ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

תרגול עבודות גרפיקה בחוה"מ | שאלות ותשובות | אתר ישיבה

Bookmark and Share RSS לנושא זה Rss אפשרויות חיפוש
שלום אורח, ( התחבר / הרשם )


ב ניסן תשע"ז

תרגול עבודות גרפיקה בחוה"מ


הרב חיים שרייבר

שאלה:
שלום, אני לומדת גרפיקה כמה חודשים, מאחר והצטברו לי ש. ב. שעלי להכין כתרגול בגרפיקה, ברצוני לדעת האם יהיה מותר לי להכין את העבודות בחול המועד?
תודה!

תשובה:
שלום
כתיבה כמעשה אומן היינו כתיבה שיש בה דיוק, כתיבה הדורשת תשומת לב מיוחדת, אסורה בחול המועד. כתיבה זו הותרה במקרה של דבר האבד. בכתיבה במחשב אין איסור כתיבה בחול המועד, ואף עבודות בגרפיקה ממוחשבת ניתן לעשותם בחול במועד. ניתן לשמור את העבודה בדיסק הקשיח אך אין להדפיס אותה. ועל אף כשבוחנים באופן נקודתי את העבודה במחשב כתבו הפוסקים שכתיבה זו מותרת, ראוי שלא לעשותה בחול המועד כיון יש בה זלזול במועד.
באופן שהיה זמן ופנאי לעשות זאת קודם המועד ובחינם (או כיון שיש זמן פנוי בחול המועד) דחו את העבודה למועד אין לעשותה בחול המועד. אולם אם לא היה אפשר לעשות עבודות אלו מלפני החג או שאכן השקיעו ועבדו לפני החג ולא השלימו את המלאכה, ויהיה הפסד אם לא ימשיכו בחג מותר להמשיך בחול המועד.
מקורות והרחבה
המקור לדיני מלאכה בחול המועד מובא בגמרא (מסכת חגיגה דף יח/א). בירושלמי (מועד קטן פרק ב, לקראת סופו) מובא: "כלום אסרו לעשות מלאכה בחולו של מועד אלא כדי שיהו אוכלין ושותין ויגיעין בתורה". ראוי להדגיש כי כיבוד המועד הוא בעל חשיבות גדולה ביותר עד שאומרים חז"ל (פסחים דף קיח/א): "כל המבזה את המועדות (שעושה מלאכה בחולו של מועד. רשב"ם) כאילו עובד עבודה זרה".
בעניין כתיבה בחול המועד פוסק השולחן ערוך (סי' תקמ"ה סע' א'): "אסור לכתוב בחול המועד ואפילו להגיה אות אחת בספר אסור". ומבואר בפוסקים דיש לחלק בין כתיבה "מעשה אומן" שנאסרה שלא צורך המועד לכתיבה "מעשה הדיוט". (משנה ברורה ס"ק ג'). הגדרת כתיבה כמעשה אומן היינו כתיבה שיש בה דיוק, כתיבה הדורשת תשומת לב מיוחדת לאופן וצורת הכתיבה ואינה נכתבת על ידי כל אדם כפי המזדמן לו. וכל התאמצות ליישר את הכתב או לייפותו נחשבת ככתיבה כדרך אומן.
כתיבה שהיא מעשה אומן הותרה במקרים הבאים: א. דבר האבד, פירוש הדבר אם לא יכתוב בחול המועד ב לצורך רבים לצורך המועד. (שם סע' ב', סע' א' ברמ"א ובמשנה ברורה ס"ק ג'). גם במקרים שהותר לכתוב מעשה אומן מכל מקום כל שניתן לכתבו במעשה הדיוט מבלי שיפגע ביעילות הצרכים שלמענם הותר לכתוב מן הראוי לנהוג כן (ט"ז ס"ק ו').
כתיבה במחשב – אינה נחשבת ככתיבה כיון שלכתב אין ממשות אלא הבהוב של אותות אלקטרוניים וגם אינו מתקיים. הרב עובדיה יוסף (יביע אומר חלק ח' או"ח סי' מ"ח, חזון עובדיה הל' יו"ט עמ' ר"ה) פסק שמותר לכתוב בימי חול המועד דברי תורה או מכתב שלומים עם מחשב שאין זה נחשב ככתיבה משום שכשמקיש על מקשי האותיות לא נרשם ישירות על הנייר אלא נשמר בזיכרון המחשב ואין זה כתיבה כלל, וכן כתב בשו"ת באר משה (חלק ז' סי' ל"ט), וכן מצדד בשו"ת שבט הלוי (חלק ו' סי' ל"ז, בסוף ד"ה ואף). אמנם, בספר שמירת שבת כהלכתה (פרק ס"ו, סע' נ"ה הערה רי"א) החמיר במחשב יותר מאשר במחשבון כיס, משום שלדעת הרב אוירבך זצ"ל הזנת המחשב נחשבת כ"בונה". סברה זו שנויה במחלוקת, הרב זלמן קורן שליט"א, שעסק רבות בשיטת הרב אוירבך בנושא החשמל, הסביר שהרב אוריבך התכוון לאסור רק שמירה על דיסק שהופכת אותו למוצר מוגמר בעל ערך מסחרי, ולא מדובר על שימוש שגרתי בדיסק.
בספר (פסקי תשובות סי' תקמ"ה הערה 14) הביא משמו של הרב אלישיב זצ"ל שהתיר למסור בחול המועד הודעות באיתורית או להשתמש בטלפון כשהספרות מופיעות על הצג, אלא שלכתחילה עדיף להשתמש בטלפון שהספרות אינן מופיעות על הצג. ובספר 'עידן המחשב ולקחיו' (מאת הרב יואל שוורץ, עמ' 67) כתב בשם הרב אלישיב ש"אין דעתו נוחה מהקלדת דברי חולין במחשב בחול המועד".
ועיין עוד בספר חול המועד כהלכתו (פרק ו' סעיף צ"ח ובהערה רכ"ה-ו') ובסוף הספר (עמ' תמ"ו –הוספות ותיקונים) כתב במפורש שטעם זה מתיר את הכתיבה אפילו שלא לצורך המועד. (הדברים בענין כתיבה במחשב בחול המועד הובאו באתר בתשובה של הרב עזריה אריאל).
אפילו כתיבה כ"מעשה הדיוט" וצורך המועד אינה מותרת כי אם כשלא כוון מלאכתו במועד. (שער הציון סי' ס"ק ל"א).
בספר שולחן שלמה (הלכות יו"ט וחול המועד (לרב שלמה זלמן אוירעבך זצ"ל) סי' תקמ"ה אות א' בהערה) מובא תשובה שענה הרב למי ששאל אם מותר לכתוב "לצורך לימוד לקראת מבחן קבלה למוסד אקדמי, השיב מרן זללה"ה דאם היה ביכולת לעשות מלאכתו קודם המועד, והוא דחאה למועד כיון שאז זמנו פנוי, בכהאי גוונא אסור לו לעשות מלאכה זו בחול המועד. אולם אם לא היה אפשר לו ללמוד קודם, שרי לו לכתוב במועד דחשיב כמלאכת דבר האבד, ואין לך דבר האבד גדול מזה, משום שאם לא יגש למבחן או שכתוצאה מזה שלא למד דיו הוא יכשל בבחינה ולא יתקבל ללימודים בשנה הקרובה, הרי הוא יפסיד שנה משנות חייו".
בספר ערוך השולחן (סי' תקמ"ד סע' ז') כתב לאחר שהביא דעות שונות והתרים שונים בענין בניה ושיפוץ בית הכנסת בחול המועד "ובכלל צריכים לברוח מפני היתירים כאלו שיש בהם זלזול מועד".
יום טוב


ברצוני לשאול שאלה בהמשך לתשובה זו





את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il