פרשני:בבלי:מנחות י ב

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

מנחות י ב

חברותא[עריכה]

ומקשינן: והרי זריקה, דלא כתב ביה אלא כהונה, ותנן: זרק בשמאל פסול! ולא חולק רבי שמעון, והרי אמרנו שלדעת רבי שמעון צריך לכתוב כהונה?
ומשנינן: אמר אביי, אמנם לא חולק רבי שמעון במשנה, אבל מצינו דפליג בברייתא. דתניא, זרק בשמאל פסול, ורבי שמעון מכשיר.
ומקשינן: ואלא הא דאמר רבא שלומדים "יד - יד" לקמיצה ממצורע - למה לי, הרי מ"כהונה" נפקא, שכתוב בקמיצה "וקמץ הכהן"? ומתרצינן: שצריך את שני הפסוקים, חד לקומץ, דהיינו לקמיצה עצמה שתהא בימין, וחד לקידוש קומץ בכלי שצריך שיתנו בימינו לכלי שרת  37 .

 37.  רש"י בסוגייתנו פרש שקידוש קומץ הכונה היא למי שאוחז הכלי שבו ניתן הקומץ שיאחז הכלי ביד ימין, אולם בזבחים (כד ב) פרש רש"י קידוש קומץ שהכונה היא למי שנותן הקומץ בכלי שצריך שיהא ביד ימין, ונראה מזה, שיש לדון בכל קידוש קומץ אם העבודה היא נתינת הקומץ בכלי, או שהעבודה היא קבלת הקומץ בכלי, ובזה תלוי פרוש דברי הגמרא, שאם העבודה היא הנתינה אם כן מה שצריך ימין הוא הנתינה בכלי, אולם אם העבודה היא קבלת הקומץ, אם כן בזה צריך שיהא ימין ולא בנתינה. ובשיטה מקובצת הקשה איך כתב רש"י בזבחים שהכונה היא על המקדש שיהא בימין, הרי זה פשוט שלא יוכל להעביר לשמאלו, שהרי בגמרא לקמן מבואר שאם העביר מימינו לשמאלו הרי זה נחשב לנשפך, אם כן אף בזה שמעביר לשמאלו נפסל כיון שהוא כמו שנשפך על הרצפה. והחזון איש כתב ליישב בזה שאין המיעוט שהוא עצמו לא יעביר לשמאלו שבזה הרי הוא נפסל כמו שנשפך, אלא הכונה היא שאם בא כהן אחר לעשות הקידוש מיד הכהן לתוך הכלי הדין הוא שלא יעשה את זה בשמאל, ובזה הרי אין הוא נפסל מטעם נשפך, שהרי בזה אין הוא עבר לשמאל של מישהו אחר אלא שהוא עושה עבודת קבלה, והוסיף החזון איש שאף בזה הוא יפגל כיון שהכהן האחר הנותן לכלי הרי הוא כמקדש. והגרי"ד תירץ בזה שהכונה היא שיתן מימינו חצי קומץ לכלי שרת שבזה אין הוא נפסל מטעם נשפך, וכמו שבאר הגר"ח שכיון שאין הוא במקום אחר אין זה נחשב כרצפה, ועתה הוא רוצה ליתן לכלי שרת השני שיש בו חצי קומץ, ועל זה בא הדין שלא יקדש עתה בשמאל ובזה אין הוא כנשפך, אבל אם יעביר מימנו לשמאלו ויקדש ודאי שנפסל כיון שהוא נשפך וכדברי השיטה מקובצת. והקהלות יעקב, כתב שלא קשה בכלל, שכיון ששמאל הוא מקום הראוי לקידוש בלי המיעוט אם כן אף אין זה נחשב לנשפך, שנשפך הוא רק במקום שאינו ראוי לקידוש, וכמו שבכלי שרת כתב הגר"ח שאין זה נשפך, אף בזה שהוא במקום הראוי לקדש אין בו פסול נשפך.
ומקשינן: לרבי שמעון דלא בעי לדעת אחד האמוראים קידוש קומץ בכלי, ולמאן דאמר נמי דבעי קידוש קומץ בכלי, הרי הוא סובר דבשמאל אכשורי מכשר כדלקמן, אם כן גזרה שוה "יד - יד" דרבא למה לי?
ואי תאמר שצריך גזרה שוה למילף ימין לקמיצה גופה אליבא דרבי שמעון, שלא לומד מ"כהונה" שהרי הוא סובר שכהונה צריכה "אצבע", הא מדרבי יהודה בריה דרבי חייא נפקא,
דאמר רבי יהודה בריה דרבי חייא, מאי טעמא דרבי שמעון דמכשיר הקטרת הקומץ אפילו שלא מתוך כלי שרת, דאמר קרא במנחה "קדש קדשים היא כחטאת וכאשם", ובא ההיקש של מנחה לחטאת ולאשם ללמדך - שאם בא לעבדה ביד בלא קידוש בכלי, עובדה בימין כחטאת שנותן מדמה ביד ימין, שכתוב בה אצבע וכהונה, בא לעובדה בכלי, עובדה בשמאל כאשם מצורע שכתוב בו שמאל וזריקת דמו היא בכלי, לומדים שהוקשה מנחה לחטאת ללמוד ימין, אם כן "יד - יד" למה הוצרך?
ומתרצינן: לא נצרכא" יד - יד" אלא לקומץ דמנחת חוטא, סלקא דעתך אמינא, הואיל ואמר רבי שמעון דאין נותן על מנחת חוטא שמן ולבונה שלא יהא קרבנו מהודר, כי קמיץ לה למנחה דחוטא בשמאל תוכשר, קא משמע לן.

דרשני המקוצר[עריכה]