שלום הרב, בשולחן ערוך רשום שעלינו להתרחק מנשים מאד מאד אך כפי שרואים היום בחיים המציאותיים זה לא קורה. אם בעבודה אצל אנשים מבוגרים (היי טק, צוות מורים וכו’) ואם בתנועות נוער אצל הילדים. לכן השאלה שלי היא כזו- לכאורה אנחנו ממש לא עומדים בהלכה זו כפי שהתכוון השולחן ערוך בזמנו אז אולי הגדרים של הלכה זו היום מכורח המציאות השתנו כי אז זאת הייתה תקופה שנשים לא יצאו מהבית ומובן למה היה צריך להתרחק מנשים מאד (הייתה הרבה יותר התרגשות ופעולה על הגבר כאשר ראה אישה ושוחח עימה אם לא הייתה אישתו) אבל כיום כאשר הנשים הן חלק אינטגרלי מהחבה אז אולי גדרי הלכה זו השתנו מאד ואין בעייתיות כבר בישב"צ בסניף (לקחתי דוגמה שפשוט זה מה שמעסיק אותי ביומיום, אני בן 17) שהאווירה בו היא לא רק כובד ראש ואם אתה אחראי עם מישהי על משהו אז מותר שמידי פעם תחייכו ולא תהיו קרים אחד לשני. השאלה שלי אם אני מכוון נכון באמירה או שהגדרים נשארו אותם גדרים? ואם כן אז איך אפשר שיהיה סניף מעורב בכלל? כי הרי זה ממש לא עומד בגדרים של להתרחק מנשים מאד מאד. תודה רבה! כמובן שהכל על פי הבנתי הקטנה ויכול להיות שאני מדבר שטויות ובכלל לא הבנתי מלכתחילה את הגדרים של להתרחק מנשים מאד מאד אז אם זה המצב אשמח שהרב יסביר לי מה הם הגדרים.

שלום רב נראה שכולם יודו שהגדרים של הצניעות מושפעים מתנאי החיים. אולם העקרונות הם נשארים בתוקפם. הקשר האישי בין בן לבת שלא במסגרת חתונה או הכרות לחתונה הינו אסור. כל מפגש בין בנים לבנות יהיה כחלק מהכרח החיים ומצרכי החיים ולא כחלק מההתענגות של החיים. כיצד ליישם את דברי השולחן ערוך להתרחק מאד מאד קשה להגדיר. יתכן שכוונתו היא בגדרים שהוא מפרט בהמשך ההלכות. אולם נראה שהלכה זו הינה כלל שמוסיף על הפרטים. הכלל מוסיף שבמקום שיש ספק הנטיה ההלכתית צריכה להיות לצד החומרה וההתרחקות. בנוגע לסניף מעורב יש רבנים שסוברים שוודאי סניף מעורב לא עומד בהלכה שנוסחה בשולחן ערוך להתרחק מאד מאד. אולם יש שסברו שאין בכך איסור עצמי . אולם המציאות של סניף מעורב ודאי יכול בקלות להביא ללא זהירות לחטאים ואי קיום הלכות צניעות. אולם יש מקומות שהקמת סניף ותנועת נוער יש בה הצלה רבה וצמיחה רוחנית וערכית חשובה לבני הנעורים לכן חלק מהרבנים לא שוללים לגמרי סניפים אלא מנסים לתת הדרכות שיאפשרו פעילות סניפית מתוך הקפדה על הלכות צניעות. כל טוב.