ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

סיבת ההבדל בין כלי ראשון לכלי שני | שאלות ותשובות | אתר ישיבה

Bookmark and Share RSS לנושא זה Rss אפשרויות חיפוש
שלום אורח, ( התחבר / הרשם )


כ"ז שבט תשע"ז

סיבת ההבדל בין כלי ראשון לכלי שני


הרב שמואל אריאל

שאלה:
שלום רב ושלום לרב

"...כלי ראשון שהוא כלי שנשתמש בו על-גבי האש, אפילו לאחר שהסירו מעל האש, מבשל כל זמן שהיד סולדת בו..."
ואילו כלי שני או שלישי, גם אם היד סולדת בו אינו מבשל.

לא מובן לי. הרי לפעמים המים יכולים להיות כל כך חמים שאפילו בכלי שני או שלישי המים יבעבעו.
אם כן, למה ההלכה הולכת לפי כלי ראשון / שני / שלישי ולא לפי דרגת החום?
הרי בישול תלוי בחום הנוזל, ולפעמים יכול להיות שכלי שני יהיה יותר חם מכלי ראשון במצבים מסוימים?!


תשובה:
שלום וברכה!

אכן הבישול תלוי בחומו של הנוזל שבתוכו מניחים את המאכל, אבל זה לא הגורם היחידי. כדי שיתרחש בישול לא מספיק להכניס את המאכל לחום גבוה, אלא צריך שהחימום יתמשך זמן משמעותי כדי שהמאכל יוכל להתבשל. אם נכניס מאכל לחום גבוה לזמן קצר, הוא לא יתבשל.
ובזה יש הבדל בין כלי ראשון לכלי שני: כלי ראשון הוא הכלי שעמד על האש, ולפיכך לא רק הנוזל שבו הוא חם אלא גם הכלי עצמו הוא חם, וכך החום נשמר לזמן ממושך. בעוד שבכלי שני, הנוזל הוא חם אך הכלי עצמו הוא קר, והדבר גורם לכך שהחום לא יישמר לזמן רב.
דהיינו, שכדי שיתרחש בישול צריך שילוב של שני גורמים: דרגת החום, והתמדת החום לזמן ממושך. במקביל לכך קבעו חז"ל שני גדרים שעל פיהם נקבע האם מותר או אסור לשים מאכל בכלי: דרגת החום – חום שהיד סולדת בו לעומת חום נמוך יותר; והתמדת החום – כלי ראשון לעומת כלי שני.
אכן הכללים הללו אינם מדוייקים ומוחלטים, וייתכנו מצבים שבהם בכלי ראשון החום יתמשך זמן קצר (כגון שהוא קטן וחומו הוא רק מעט מעל יד סולדת בו) ואילו בכלי שני החום יתמשך לזמן רב (כגון שהוא גדול וחומו גבוה). אבל באופן כללי קבעו חכמים שבכלי ראשון שהיד סולדת בו יש לחשוש לבישול ואילו בכלי שני או בכלי שאין היד סולדת אין צורך לחשוש לכך. בהקשר זה יש לשים לב לשתי נקודות:
א. אם יש מצב שבו ידוע לנו שיתרחש בישול, הרי זה בגדר "קלי הבישול", שאסור לשים אותם גם בכלי שני. כל הדיון הוא במצב שאין ודאות שיתרחש בישול, ואז קבעו חכמים מתי צריך לחשוש לכך ומתי לא.
ב. כידוע, רוב המאכלים שנכניס לתוך כלי חם שאינו על האש, לא יגיעו לבישול גמור. כדי שיתבשלו ממש, נצטרך לבשל אותם על גבי האש. בכלי שאינו על האש, גם אם יתחיל תהליך של בישול, הוא יהיה חלקי, ומן הסתם אין כוונת האדם לבישול זה. ממילא מובן מדוע חכמים לא פסקו שיש להחמיר בכל הכלים – בכלי ראשון עוד יש מקום לחשוש שמא יתרחש בישול מסוים, אבל בכלי שני כבר אין צורך לחשוש, כל עוד לא ידוע שמאכל זה הוא מקלי הבישול.

הרחבה ומקורות:
הסבר זה הוא על פי דברי התוספות (שבת מ' ב, ד"ה "ושמע מינה"), ונראה שכך היא השיטה העיקרית בפוסקים. לשיטות נוספות ולדיון נרחב, עיין מאמרי העוסק בשאלה זו:
http://asif.co.il/download/kitvey-et/gulot/gulot9/09.pdf


ברצוני לשאול שאלה בהמשך לתשובה זו





את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il