ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- הלכות שבת
- שנים מקרא ואחד תרגום
- מדורים
- קול צופייך
- קול צופיך - הרב מרדכי אליהו
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שמחה בת חנה
ואלה שמו"ת – ר"ת שניים מקרא ואחד תרגום.
הגמרא בברכות אומרת (ח' ע"א):
"אמר רב הונא בר יהודה אמר רבי אמי לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הצבור שנים מקרא ואחד תרגום אפילו עטרות ודיבון, שכל המשלים פרשיותיו עם הצבור מאריכין לו ימיו ושנותיו".
מי שקורא שמו"ת מובטח לו אריכות ימים, וזו סגולה שמובאת בגמרא, ולא בספרי סגולות. ועל כן צריך לקיים מצות חז"ל, ובפרט ששכרה בצידה – אריכות ימים.
לפי הקבלה יש לקרא דוקא את התרגום, אבל לפי הפשט יכול ללמוד כל מפרש אחר כגון רש"י, ספורנו, אב"ע וכדו'.
וכתוב בשו"ע (או"ח סי' רפ"ה סעי' ב'):
"אם למד הפרשה בפירוש רש"י חשוב כמו תרגום, וירא שמים יקרא תרגום וגם פירוש רש"י".
וכתב המש"ב (שם ס"ק ה'):
"חשוב כמו תרגום - וע"כ יוצא במה שקורא שני פעמים מקרא ואחד פירוש רש"י ואותן פסוקים שאין עליהם פירש"י יקרא אותן ג"פ. מי שאינו בר הכי שיבין את פירש"י ראוי לקרות בפירוש התורה שיש בלשון אשכנז בזמנינו כגון ספר צאינה וראינה וכיוצא בו המבארים את הפרשה ע"פ פירש"י ושאר חכמינו ז"ל הבנויים על יסוד התלמוד".
האספניולים נתקנאו בפירוש 'צאינה וראינה' וכתבו את פירוש 'מעם לועז' באיספניולית ובהרחבה. וחכם אחד מאשכנז נסע לספרד ולמד את שפת האספניולים, ותרגם את 'מעם לועז' מאיספניולית לעברית, וזה מה שמצוי כיום בידינו.
שנים מקרא ואח"כ תרגום
יש מי שאומר, שיקרא את כל הפרשה מקרא, ושוב יקרא את כל הפרשה מקרא, ואח"כ יקרא את התרגום על כל הפרשה. ויש מי שאומר תקרא את עליית ראשון פעמיים ואח,כ תרגום, ואח"כ תקרא עליית שני פעמיים ואח"כ תרגום וכן הלאה.
אבל למעשה, יש לקרא כל פסוק פעמיים, ואחר כך יקרא את תרגום הפסוק מאונקלוס.
ויש מי שאומר כדעת הגר"א שאדם יכול לקרוא בכל יום בשבוע קטע אחד כמו בחוק לישראל השייך לאותו השבוע, וכך ישלים את התורה עד הגיעו לשבת. ומיהו, לדעת חכמי הקבלה יש לקרא את כל הפרשה ברצף, ולא בקריאה מחולקת.
זמן קריאת שמו"ת
אומרים חז"ל "ג' דברים צוה רבינו הקדוש לבניו בשעה שנפטר שלא תאכלו לחם בשבת עד שתגמרו כל הפרשה" (עיין לתוס' ברכות ח' ע"ב ד"ה ישלים).
מצוה מן המובחר לקרא שניים מקרא ואחד תרגום ביום שישי בבוקר מיד אחרי התפילה. ואם אינו יכול ישתדל לסיים הקריאה במשך יום שישי. ואם אינו יכול לסיימה ביום שישי יקראנה ביום שבת לפני האוכל בבוקר או במשך היום, ואם לא הספיק יכול לקראה עד יום רביעי בשבוע. ואם גם זאת לא עלתה בידו יכול להשלים זאת עד שמחת תורה.
והגמרא בברכות אומרת (ח' ע"א):
"רב ביבי בר אביי סבר לאשלומינהו לפרשייתא דכלא שתא במעלי יומא דכפורי (רצה להשלים כל מה שלא הספיק שמו"ת במהלך השנה בערב כיפור). תנא ליה חייא בר רב מדפתי, כתיב ועניתם את נפשתיכם בתשעה לחדש בערב, וכי בתשעה מתענין, והלא בעשרה מתענין - אלא לומר לך כל האוכל והשותה בתשיעי - מעלה עליו הכתוב כאילו מתענה תשיעי ועשירי (כלומר א"ל הרי בערב כיפור צריך לאכול ולא לעסוק בהשלמות) סבר לאקדומינהו (חשב להקדים את השלמת הפרשיות לפני יום כיפור אך בכל אופן נמצא שדילג על הרבה פרשיות, ועל כך) אמר ליה ההוא סבא, תנינא ובלבד שלא יקדים ושלא יאחר, כדאמר להו רבי יהושע בן לוי לבניה אשלימו פרשיותייכו עם הצבור שנים מקרא ואחד תרגום וכו'.
נמצינו למדים שאין לאחר ולדחות את קריאת הפרשיות, אלא להקפיד ולקבוע זמן לקרוא את הפרשה של כל שבוע שנים מקרא ואחד תרגום, ועל ידי זה יזכה לכל הברכות.
מסופר על עשיר גדול שבכל שנה ביום פורים היה מנהגו לחלק צדקה לעניים. פעם אחת ביום פורים אמר העשיר לעצמו, עד מתי אני אהיה עם הארץ? מיד לקח 'חוק לישראל' והתחיל ללמוד, ועיין ברש"י ובשאר מפרשים וכו'. העניים שהיו רגילים לבא ולקבל ממנו צדקה בכל פורים, באו לביתו אך העשיר לא שם. בצר להם הם פנו לרב ואמרו שהעשיר לא נמצא. הלך הרב לבית העשיר ושאל היכן ניתן למצוא אותו, ואשת העשיר אמרה לו שהוא לומד בבית הכנסת. הלך הרב ודפק על הדלת אך אין עונה, ושוב דפק בחזקה ואמר לעשיר שיפתח. משפתח העשיר את הדלת אמר לו הרב, אתה עכשיו צריך לחלק צדקה לעניים, ומה שאתה עושה עכשיו זה עצת היצר הרע שאומר לך תלמד תורה כדי שלא תקיים דבר בעיתו מה טוב – את מצוות הצדקה. ובפרט שהעניים עיניהם תלויות במתנות לאביונים (עיין מגילה דף ד' ע"ב בסוף העמוד "מפני שעיניהם של עניים נשואות במקרא מגילה").
דבר בעיתו זה שמו"ת בערב שבת. וילמד ברצף ולא יפסיק באמצע הלימוד בדיבור. ואומר הרב פלאג'י, לדברים בטלים לא יפסיק, אבל רשאי לברך על תה או קפה. ומ"מ אם דיבר ימשיך הלאה בלימוד.
ויהי רצון שהקב"ה יטע בנו תורתו, אהבתו ויראתו. ונזכה לביאת הגואל ולבנין אריאל במהרה בימינו אמן.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

רביבים לימוד מדעים - המפתח להבנת התורה
המדעים השונים נחשבים חוכמה אלוקית | המנורה שהייתה בבית המקדש הייתה בעלת שבעה קנים, כנגד שבע חוכמות העולם ששורשן גנוז בתורה | מי שאינו מצוי בחוכמות אינו יכול להתמנות לחבר בסנהדרין, וממילא אינו יכול להיחשב בין גדולי התורה | הגאון מווילנה עודד את תלמידיו ללמוד מדעים | לתלמיד חכם שאינו מצוי בחוכמות חסרה הבנה רבה בתורה | אם לימודי המדע יובילו לעזיבת התורה, חובה לוותר על המדעים | סיבה נוספת לשילוב לימודים בסיסיים של מדע ושפה (לימודי ליבה) היא שבעזרתם יוכלו הבוגרים לרכוש מקצוע

החופש הגדול חוסן רוחני בימי בין הזמנים
הרב עוסק בחשיבותו המיוחדת של לימוד התורה דווקא בימי בין הזמנים, בהם הלימוד מגיע מתוך בחירה חופשית ומתיקות מיוחדת, המהווה בסיס לחוסן הרוחני של עם ישראל. כמו כן, הרב מדגיש כיצד כוחה של התורה והיראת שמיים משמשים כעוגן חיוני להתמודדות מול אתגרי הרחוב והאווירה המתירנית בתקופה זו.

עקב פרשת עקב – לא תירא מהם
זה הכל בתוכנו בראש שלנו ובהסתכלות שלנו משם הכל מתחיל ולכן השינוי הגדול צריך להתרחש קודם כל בתוכנו ממש בתפיסתנו

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת עקב
מה הטעם שבתחלה אמר וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן לשון רבים, ואח"כ אמר וְשָׁמַר יְ-הֹוָה אֱ-לֹהֶיךָ לְךָ לשון יחיד. 'אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל', אַל תִּקְרֵי 'אֲבָנֶיהָ', אֶלָּא בּוֹנֶיהָ. צריך להבין למה הוציאו את המקרא מידי פשוטו. מה הטעם שבברכות התורה אומר 'בָּרְכוּ אֶת יְ-הֹוָה הַמְּבֹרָךְ'. והוא שם יְ-הֹוָה שהוא מידת הרחמים, ואילו בברכת המזון אומר ברוך א-לוהינו שאכלנו, מזכיר שם א-להים שהוא מידת הדין. מה נשתנה ברכת התורה שחיובה מן התורה הוא לפני הלימוד, שהרי מברך ברכות השחר טרם תחילת לימודו, מברכת המזון שחובתה היא רק לאחר האכילה

קרח מבחן הקטורת של משה
לשיטת רס"ג ורמב"ן משה הציע את מבחן הקטורת לפי הוראה מה'. לפי חזקוני משה הציע אותו מדעתו מתוך הנחה שהם לא ירצו למות ולא יקטירו, לפי ר' חיים פלטיאל מבחן הקטורת לא היה אסור ולא מסוכן.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מצוות ירושת הארץ
עיון בשיטת רש"י והרמב"ן במצוות ירושת הארץ, האם המצווה היא לגרש את האויבים או לשבת בארץ.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפוחי זהב במשכיות כסף
כיצד ניתן להעביר את עומקה הפנימי של התורה לדורות הבאים מבלי לפגוע בהם או לעוות את כוונתה? דרך בחינת המושג "תפוחי זהב במשכיות כסף", השיעור יעסוק במבנה הרב-שכבתי של התורה המשלב פשט, רמז, דרש וסוד כמיקשה אחת בלתי נפרדת.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מעמדם הלכתי של חוקי המדינה
השיעור עוסק במעמדם ההלכתי של חוקי המדינה ודיני המלכות, תוך בחינת המקורות ההיסטוריים וההבדלים שבין הגישות השונות ביחס לתוקפם. במהלך השיעור נדון הגבול שבין סמכותו הלגיטימית של השלטון לבין גזל, לצד בירור השלכותיהם של הדינים הללו על המציאות הישראלית הנוכחית.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו פרה אדומה ורפואה מודרנית
בשיעור ייחודי זה, נצלול אל תוך עולמו של המרצה, אשר משתף בסיפורים אישיים מרתקים על משפחתו, ועל החיבור הייחודי שבין סוגיות הלכתיות עתיקות לבין עולם הרפואה והטכנולוגיה המודרנית. השיעור נע בין ההיסטוריה המרתקת של שיקום עולם התורה, דרך מאמצים בני זמננו להשבת סוגיות מקדשיות לקדמת הבמה, ועד לפתרונות הלכתיים ורפואיים מתקדמים.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו כוחה של עצירה: תענית מול אבלות
השיעור בוחן את כוחם של ימי החורבן והצום לא כמצב של חוסר אונים, אלא כהזדמנות ייחודית להתעלות ולתשובה. דרך ההבחנה של הרמב"ם בין אבלות לתענית, נגלה כיצד דווקא מתוך הכרת החיסרון והשבר נפתח הפתח לבניין רוחני מחודש.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מסירות נפש ורוח מלחמה
בשיעור זה נעסוק בפרשות מטות-מסעי ונתעמק בפרשת מלחמת מדין תוך בחינת סוגיות הלכתיות והשקפתיות מרתקות. נברר את המקורות לעניין השארת "רוח רביעית" לבריחת האויב, נדון במעמדו של פנחס כמשוח מלחמה, ונסיים בהנחיות מעשיות לניצול נכון וקדוש של ימי בין הזמנים.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפילה כממשיכת עבודת הקורבנות
השיעור עוסק במהותה של התפילה, ומציג את התפיסה לפיה כוחה של התפילה יונק וממשיך את עבודת הקורבנות שהתקיימה בבית המקדש. דרך בחינת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן, מוסבר כיצד עבודת הקורבנות והתפילות נועדו לעדן ולאזן את העולם הגשמי, ולהעלותו בהדרגה לקדושה.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו האור המפציע: תהליך הגאולה וקושי הגלות
בשיעור זה, מנתח הרב את דברי הראי"ה קוק זצ"ל בעין אי"ה, הדנים במעבר המורכב וההדרגתי מחושך הגלות אל אור הגאולה. מתוך כך, השיעור מציג את התפיסה כי דווקא מתוך המשברים ותופעות הבוסריות של דור עקבתא דמשיחא, נבנים בהדרגה כוחות החומר והרוח של עם ישראל לקראת הגאולה השלמה.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו דילמות חיים ומוות בסל התרופות
השיעור עוסק בדילמות המוסריות, הכלכליות וההלכתיות המורכבות שעמן מתמודדת ועדת סל התרופות בישראל בבואה לתעדף תרופות וטכנולוגיות תחת מגבלת תקציב נוקשה. באמצעות דוגמאות רפואיות ומקורות תלמודיים, המרצה מנתח את ההכרעה הקשה בין הארכת חיים לשיפור איכותם, ובין הצלת הפרט לעומת טובת הכלל כשותפות ציבורית.











