ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- הלכות שבת
- שנים מקרא ואחד תרגום
- מדורים
- קול צופייך
- קול צופיך - הרב מרדכי אליהו
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שמחה בת חנה
ואלה שמו"ת – ר"ת שניים מקרא ואחד תרגום.
הגמרא בברכות אומרת (ח' ע"א):
"אמר רב הונא בר יהודה אמר רבי אמי לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הצבור שנים מקרא ואחד תרגום אפילו עטרות ודיבון, שכל המשלים פרשיותיו עם הצבור מאריכין לו ימיו ושנותיו".
מי שקורא שמו"ת מובטח לו אריכות ימים, וזו סגולה שמובאת בגמרא, ולא בספרי סגולות. ועל כן צריך לקיים מצות חז"ל, ובפרט ששכרה בצידה – אריכות ימים.
לפי הקבלה יש לקרא דוקא את התרגום, אבל לפי הפשט יכול ללמוד כל מפרש אחר כגון רש"י, ספורנו, אב"ע וכדו'.
וכתוב בשו"ע (או"ח סי' רפ"ה סעי' ב'):
"אם למד הפרשה בפירוש רש"י חשוב כמו תרגום, וירא שמים יקרא תרגום וגם פירוש רש"י".
וכתב המש"ב (שם ס"ק ה'):
"חשוב כמו תרגום - וע"כ יוצא במה שקורא שני פעמים מקרא ואחד פירוש רש"י ואותן פסוקים שאין עליהם פירש"י יקרא אותן ג"פ. מי שאינו בר הכי שיבין את פירש"י ראוי לקרות בפירוש התורה שיש בלשון אשכנז בזמנינו כגון ספר צאינה וראינה וכיוצא בו המבארים את הפרשה ע"פ פירש"י ושאר חכמינו ז"ל הבנויים על יסוד התלמוד".
האספניולים נתקנאו בפירוש 'צאינה וראינה' וכתבו את פירוש 'מעם לועז' באיספניולית ובהרחבה. וחכם אחד מאשכנז נסע לספרד ולמד את שפת האספניולים, ותרגם את 'מעם לועז' מאיספניולית לעברית, וזה מה שמצוי כיום בידינו.
שנים מקרא ואח"כ תרגום
יש מי שאומר, שיקרא את כל הפרשה מקרא, ושוב יקרא את כל הפרשה מקרא, ואח"כ יקרא את התרגום על כל הפרשה. ויש מי שאומר תקרא את עליית ראשון פעמיים ואח,כ תרגום, ואח"כ תקרא עליית שני פעמיים ואח"כ תרגום וכן הלאה.
אבל למעשה, יש לקרא כל פסוק פעמיים, ואחר כך יקרא את תרגום הפסוק מאונקלוס.
ויש מי שאומר כדעת הגר"א שאדם יכול לקרוא בכל יום בשבוע קטע אחד כמו בחוק לישראל השייך לאותו השבוע, וכך ישלים את התורה עד הגיעו לשבת. ומיהו, לדעת חכמי הקבלה יש לקרא את כל הפרשה ברצף, ולא בקריאה מחולקת.
זמן קריאת שמו"ת
אומרים חז"ל "ג' דברים צוה רבינו הקדוש לבניו בשעה שנפטר שלא תאכלו לחם בשבת עד שתגמרו כל הפרשה" (עיין לתוס' ברכות ח' ע"ב ד"ה ישלים).
מצוה מן המובחר לקרא שניים מקרא ואחד תרגום ביום שישי בבוקר מיד אחרי התפילה. ואם אינו יכול ישתדל לסיים הקריאה במשך יום שישי. ואם אינו יכול לסיימה ביום שישי יקראנה ביום שבת לפני האוכל בבוקר או במשך היום, ואם לא הספיק יכול לקראה עד יום רביעי בשבוע. ואם גם זאת לא עלתה בידו יכול להשלים זאת עד שמחת תורה.
והגמרא בברכות אומרת (ח' ע"א):
"רב ביבי בר אביי סבר לאשלומינהו לפרשייתא דכלא שתא במעלי יומא דכפורי (רצה להשלים כל מה שלא הספיק שמו"ת במהלך השנה בערב כיפור). תנא ליה חייא בר רב מדפתי, כתיב ועניתם את נפשתיכם בתשעה לחדש בערב, וכי בתשעה מתענין, והלא בעשרה מתענין - אלא לומר לך כל האוכל והשותה בתשיעי - מעלה עליו הכתוב כאילו מתענה תשיעי ועשירי (כלומר א"ל הרי בערב כיפור צריך לאכול ולא לעסוק בהשלמות) סבר לאקדומינהו (חשב להקדים את השלמת הפרשיות לפני יום כיפור אך בכל אופן נמצא שדילג על הרבה פרשיות, ועל כך) אמר ליה ההוא סבא, תנינא ובלבד שלא יקדים ושלא יאחר, כדאמר להו רבי יהושע בן לוי לבניה אשלימו פרשיותייכו עם הצבור שנים מקרא ואחד תרגום וכו'.
נמצינו למדים שאין לאחר ולדחות את קריאת הפרשיות, אלא להקפיד ולקבוע זמן לקרוא את הפרשה של כל שבוע שנים מקרא ואחד תרגום, ועל ידי זה יזכה לכל הברכות.
מסופר על עשיר גדול שבכל שנה ביום פורים היה מנהגו לחלק צדקה לעניים. פעם אחת ביום פורים אמר העשיר לעצמו, עד מתי אני אהיה עם הארץ? מיד לקח 'חוק לישראל' והתחיל ללמוד, ועיין ברש"י ובשאר מפרשים וכו'. העניים שהיו רגילים לבא ולקבל ממנו צדקה בכל פורים, באו לביתו אך העשיר לא שם. בצר להם הם פנו לרב ואמרו שהעשיר לא נמצא. הלך הרב לבית העשיר ושאל היכן ניתן למצוא אותו, ואשת העשיר אמרה לו שהוא לומד בבית הכנסת. הלך הרב ודפק על הדלת אך אין עונה, ושוב דפק בחזקה ואמר לעשיר שיפתח. משפתח העשיר את הדלת אמר לו הרב, אתה עכשיו צריך לחלק צדקה לעניים, ומה שאתה עושה עכשיו זה עצת היצר הרע שאומר לך תלמד תורה כדי שלא תקיים דבר בעיתו מה טוב – את מצוות הצדקה. ובפרט שהעניים עיניהם תלויות במתנות לאביונים (עיין מגילה דף ד' ע"ב בסוף העמוד "מפני שעיניהם של עניים נשואות במקרא מגילה").
דבר בעיתו זה שמו"ת בערב שבת. וילמד ברצף ולא יפסיק באמצע הלימוד בדיבור. ואומר הרב פלאג'י, לדברים בטלים לא יפסיק, אבל רשאי לברך על תה או קפה. ומ"מ אם דיבר ימשיך הלאה בלימוד.
ויהי רצון שהקב"ה יטע בנו תורתו, אהבתו ויראתו. ונזכה לביאת הגואל ולבנין אריאל במהרה בימינו אמן.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.

שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.

יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.

ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".

אור החיים על הפרשה כמטר וכטל: עומק לימוד התורה
אור החיים על פרשת האזינו חלק ב'
השיעור עוסק בביאור הפסוק "יערוף כמטר לקחי" על פי פירוש ה"אור החיים", ומנתח את הדימויים של תורה שבכתב ותורה שבעל פה למטר ולטל. בנוסף מודגשת הדרישה מכל אדם למצות את מלוא כוחותיו בלימוד, מתוך כוונה טהורה לקרוא בשם ה' ולגדלו.

עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס, קס"א
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.

רביבים שש השאלות ששואלים אדם בדין
לקראת ראש השנה ראוי להבין את השאלות ששואלים אדם בעומדו לפני בית דין של מעלה | תורה, עבודה, ישועה – שש השאלות מקיפות את חייו ושליחותו של היהודי בעולם, ובתנאי שלכל זה קודמת יראת ה' | ומדוע מרבים כל כך בשבחים בתפילת ראש השנה?

ראש השנה ראש השנה – נאחז בסבך בקרניו
מה היה לו לאיל להאחז בסבך כאילו דוקא הסבך מציל אותו ומדוע הוא חילופו של יצחק אבינו ואיך כל זה קשור לכפרת השופר

אור החיים על הפרשה סוד האזנת השמיים והארץ
אור החיים על פרשת האזינו חלק א'
השיעור מעמיק בביאור ה"אור החיים" לפסוק "האזינו השמים... ותשמע הארץ", ומיישב שורת דיוקים לשוניים באמצעות היחס שבין קרבה וריחוק. דרך כך מתבררים רבדים פנימיים באדם – בין נשמה לגוף, בין מנהיגים לפשוטי העם, ובין חובת התורה לצורכי הפרנסה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו מביכורים לאחדות: כוחה של ערבות
השיעור עוסק בחובת לימוד התורה לדורות הבאים ובהכרת הטוב העולה ממצוות ביכורים, הן על השפע הגשמי והן על הזכות הרוחנית. מתוך כך הוא מעמיק בעקרון הערבות ההדדית של עם ישראל כגוף אחד, המהווה מפתח לניצחון ולזכייה בדין לקראת ראש השנה.

ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו תקיעת שופר בשבת
השיעור עוסק בדין תקיעת שופר כשראש השנה חל בשבת, תוך בחינת יסודות האיסור וההבדלים בין גישת הבבלי (גזירת חכמים) לירושלמי (פטור מדאורייתא). בהמשך נסקרים היתר התקיעה בפני בית דין, שיטת הרי"ף, והפולמוס ההיסטורי הסוער בירושלים סביב ניסיונו של הרב עקיבא יוסף שלזינגר לחדש את המנהג.

ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו איזון הרוח מול קידמת החומר
הרב ד"ר יוחנן קאפח בשיעור העוסק בצורך להעמיק ברוחניות ובתורה כמשקל נגד להתפתחות הטכנולוגית והחומרית של העולם, תוך שימוש בכלים מודרניים כדי לייעל ולהעמיק את הלימוד. דרך דוגמאות כגון ריבוי תקיעות השופר והתפתחות אמירת הקדיש, מודגש כיצד עם ישראל מוסיף ומחבב את המצוות מתוך אהבה ולא מתוך עול.










