בכל התחומים, לחשבון נפש, לתשובה, לתיקון. לבחון מה פעלנו ומה עשינו במשך השנה, מה היה מוצלח וצריך להמשיך בו, ומה טעון שיפור.
לא במקרה נקבע בלוח העברי שראש השנה הוא באחד בתשרי. הכוונה היא למנות את ימי השנה ואת מנין השנים מזמן בריאת העולם על-ידי הקב"ה, כפי שנמסר לנו בתורה. להבדיל, לא במקרה הלוח הלועזי הנקרא "אזרחי" קבע את מנין השנים שלו כפי שקבע, אלא בכוונה להפוך את יום לידתו של אותו פושע ישראל ממציא דת הנצרות שהנוצרים עשו אותו לאלהים שלהם, לעשות את היום הזה ליום עיקרי שממנו מתחילה הספירה של השנים.
מאחר שהמערכות הכלכליות והחברתיות והרוחניות קשורות זו בזו, ומאחר שהם קשורות בזמן, יש משמעות גדולה לבחירת הלוח.
אכן הגיע הזמן לחזור ולהשתמש יותר ויותר בלוח העברי.
הלוח העברי הוא הלוח שלנו, ולנו יש ארבעה ראשי שנים: באחד בניסן ראש השנה למלכים. באחד באלול ראש השנה למעשר בהמה. באחד בתשרי ראש השנה לשנים ולשמיטין וליובלות וכו', ובט"ו בשבט ראש השנה לאילנות.
זהו הלוח שלנו. לוח מציאותי, קשור בטבע, בעונות השנה, אשר נקבע על-ידי יוצר הטבע.
להרחבה של הרב בנושא זה במדור "שאל את הרב" באתר, לחץ כאן.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
ראש מוסדות ישיבת בית אל, לשעבר רב הישוב בית אל, מייסד ערוץ 7. מתלמידיו הקרובים של מרן הרצי"ה זצ"ל
לקורות חייו המלאים לחץ כאן.
עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד "לפיכך", "ולשבחך", "ולפארך", "ולברך ולקדש", "ולתת שבח"
עולת ראיה – קריאת שמע זוטא
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה וזאת הברכה שמיני עצרת ושמחת תורה תשפז
מה הטעם שמסיימים ומתחילים את התורה ביום אחרון של חג הסוכות ולא בראש השנה שהוא היום הראשון של השנה. מה הטעם שברכת יוסף היא הארוכה ביותר ונתברך שתתרבה נחלתו יותר משאר השבטים. אַף חֹבֵב עַמִּים כׇּל קְדֹשָׁיו בְּיָדֶךָ - קשה במה שהזכיר לשון אַף, שהרי במקום חִבָּה היינו חֹבֵב לא שייך אַף שהוא לשון קֶצֶף. חמשה זוגות נקברו במערת המכפלה, ג' נגלות וב' נסתרות. מנין התיבות שבסוף חמשה חומשי תורה כמנין אֲנִי בִינָה.
רביבים תנו כבוד לתורה
מצוות תלמוד תורה שקולה כנגד כל שאר המצוות | שכרה של מצוות תלמוד תורה שקול כנגד שכרן של כל המצוות | כל אדם מישראל שעוסק בתורה מקיים את העולם | גם הדעות החולקות שלא נפסקו להלכה מבטאות צד אמיתי בתורה | ריבוי הדעות מביא לשלום, שכן ישנן בתורה ובעולם פנים שונות וממילא דעות שונות | חידושי תורה, שנולדים מתוך התעמקות בתורה או מתוך שאלות שעולות מהחיים בארץ, מפתחים ומקדמים את העולם
סוכות סוכות – ובגוים לא יתחשב
החשבון הנוגע למעשי ישראל אינו פשטני שטחי וחיצוני כמו באשר לאומות העולם וזהו העומק העצום שמסתתר בסיפורו של יונה הנביא
מאמרים אקטואליים מינוי נוכרים במדינת היהודים
מה עמדת התורה באשר למינוי גר תושב לתפקיד של שררה שלטונית במדינה היהודית? כיצד מתמודדים עם זה במדינה שעדיין לא אימצה את חוקי התורה?
מידות הראי"ה מקומה של הביקורת בעולם האמונה
אמונה כ"ו -כ"ח
השיעור עוסק בתפקידה של הביקורת ושל הכפירה כמנגנון שנועד לזקק את עולם האמונה משיבושים ומהגשמה שגויה. מתוך כך מוסבר כיצד הבירור הביקורתי עשוי לחשוף את הפנימיות והאמת העמוקה של האמונה, במקום להישאר רק בביטויים החיצוניים שלה.
הלכות יום הכיפורים עבודת יום הכיפורים וכוח הכפרה
דרשת שובה ושיחת מוצ"ש פרשת האזינו
השיעור עוסק במהותו של יום הכיפורים כיום כפרה וסליחה, תוך בירור מחלוקות חז"ל והרמב"ם לגבי התנאים הנדרשים לכפרת היום ושעיר המשתלח – עם תשובה או בלעדיה. בנוסף, מודגשת החשיבות של עבודת השם מתוך שמחה ואהבה, לצד הדרכים הנכונות לביצוע וידוי כנה, מחילה ופיוס בין אדם לחברו.
