שלום הרב. המשנה ברורה בסוף סימן תקנ"א להתאבל על החורבן אחר חצות היום, האם כוונתו לתיקון חצות?

שלום וברכה. כוונת המשנה ברורה כמו שכתב שם בצורה מפורשת: "שיתאבל בימים ההם אחר חצי היום ויבכה כמו חצי שעה". אם כן המ"ב לא כתב לומר דוקא נוסח מסוים אלא לעורר לבבו על לחורבן בית המקדש, וכדברי מרן השו"ע בריש סימן א' ע"פ דברי הרא"ש שראוי לכל ירא שמיים להיות מיצר ודואג על החורבן. עם זאת נראה שכוונתו לסדר תיקון חצות של רבנו האריז"ל, וכפי שכתבו המקובלים שראוי לכל ירא שמיים לומר את סדר תפילת "תיקון חצות" בחצות היום. ואכן גם מרן המ"ב נהג לומר תיקון חצות בימי בין המצרים למרות שבשאר השנה לא הקפיד על כך (ראה כל כתבי החפץ חיים שיחות ח"ח עמ' י"ט). ויש להוסיף כמה הערות לנוהגים כן: א. בימי בין המצרים בחצות היום - יש לומר רק תיקון רחל. ב. ביום שישי, שבת, ראש חודש אב, ותשעה באב - אין לומר כלל תיקון חצות. ג. בלילות החול של ימי בין המצרים - אומרים תיקון רחל ולאה יחד. מקורות: משנה ברורה (תקנ"א ס"ק ק"ג) בשם האריז"ל, וכן נראה במקור הדברים (שעה"כ עניין בין המצרים ופרי עץ חיים שכ"ג). וראה כה"ח (שם ס"ק רכ"א רכ"ב), מאמר מרדכי (כ"ה א'). שנזכה לבנין בית מקדש במהרה בימינו, לתשובה לגבי אמירת תיקון חצות בימי בין המצרים בשמיטה בברכה נאמנה,