ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

מכירה מוקדמת היא ריבית? | שאלות ותשובות | אתר ישיבה

Bookmark and Share RSS לנושא זה Rss אפשרויות חיפוש
שלום אורח, ( התחבר / הרשם )


כ"ב כסלו תשע"ז

מכירה מוקדמת היא ריבית?


הרב מרדכי גרוס

שאלה:
שלום רב.
לפי מה שהבנתי, ההגדרה הכללית של ריבית היא "שכר המתנת מעות".
לפי זה יוצא שבמכירה מוקדמת, כמעט תמיד בעצם יש תשלום רבית.

לדוג’ אם אני קונה ספר, ואומרים לי שבמכירה מוקדמת הוא עולה 90 ש"ח כאשר באמת הוא עולה 100 ש"ח, המוצר אינו נמצא אצלהם בחנות עדיין (הוא יוצא רק בעוד חודש, אני לא יודע אם הוא כבר הודפס או שהוא מחכה במחסן כלשהו עד לתאריך היציאה הרשמי) ואני מקבל אותו רק בעוד חודש, ככה שבגלל שאני משלם להם מוקדם אני מקבל הנחה ובעצם הם משלמים לי ריבית. האם זה נכון, ובעצם אסור לקנות במכירות מוקדמות?
האם הדבר שונה בכרטיסים להופעה/הרצאה/סרט/לונה פארק... ז"א האם אני בעצם קונה את הזכות להיכנס ואז בעצם הכרטיס (חתיכת הנייר) ניתן לי באותו רגע, ובעצם זאת קניה רגילה לכל דבר, או שאני קונה את ההנאה מהמוצר (הרצאה/סרט/הופעה...) ולכן אני בעצם מקבל את המוצר רק לאחר תקופה מסויימת, ותיתכן כאן ריבית? האם זה ישתנה כאשר אני "אוסף" אתך הכרטיס בקופות?
הבנתי שכאשר הניסוח הוא "המחיר כעת... המחיר אח"כ... " אז זה בסדר, משום שזה מוצג כאילו יש רק שינוי במחיר, ולא שמביאים לי הנחה על התשלום המוקדם. האם בניסוח של "במכירה מוקדמת המחיר... בקופות המחיר..." גם יהיה מותר? האם עיקר המשפט הוא על הקדמת המכירה, שזה סוג־של המתנת מעות, או שניתן לומר זה המחיר עכשיו (באתר וכדו’) ובקופה יש פשוט מחיר אחר?

אשמח לתשובה מפורטת בנושא (אם לא ניתן לפרט כל־כך, אשמח לפחות להפניה למקור בו אני יכול להתעמק בנושא ולהבין את הפסק בעצמי...)
תודה

תשובה:

שלום וברכה,

מקור הדברים במסכת ב"מ דף סג, ופסיקתם בשו"ע יו"ד קעג. ריבית בשכירות מופיע גם בב"ב פו א-ב אפשר לראות הרחבת העניין בספרים המלקטים הלכות ריבית כגון בספר תורת ריבית (הרב משה הרשלר והרב אליהו היישריק) פרק ט. או בספר ריבית לאור ההלכה (הרב משה א. פנירי ) פרק יז

ישנם שני תנאים מרכזיים המשפיעים לדינא
1.האם החפץ הנמכר, כבר קיים אצל המוכר או עדין לא.
2. האם יש לחפץ שומה ידועה- מחיר מבורר או לא.

אם יש לחפץ מחיר מבורר, מותר למכור אותו במחיר נמוך עבור הקדמת המעות, בצירוף ב' תנאים יחד: א. שהחפץ קיים אצל המוכר, ב. שלא יפרש שמוזיל המחיר עבור הקדמת המעות.

כאשר אין לחפץ מחיר מבורר, מותר למוכר בזול עבור הקדמת המעות אף אם אינו ברשות המוכר, ובתנאי שלא יפרש שנותן לו המחיר הזול עבור הקדמת המעות. במציאות זו, שמוזיל מעות כשהחפץ אינו ברשותו, אסור לו להוזיל המעות באופן ניכר (בפער של שיעור אונאה-שתות ממחיר החפץ)

הרמ"א מגדיר האיסור לפרש את שני המחירים השונים כך: "אבל אם מפרש לומר אם תתן לי עכשיו אתן לך בי' ואם לאחר זמן ביב אסור" עולה מדבריו שאסור לומר "המחיר כעת... המחיר אח"כ... " כיון שבזה מפורש השינוי במחיר בגלל הקדמת המעות. אלא מותר לומר המחיר המיוחד הוא x למי שמשלם עכשיו. ללא לפרט מהו המחיר למי שמשלם בהמשך. ומי שרוצה לשלם בהמשך ישאל כמה זה יעלה לו ויקבל תשובה. כך שאינו מציג בבת אחת את שני המחירים.

לאור הדברים עולה, שאסור לקנות במכירה מוקדמת, כאשר מדובר בחפץ שיש לו מחיר מבורר (כמו עיתונים ועלונים) באופן שבעת התשלום המוקדם החפץ עוד לא קיים אצל המוכר.

להלן מספר פרטים כשהמחיר מבורר:

א. בתשלום מראש למקום מסוים, כמו לונה פארק, או אולם, כשהתשלום הוא עבור המקום, נחשב הדבר, שנמצא בידו של המוכר, אך כאשר התשלום על המנות שהאולם מכין נחשב שאינו בידו.

ב. בקניית מקום להופעה וכדו', יש לדונו כאינו בידו מצד שהתשלום הוא לפני שיש לו האפשרות לראות הסרט, ולא נעשה קנין שיגרום לכך שלא יוכל מוכר הכרטיס לחזור בו. (כדברי הגמ' ושו"ע שבשכירות פועל אסור להוזיל בהקדמת המעות, אלא אם כן עשה קנין הגורם לכך שאין הפועל יכול לחזור בו (רשב"א ב"ב פו ב וראה בשבט הלוי ג, קי)

ג. נראה שבקניית כרטיסים לאירועים, באופן שהכרטיס עצמו שווה כסף, ואפשר למכור אותו לאחר. נחשב שהדבר בידו של המוכר. כיון שנותן לקונה שווה כסף בזמן נתינת המעות.

ד. באופן שהמוכר אינו מחייב את המשלמים מראש לשלם בצ'ק מזומן, אלא מוכן לקבל גם צ'ק דחוי, למועד נתינת החפץ או למועד קיום האירוע. ומוזיל להם העלות. הוא מגלה במעשיו שאינו נותן הנחה עבור הכסף שמשולם מראש, אלא עבור ההרשמה המוקדמת באופן מחייב על ידי צ'ק ולא עבור הכסף שמשולם מראש, שהרי אף אם יתנו צ'ק דחוי הוא גובה מחיר נמוך. וממילא אין בכך איסור.

ראה עוד בשבט הלוי (ג, קי) שבשכירות קבלן באופן שאינו יכול לחזור בו (כגון שעשו חוזה המחייב אותו) אין איסור ריבית בהקדמת המעות. זאת עפ"י דעת הרשב"א ב"ב פו ב שהאיסור בהקדמת מעות לשכיר הוא רק באופן שיכול לחזור בו. ודלא כתוס' פו א, שהאיסור הוא בכל שכירות. על סמך ספר שערי דעה (יו"ד סו"ס קע"ו) שכתב שדעת הרשב"א עיקר.

להרחבה נוספת בעניין ראה בשו"ת מנחת שלמה תניינא (ב - ג) סימן סט

בברכה,
הרב מרדכי גרוס

ר"מ בישיבת הגולן ובעל כושר דיינות

ברצוני לשאול שאלה בהמשך לתשובה זו





את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il