פרשני:בבלי:ברכות נח ב

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

ברכות נח ב

חברותא[edit]

תנו רבנן: הרואה בתי ישראל  1  לאחר שנחרבו וחזרו להיות בישובן (כגון בישוב שהיה בזמן בית שני  2 ), אומר: "ברוך מציב גבול אלמנה"!

 1.  וברי"ף גריס "הרואה בתי כנסיות ביישובן". והבית יוסף בסימן רכ"ד תמה, דלפי זה "בתי עכו"ם" נמי צריך לפרש בהכי, דקאי על בתי עבודה זרה ממש. והרי לעיל קאמר דמברך עליהם "ברוך שנתן ארך אפים לעוברי רצונו". ומסיק שם, דלא יפרש הרי"ף בבתי עבודה זרה ממש, אלא בבתים שמתכנסים שם העכו"ם לערכאות או להתייעץ. דאהנהו אומר "בית גאים יסח ה"'.   2.  רש"י. והבית יוסף שם בתחלה הבין מזה, דקאי על בית המקדש גופו. ומיהו אסיק, דיותר נראה דקאי על בתי ישראל בכלל. אלא דכונת רש"י היא על זמן בית שני, שהיו אז ישראל מיושבין בלא שטן ופגע. וב"ישובן", היינו בתוקפם ובגבורתם, והם בתי עשירי ישראל. ודוקא בזמן בית שני נוהגת ברכת "מציב גבול אלמנה". שהרי לאחר חרבן בית ראשון היו ישראל כאלמנה, ושוב חזרו ונתיישבו בארץ. עוד כתב שם דאפשר דבזמן הזה, לאחר חרבן בית שני, לית לן בה. וכן אפשר דדוקא בארץ ישראל מברכינן כן ולא בחוץ לארץ. ויעויין בצל"ח שכתב, דלא שייכא ברכה זו בזמן הזה. כיון שאין מברכין אלא על בית גדול וחשוב. ובזמן הזה, אסור לבנות בית מסויד ומכויד, משום זכר לחרבן.
וכשרואם בחורבנן, אומר: "ברוך דיין האמת"!
הרואה בתי עובדי כוכבים בישובן, אומר: "בית גאים יסח ה', ויצב גבול אלמנה"!
וכשרואם בחורבנן, אומר: "א-ל נקמות ה', א-ל נקמות הופיע"!
עולא ורב חסדא הוו קא אזלי באורחא. כי מטו אפתחא דבי רב חנא בר חנילאי שחרב, נגד רב חסדא ואתנח (ונאנח). אמר ליה עולא: אמאי קא מתנחת? והאמר רב: אנחה שוברת חצי גופו של אדם. שנאמר "ואתה בן אדם האנח בשברון מתנים וגו"'! ומתנים הם בחצי הגוף.
ורבי יוחנן הוסיף יותר בזה, ואמר: אנחה אף שוברת כל גופו של אדם. שנאמר "והיה כי יאמרו אליך על מה אתה נאנח, ואמרת אל שמועה כי באה, ונמס כל לב, ורפו כל ידים. וכהתה כל רוח, וכל ברכים תלכנה במים וגו'"! אמר ליה רב חסדא: וכי היכי לא אתנח? הרי ביתא דרב חנא בר חנילאי, היה בית דהוו בה שיתין אפייתא (אופים) ביממא, ושיתין אפייתא בליליא, ואפיין לכל מאן דצריך לאכול. ולא שקל (הוציא) בעל בית זה ידא מן כיסא, משום דסבר דילמא אתי עני בר טובים לבקש צדקה, ואדמטו ליה ידו לכיסא, יצטרך העני להמתין, וקא מכסיף.
ותו, הוו פתיחין ליה לבית זה ארבע בבי (שערים) לארבע רוחתא דעלמא. וכל מאן דהוה עייל לשם כפן (רעב) הוה נפיק כי שבע. והוו שדי ליה בבית זה חטי ושערי בשני בצורת אבראי (מבחוץ), בכדי דכל מאן דכסיפא ליה מילתא למשקל תבואה ביממא, אתי ושקיל בלילה בסתר. והשתא דנפל בית זה בתלא (שנעשה תל חרבות), וכי לא אתנח?!
אמר ליה עולא: הכי אמר רבי יוחנן: מיום שחרב בית המקדש, נגזרה גזירה על בתיהן של צדיקים שיחרבו. שנאמר "באזני ה' צבאות, אם לא בתים רבים לשמה יהיו, גדולים וטובים מאין יושב"!
ואמר רבי יוחנן: עתיד הקדוש ברוך הוא להחזירן לבתיהם של הצדיקים לישובן. שנאמר "שיר המעלות לדוד, הבוטחים בה', כהר ציון לא ימוט לעולם ישב". מה הר ציון עתיד הקדוש ברוך הוא להחזירו לישובו, אף בתיהם של צדיקים עתיד הקדוש ברוך הוא להחזירן לישובן!
חזייה עולא לרב חסדא דעדיין לא מיישב דעתיה. אמר ליה: דיו לעבד שיהיה כרבו! שאם בית ה' חרב, ראוי אף לצדיקים שיחרב ביתם.
תנו רבנן: הרואה קברי ישראל, אומר: "ברוך אשר יצר אתכם בדין, וזן אתכם בדין, וכלכל אתכם בדין, ואסף אתכם בדין, ועתיד להקימכם בדין"!
מר בריה דרבינא הוה מסיים בה בברכה האמורה, משמיה דרב נחמן: "ויודע מספר כולכם, והוא עתיד להחיותכם ולקיים אתכם. ברוך מחיה המתים"!
הרואה קברי עובדי כוכבים, אומר: "בושה אמכם מאד חפרה יולדתכם, הנה אחרית גוים, מדבר ציה וערבה"!
אמר רבי יהושע בן לוי: הרואה את חבירו, לאחר שלשים יום שלא ראהו, אומר: "ברוך שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה"!
ואם לא ראהו עד לאחר י"ב חודש, לכשרואהו אומר: "ברוך מחיה המתים"  3 !

 3.  לפי שבמשך זמן זה עברו עליו ראש השנה ויום הכפורים, שבהם נידון האם יחיה או ימות. ועל כן אומר "מחיה המתים", משום שניצול מדין מיתה בשנה זו.
אמר רב: אין המת משתכח מן הלב אלא לאחר שנים עשר חדש. שנאמר "נשכחתי כמת מלב, הייתי ככלי אובד"! וסתם כלי שאבד, משתכח מן הלב לאחר י"ב חדש, ומתייאש בעליו ממנו. וכדאיתא בבבא מציעא כ"ח; דחייבים להכריז על המציאה שלשה רגלים. ועד שנה משכחת לה (וכגון שמצאו מיד אחר הסוכות. שצריך להכריז עליו בפסח ובשבועות ובסוכות הבא), ותו לא.
רב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע הוו קאזלי באורחא. פגעו ביה ברב חנינא בריה דרב איקא. אמרו ליה: בהדי דחזינך (בשעה שראינוך) בריכנן עלך תרתי ברכות. ברכת "ברוך אשר חלק מחכמתו ליראיו", וברכת "שהחיינו"! לפי שהיה מחכמי ישראל, וגם לא ראוהו שלשים יום.
אמר להו רב חנינא: אנא נמי, כיון דחזתינכו, חשבתינכו עלואי (נחשבתם עלי) כשיתין רבוון בית ישראל, וברכינא עלייכו תלתא ברכות. הנך תרתי דברכתם עלי. ועוד ברכת "ברוך חכם הרזים", שצריך לברך על אוכלוסי ישראל  4 !

 4.  ואף שטעם ברכה זו הוא משום ריבוי הדעות שיש בס' רבוא, שדעת כל אחד חלוקה מדעת חבירו, צריך לומר דאף באיש אחד שהוא חכם גדול כלולות כל הדיעות שיש בעם ישראל. וכענין שנאמר ביהושע בן נון "איש אשר רוח בו", ודרשינן בספרי, שיכול להלוך כנגד רוח כל אחד ואחד. מלחמות ה'.
אמרו ליה: חכימת כולי האי! שמרוב חכמתך חדשת הלכה זו  5 . ויהבי ביה עינייהו, ועל ידי עין הרע שנתנו בו, שכיב (מת)  6 .

 5.  שרק אם הרואה הוא איש חכם ראוי לו לברך כן. לפי שהוא יודע להכיר בהן ובמראה פרצופיהן, לראות שיש בהם את המדות הללו. שם 6.  והבית יוסף בסימן רכ"ד עמד על כך שלא הביא הרמב"ם דין זה להלכה. וכתב הב"ח, דהרמב"ם יפרש, שלא הסכים רב פפא לדברי רבי חנינא. ואדרבה הענישו על שהורה שלא כשורה. ובתמיה קאמר ליה: וכי חכימת כולי האי לחדש ברכה שלא נשנית במתניתין? !
אמר רבי יהושע בן לוי: הרואה את הבהקנים (שיש להם על עורם בהרות לבנות), אומר: "ברוך משנה הבריות"!
מיתיבי: ראה את הכושי, ואת הגיחור (אדם אדום ביותר), ואת הלווקן (שהוא לבן ביותר), ואת הקפח (שבטנו גדולה, ומתוך עוביו נראית קומתו מקופחת. ויש אומרים ארוך ביותר), ואת הננס, ואת הדרניקוס (שהוא נגוע ביבלות. ויש אומרים: פיו עקום), אומר: "ברוך משנה הבריות"!
ואם ראה את הקטע (שנקטעו ידיו), ואת הסומא, ואת פתויי הראש (ששערות ראשו דבוקות זו בזו, כמו לבד. רש"י. והערוך פירש, שראשו רחב ולא סגלגל), ואת החגר (שנקטעו רגליו), ואת המוכה שחין, ואת הבהקנים, אומר: "ברוך דיין האמת"! כשם שאומרים על שמועה רעה. וקשיא לרבי יהושע בן לוי, דאמר, על הבהקנים מברך "ברוך משנה את הבריות"!
ומשנינן: לא קשיא. הא דאומר "ברוך משנה הבריות", איירי במי שהוא בהקן ממעי אמו. והא דאומר "ברוך דיין האמת", איירי בנעשה בהקן לבתר דאיתיליד  7 !

 7.  והביא הטור בסימן רכ"ה בשם הראב"ד, דדוקא על מי שהוא מצטער עליו מברך. דומיא דרואה בריות טובות, שמברך עליהם מפני שנהנה בראייתם. ותמה עליו הבית יוסף, הא אף על פיל וקוף מברך כן, ומאי שייך בהו מצטער בראיתם? והב"ח כתב, דאין כונת הראב"ד לברכת "משנה הבריות". אלא לברכת "דיין האמת", שמברך במי שנשתנו לאחר לידתן. דההיא ברכה איתא דוקא במקום שמצטער.
ומוכחינן: דיקא נמי דברייתא בהכי איירי. דהא בהדי "קטע" קתני ליה. ודוקא כנעשה בהקן לבתר דאיתיליד, הוי דומיא ד"קטע". שהרי אף קטע, נקטעו ידיו לאחר שנולד.
ומסקינן: שמע מינה!
תנו רבנן: הרואה פיל או קוף או קיפוף (ינשוף), אומר: "ברוך משנה הבריות"! משום שכל אלו משונים הם ביותר משאר חיות.
ראה בריות טובות, ואילנות טובות, אומר: "ברוך שככה לו בעולמו"! שנינו במתניתין: על הזיקין וכו' אומר: ברוך שכחו וגבורתו מלא עולם"!
והוינן בה: מאי "זיקין"?
אמר שמואל: כוכבא דשביט! שהוא כוכב היורד ברקיע ממקום למקום כחץ. והוא ארוך כשבט. (והערוך פירש, שנראה כשבט היורד ומכה ברקיע).
ואמר שמואל: נהירין לי שבילי דשמיא כשבילי דנהרדעא (שהיא עירו של שמואל). לבר מכוכבא דשביט, דלא ידענא מאי ניהו!
וגמירי דכוכב שביט לא עבר את כסלא (קבוצת כוכבים הקרויה "כסיל"). ואי יארע דעבר שביט את כסלא, חרב עלמא.
ותמהינן: והא קא חזינן דעבר שביט את כסיל.
ומשנינן: זיויה דשביט הוא דעבר את כסיל, ולא שביט עצמו. ומתחזי כאילו דעבר איהו עצמו.
רב הונא בריה דרב יהושע אמר: מאי זיקין? "וילון" הוא דמקרע (דמגלגל), ומחזי נהורא דרקיעא דרך הקרע הזה! ששבעה רקיעים הם. ווילון הוא התחתון שבכולם. וכשהוא נפתח, נראה אור הרקיעים שמעליו.
רב אשי אמר: הא דאקשינן לעיל והא קחזינא דעבר שביט את כסיל, לא כן הוא. ומה דחזינא, אינו אלא כוכבא הוא דעקר מהאי גיסא דכסלא, וחזי ליה חבריה (כוכב אחר) מהך גיסא אחרינא דכסלא, ומיבעית (נבהל) ומזדעזע ממנו  8 . ולכך מחזי לן כמאן דהשביל עבר את כסיל.

 8.  ויש לבאר, על פי הידוע, שהכוכבים מנהיגים את העולם בהשגחת הקדוש ברוך הוא. ומכל כוכב נמשך כח מסוים בעולם. וכשנעקר כוכב אחד ממקומו ובא לשלוט בעולם, ממילא מתמעט כוכב אחר שכנגדו (שהנהגתו שונה מן הראשון) מכח שליטתו בעולם. חידושי הגר"א.
שמואל רמי: כתיב "עושה עש כסיל וכימה"! וכולם הם שמות מזלות. הרי דהקדים מזל "כסיל" למזל "כימה". וכתיב "עושה כימה וכסיל". והקדים "כימה" ל"כסיל". הא כיצד? והרי מקראות סותרים הם.
ומשני: שניהם שוים הם. ולכך הקדים פעם את זה, ופעם את זה. אלא שבימות החמה שולט "כסיל". ובימות הגשמים שולט "כימה". שאלמלא חמה של "כסיל", לא נתקיים העולם מפני צינה של "כימה". ואלמלא צינה של "כימה", לא נתקיים העולם מפני חמה של "כסיל".
וגמירי: אי לאו עוקצא דמזל עקרבא (היינו "כימה", והוא חלק ממזל "טלה". כן כתב רש"י. וכבר תמה על זה המהרש"א, הא "טלה" הוא מזל בפני עצמו, ו"עקרב" הוא מזל בפני עצמו) דמנח בנהר דינור, ומתיש את כוחו של עקרב מחמת כן, כל מאן דהוה טריקא (עוקצו) ליה עקרבא (כאן, בעולם שלנו), לא הוי חיי! שכח העקרב שלמטה מושפע ממזל העקרב העליון. ומשום שנהר דינור מתיש כח מזל עקרב, מותש נמי כח העקרב בעולמנו. ומשום כן אפשר להנצל מעקיצתו.
והיינו דקאמר ליה רחמנא לאיוב: "התקשר מעדנות (קשרי) כימה, או מושכות כסיל תפתח"?! כלומר, האם תוכל כמוני לקשור את זנב הכימה עם נהר דינור?
והוינן: מאי "כימה"?
אמר שמואל: נוטריקון הוא של "כמאה" ככבי! שכמאה כוכבים יש בקבוצת הכוכבים של "כימה".
איכא דאמרי לה: דמאה כוכבים אלו מכנפי (מקובצים) יחד!
ואיכא דאמרי לה: דמבדרן (מפוזרים) הם כוכבי כימה!
כתיב "עושה עש כסיל וכימה".
והוינן בה: מאי "עש"?
אמר רב יהודה: "יותא"!
והוינן בה: מאי "יותא"?
איכא דאמרי לה: היינו זנב מזל "טלה"! ואיכא דאמרי לה: היינו רישא דעגלא (ראש מזל "שור")! שהוא עולה בגלגל המזלות לאחר מזל "טלה".
ומסקינן: ומסתברא כמאן דאמר, ד"עש" הוא זנב טלה. דהא כתיב "ועיש על בניה תנחם". ומלשון "נחיה" הוא. שהקדוש ברוך הוא מנחה את עיש בעקבות בניה שאבדו ממנה, כדמפרש ואזיל.
אלמא, "עש" חסרה שנים מכוכביה, שניטלו ממנה וניתנו ל"כימה".


דרשני המקוצר[edit]

מסכת ברכות בפירוש פרשני- מתוך פירוש על תלמוד בבלי בפירוש פרשני

דף ב ע"א | דף ב ע"ב | דף ג ע"א | דף ג ע"ב | דף ד ע"א | דף ד ע"ב | דף ה ע"א | דף ה ע"ב | דף ו ע"א | דף ו ע"ב | דף ז ע"א | דף ז ע"ב | דף ח ע"א | דף ח ע"ב | דף ט ע"א | דף ט ע"ב | דף י ע"א | דף י ע"ב | דף יא ע"א | דף יא ע"ב | דף יב ע"א | דף יב ע"ב | דף יג ע"א | דף יג ע"א | דף יג ע"ב | דף יד ע"א | דף יד ע"ב | דף טו ע"א | דף טו ע"ב | דף טז ע"א | דף טז ע"ב | דף יז ע"א | דף יז ע"ב | דף יז ע"ב | דף יח ע"א | דף יח ע"ב | דף יט ע"א | דף יט ע"ב | דף כ ע"א | דף כ ע"ב | דף כא ע"א | דף כא ע"ב | דף כב ע"א | דף כב ע"ב | דף כג ע"א | דף כג ע"ב | דף כד ע"א | דף כד ע"ב | דף כה ע"א | דף כה ע"ב | דף כו ע"א | דף כו ע"א | דף כו ע"ב | דף כז ע"א | דף כז ע"ב | דף כח ע"א | דף כח ע"ב | דף כט ע"א | דף כט ע"ב | דף ל ע"א | דף ל ע"ב | דף ל ע"ב | דף לא ע"א | דף לא ע"ב | דף לב ע"א | דף לב ע"ב | דף לג ע"א | דף לג ע"ב | דף לד ע"א | דף לד ע"ב | דף לה ע"א | דף לה ע"ב | דף לו ע"א | דף לו ע"ב | דף לז ע"א | דף לז ע"ב | דף לח ע"א | דף לח ע"ב | דף לט ע"א | דף לט ע"ב | דף מ ע"א | דף מ ע"ב | דף מא ע"א | דף מא ע"ב | דף מב ע"א | דף מב ע"ב | דף מג ע"א | דף מג ע"ב | דף מד ע"א | דף מד ע"ב | דף מה ע"א | דף מה ע"א | דף מה ע"ב | דף מו ע"א | דף מו ע"ב | דף מז ע"א | דף מז ע"ב | דף מח ע"א | דף מח ע"ב | דף מט ע"א | דף מט ע"ב | דף נ ע"א | דף נ ע"ב | דף נא ע"א | דף נא ע"ב | דף נא ע"ב | דף נב ע"א | דף נב ע"ב | דף נג ע"א | דף נג ע"ב | דף נד ע"א | דף נד ע"ב | דף נה ע"א | דף נה ע"ב | דף נו ע"א | דף נו ע"ב | דף נז ע"א | דף נז ע"ב | דף נח ע"א | דף נח ע"ב | דף נט ע"א | דף נט ע"ב | דף ס ע"א | דף ס ע"ב | דף סא ע"א | דף סא ע"ב | דף סב ע"א | דף סב ע"ב | דף סג ע"א | דף סג ע"ב | דף סד ע"א |