שלום כבוד הרב יש לי בעיה בנושא של חרדת קהל שהובילה לחוסר יישוב הדעת בתפילה ובלימוד עד כדי חוסר נשימה כמעט ודפיקות לב חזקות ולחץ בראש באמצע התפילה ממש כבר קשה לי מאוד להיתפלל שמונה עשרה בנחת וריכוז בנוסף אני מתפלל לאט ומסיים הרבה אחריהם וזה גורם לטורח ציבור לפעמים שאנחנו עשרה ואני כתוצאה מזה ואחרי ששמעתי כל מיני התבטאויות מסוימות החלטתי שאני צריך להגביר את הקצת בתפילה לעמוד עם הציבור כמו שכתוב בספרי המוסר שאדם לא ינהג בדרך שונה מהציבור. ויצא שעכשיו מרוב מהירות אני מתבלבל ובקושי נושם ולא מרוכז ויש לי לחץ אדיר בראש בתפילה ואין יישוב הדעת נפשי בוכה צועקת די אני רוצה לחזור 2-3 שנים אחורה שם בשיא החזרה בתשובה היה לי יישוב הדעת וריכוז עד כדי בכי מפחד ואושר ביחד בתפילה אז המצב החמיר קצת ואינני יודע מה לעשות אני רוצה לצאת מהמצב הזה ושיהיה לי יכולת לתפלל וללמוד בנחת וריכוז אפילו שאני מנסה לאט לאט זה כבר לא נראה אפשרי כמו אז והלימוד? גם אין לי מנוחה לשבת וללמוד בנחת ושאני בשיעור עם הרב אני כל הזמן בסוג של מתח ולחץ ואני לא יודע למה הייתי רוצה למצוא תיקון לנפש שאצא מזה אשמח להסבר על הנושאים הללו של החרדות ולחצים ואשמה עצמית הסבר במבט התורני ותיקון הגורם לזה והסבר מזה OCD במבט התורני

שלום רב כפי שכתבת צריך לבדוק ממה ובע הלחץ. אם הלחץ נובע מהנפש האלוקית או מהנפש הטבעית. אם הלחץ הוא מצד הנפש הטבעית א צריך ללכת למי שמטפל בדרך ארץ שהוא ייעץ. הרבנים יכולים לתת עיצה בנוגע למה שוגע לנשמה ולצדדים של עבודת ה'. אני מציע שתלך לרב שאתה מכיר והוא יבדוק האם מדובר בקושי נפשי כמו מה כפיתיות. אם מדובר על עיצות לנשמה אי העיצה עתה "הרפו ודעו " יש להרפות ולהגדיר משימות כפי מה שמתאים לך בעת האת. למשל בענין התפלה אתה צריך להבין את ההדרכה של חכמים שבציבור התפלה אינה תלויה בכוונה שלך אלא בכות הציבור. לכן תשמח שאת היכול להתפלל עם הציבור שמרומם את תפלתך למרות אי הצלחתך לכוין. את הטעם של הכוונה תשתדל לעשות בברכה אחת . את שאר הברכות המשימה לומר אותם עם הציבור. בנוגע ללמוד תורה תלמד את הלימוד שהכי מושך אותך ואתה ממש חפץ בו. כך סדר הדברים בחרה בתשובה שבתחילה יש אורות גדולים אולם לאחר מכן המבחן לקחת את האורות הגדולים לחיים היום יומיים. אל תתגעגע למה שהיה תתגגע למה שיהיה . המשימה של תיקון החיים היומיומיים חשובה יותר ועליונה יותר מהמשימה של לקיטת אורות גדולים. כך אמרו חכמים :"חכם עדיף מנביא" החכם מתעסק בקטנות לעומת הנביא שמתעסק באמירות גדולות. סופו של התיקון תלוי בחכמים ולא בנביאים. כל טוב