שאל את הרב

  • משפחה, ציבור וחברה
  • מזוזה
קטגוריה משנית
undefined
שאלה
שלום רב. קניתי מזוזה גדולה בכדי שהכתב יהיה גדול ומהודר ולכן כאשר גוללים את הקלף של המזוזה אז הקלף מסתיר את שם שדי. האם העובדה שם שם שדי אינו נראה הדבר פוסל את המזוזה? האם נכון להחליף את המזוזה ? האם רק עפי הקבלה יש סוד בדבר? האם יש הבדל בנושא זה בין ספרדים לאשכנזים?
תשובה
שלום וברכה, צריך לראות את שם 'ש-די' מבחוץ [רמ''א ע''פ הזוהר]. אם לא רואים זה לא פוסל [מרדכי /דר''מ]. לכתחילה מחוררים את בית המזוזה [ספר התרומה /רמ''א ועוד] ואת הקלף [הגה''מ /פרישה /קול יעקב /בשם הרב אליהו] כדי לראות את שם 'ש-די'. אפשר לחתוך בשני קווים מקבילים מעט מהקלף ולקפל [שמעתי בשם הרב אליהו והרב גרוס]. כדאי לתת זאת לסופר שרגיל בכך שיעשה כן. למעשה, יש לכסות אותם בכיסוי שקוף כדוגמת זכוכית או פלסטיק שקוף. מחד ,הכיסוי יגן על השם 'ש-די' שלא ימחק ממשמוש הידיים. מאידך, ייראה השם הקדוש מחמת שקיפות הכיסוי. [ט''ז]. במקומות של גילוי ערווה או טינופת קבועה – יש לכסות בכיסוי אטום [ט''ז] ודי אם המזוזה שבדלת החיצונה של הבית תהיה גלויה [דעה המובאת ב'שערי המזוזה']. במקום לחתוך, אפשר לגלגל נפוח יותר כך ששם 'ש-די' לא יכוסה. אמנם לא תמיד בית המזוזה מאפשר זאת. אמנם, יש לדעת שיש סופרים שלא חותכים. מקורות והרחבות כתיבת 'שד-י' על המזוזה מבחוץ מפורש בזוהר [ואתחנן ח''ג עמ' רסו.] '... בשעתא דאינון זינין בישין קריבין לפתחא דב"נ זקפן רישא ומסתכלן בשמא קדישא דאתחזי לבר דאיהו שדי דמתעטר בעטרוי שמא דא שליט על כלהו מניה דחלין וערקין ולא קרבין לפתחא דב"נ, ...והיה שמא קדישא מתתא לעילא ועל דא שרי אתרשים מלבר לקבלי שמא דא והי"ה מלגו שד"י מלבר למהוי נטיר ב"נ מכל סטרין מלגאו ומלבר...'. מלשון הזוהר משמע שצריך שייראה השם הקדוש מבחוץ. ['ומסתכלו...דאתחזי לבר...']. [כנראה זה מה שרמז הגר''א רפח,כא כשציין לזוהר הנ''ל]. גם מ'הלכות גדולות' רואים שצריך לראות את השם מבחוץ ולכן מחוררים, אך מהמרדכי משמע שאם לא רואים אותו מבחוץ ,המזוזה לא פסולה [ולכאורה לא משנה אם לא רואים אותה כי היא שוכבת או כי הקלף מכסה]. וכך לשון ההלכות קטנות למרדכי (מנחות) פרק הקומץ רבה רמז תתקסא '...דאמרינן בהלכות גדולות שהיו עושין שדי כנגד אויר פרשה והיה חלון בקנה כדי שיהא חלון כנגד חלון ואז יכולין לראות שדי מבחוץ אם יקוב חור בדלתו וזה אינו לפירוש רבינו תם [ומיהו יש לומר דשדי אינו צריך לראות מבחוץ כי אם למצוה ובה"ג כו'. מ"י] ומיהו אין זה ראיה דאימא למצוה נמי אין צריך לראות שדי מבחוץ...'. גם הדרכי משה מסיק ממנו שאין המזוזה נפסלת אם לא רואים את השם הנ''ל מבחוץ. [ולכאורה אין הבדל אם לא רואים כי לא עשה חור או כי הקלף מכסה]. כך לשון הדרכי משה הקצר יורה דעה סימן רפח אות (ג) 'בכלבו (סי' צ) מה שנהגו לכתוב זה השם יותר משאר שמות מפני ששם זו נוטריקון שומר דירת ישראל. וכתב המרדכי בהלכות קטנות (דף צ"ג ע"ג) (סי' תתקסא, ח ע"ב) אמרינן בהלכות גדולות שהיו כותבין שדי בין פרשה לפרשה והיה חלון בקנה כדי שיהא חלון כנגד חלון ואז יכולין לראות שדי מבחוץ אם יקוב חור בדלתו. ומיהו אם לא עשה כן משמע שם דאינה נפסלת ועיין שם': וב'הדר מזוזה' פ''א הערה 54 ציין בשם אמרי שפר שאף שלא כתב שם זה בכלל, אין המזוזה נפסלת. יש לדון מה עושים לכתחילה. האם יש לחורר את הקלף כדי לראות את השם הנ''ל? ב'תרומה' מפורש שצריך שהשם ייראה כלפי חוץ ולא יכוסה ע''י הקלף. זה לשון ספר התרומה הלכות תפילין סימן רה '...בהלכות ספר תורה והתם שנינו צריך להניח כדי לגול היקף בשאר ספרים ואם כן הוא הדין שמא בתפילין ומזוזות אמנם נראה שמא אין צריך מדנהגו העולם לכתוב במזוזה לצד שחור שד"י כנגד חלק בין פרשת שמע והיה אם שמוע ועושין נקב קטן בקנה חלול שהמזוזה בתוכו ונקב יש בעץ כעין מדת הדל"ת כדי שיהא השם של שד"י נראה בחו' ואם צריך לו גליון חלק במזוזה בתחלתה כדי לגול היקפה אם כן אין השם נראה מבחוץ'. אמנם בהגהות מיימוניות ציין שאם יעשה נקב בקלף כדי שהשם ייראה כלפי חוץ זה מצויין. זה לשון ההגהות מיימוניות הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה פרק ה '...ובספר התרומה כתב שאין צריך להניח בתחלתה כדי לגול היקף מדנהגו שיהא שדי נראה מבחוץ ושדי כתוב כנגד ריוח שבין פרשה לפרשה ואם היה גליון בתחלתה כדי לגול היקף היה שדי מכוסה ע"כ. אמנם אם נעשה נקב בגליון אשר הניח כדי לגול היקף כנגד שדי אז יהא ניכר ונראה בטוב...'. גם הפרישה הביא את ההגהות מיימוניות בדבר חירור הקלף ובית המזוזה כדי שהשם ייראה מבחוץ. זה לשון הפרישה יורה דעה סימן רפח אות טז 'לכתוב שדי (דשם זה נוטריקון שומר דירת ישראל, כלבו (סי' צ). עכ"ה) מבחוץ על הריוח. ... וצריך לעשות נקב בגליון כדי לגול היקף כנגד שדי כ"כ הג"ה מיימוני (פ"ה אות א). וכן יעשה נקב בקנה שתוחבין בו: גם בספר 'קול יעקב' סימן רפח,לא כתב את הפרישה הנ''ל. משמע שסובר כמותו שצריך לחורר את הקלף. גם בגיליון 'קול צופייך' מס' 317 [שם הרב מרדכי אליהו] כתוב לחתוך מעט מהקלף. סופר אחד אמר לי בשם הרב אליהו שהורה להם לחתוך מעט בשני קווים מקבילים עד השרטוט ולקפל. לפעמים זה עוזר לראות רק חלק מהשם. ואכן ראיתי ששאלו:' אם נתכסה האם מותר לחתוך ולקפל פנימה? ' כתוב שם בשם הרב גרוס : 'נתכסה, מועיל לחתוך שני חיתוכים מקבילים לקפל (קול יעקב, וכן המנהג)'. גם ברמ''א כתוב שצריך לחורר את בית המזוזה באופן שייראה השם כלפי חוץ . אמנם לא כתב לעניין חירור הקלף. זה לשון הרמ''א יורה דעה הלכות מזוזה סימן רפח סעיף טו 'הגה: ...ומניחים נקב בקנה נגד שם שדי, שיהא נראה מבחוץ (שם במרדכי והגמי"י)...'. א''כ לכאורה לכתחילה צריך לראות את שם 'ש-די' מבחוץ וזה ע''י חירור בית המזוזה והקלף. אמנם, יש לדעת שיש סופרים שלא חותכים. שמעתי ת''ח אחד שנימק את דעתם אולי ע''פ ר''ח [שבת קטו:] הסובר שיש קדושה בגליונים וא''כ אסור לחתוך אף לשם קיום מנהג. בשו''ע כתוב שבמקום טהרה כדאי שהמזוזה תיראה כלפי חוץ. וכך לשון השולחן ערוך יורה דעה הלכות מזוזה סימן רפו סעיף ה 'במקום שיש טינוף, כגון שתינוקות מצויים שם, טוב לכסות המזוזה; ובמקום טהרה, טוב להיות נראית'. אמנם מבאר הט''ז שצריך להניחה בכיסוי [כדי שמשמוש הידיים לא ימחוק את שם 'ש-די'] אך ישימנה בכיסוי שקוף ובכך היא תיראה. זה גם פיתרון טוב אם יהיה טינופת [באופן ארעי. לא קבועה. כך משמע מהט''ז. עיין 'שערי המזוזה' פ''יח הערה כ]. אמנם אם יש ערווה [כגון בחדר שבעל ואישתו משמשים שם], צריך כיסוי אטום כי הראיה אסורה. כך לשון הט"ז יורה דעה סימן רפו ס"ק ה 'טוב להיות נראית. - נראה לי דאין לעשות שתהיה נראה בלי כיסוי כלל דנמשך מזה עבירה דבכל פעם שממשמשין בה בכניסה ויציאה מוחק מעט משם ש-די עד שנמחק לגמרי אחר זמן רב כמו שאנו רואין ברוב בתים אלא יכניס שם חתיכת זכוכית ממילא יהי' השם נראה ובזה בטלה ג"כ טענת המקילים בעשיית מזוזה מחמת שמצוי שם טינופת סביבות המקום ההוא לפעמים או שנשים רוחצות שם דרך עראי דבזה הוה מכוסה אף על גב שנראה וראיה מדאיתא בא"ח סי' ע"ו צואה בעששית מותר לקרות ק"ש כנגדה אף על פי שרואה אותה דרך דופנותיה משום דבכיסוי תליא רחמנא והא מתכסיא וה"ה נמי כאן שהוא להיפך כיון דמתכסיא השם אין כאן איסור דלאו בראיה תליא מילתא וק"ו במה שהיא למעלה מי' טפחים דהוה כרשות אחרת כמו שכ' הסמ"ג הביאו ב"י ולא היה צריך אפי' לכיסוי זכוכית אלא דזהו צד היותר טוב ובחדר שאיש ואשתו שם יכסה המזוזה בשעוה כמ"ש ב"י בשם סמ"ג בשם ריב"א לענין אם טינופת מצוי שם וכן יש לעשות בחדר הנ"ל כי בזה לא די כיסוי זכוכית כיון דיש שם תשמיש וכתיב לא יראה בך ערות דבר כמו דאמרינן ערוה בעששית אסור לקרות ק"ש כנגדה כן נ"ל ועיין מ"ש בסימן רפ"ז סעיף ב': דוגמא נוספת לערווה שצריך להניח בבית מזוזה אטום, הוא במקום שקטנים מסתובבים ערומים לפעמים או שמחליפים להם בגדים או שמנקים אותם מצואתם כנגד המזוזה ['פתחי מזוזות' סימן רפו בסוף הערה מא / 'שערי המזוזה' פ''יח,ט]. יש לציין שכשא''א לגלות את השם הקדוש בכל הפתחים , אז די לגלות את שם 'ש-די' בדלת החיצונה כדי להבריח את המזיקים מכל הבית. [כך כתב 'שערי המזוזה' פ''יח הערה כד בשם יש אומרים המובאים ב'שכל טוב']. לסיכום צריך לראות את שם 'ש-די' מבחוץ [רמ''א ע''פ הזוהר]. אם לא רואים זה לא פוסל [מרדכי /דר''מ]. לכתחילה מחוררים את בית המזוזה [ספר התרומה /רמ''א ועוד] ואת הקלף [הגה''מ /פרישה /קול יעקב /בשם הרב אליהו] כדי לראות את שם 'ש-די'. אפשר לחתוך בשני קווים מקבילים מעט מהקלף ולקפל [שמעתי בשם הרב אליהו והרב גרוס]. כדאי לתת זאת לסופר שיעשה כן. למעשה, יש לכסות אותם בכיסוי שקוף כדוגמת זכוכית או פלסטיק שקוף. מחד ,הכיסוי יגן על השם 'ש-די' שלא ימחק ממשמוש הידיים. מאידך, ייראה השם הקדוש מחמת שקיפות הכיסוי. [ט''ז]. במקומות של גילוי ערווה או טינופת קבועה – יש לכסות בכיסוי אטום [ט''ז] ודי אם המזוזה שבדלת החיצונה של הבית תהיה גלויה [דעה המובאת ב'שערי המזוזה']. שמעתי עצה לגלגל נפוח יותר כך ששם 'ש-די' לא יכוסה. אמנם לא תמיד בית המזוזה מאפשר זאת. שתזכה שה' ישמור אותך מכל רע. אותך ואת כל בית ישראל.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il