ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

כתיבת חידושים בחול המועד | שאלות ותשובות | אתר ישיבה

Bookmark and Share RSS לנושא זה Rss אפשרויות חיפוש
שלום אורח, ( התחבר / הרשם )


כ"ז ניסן תשע"ז

כתיבת חידושים בחול המועד


הרב חיים שרייבר

שאלה:
לכבוד הרב שליט"א שלום ,
שמעתי שמותר לכתוב חידושי תורה אף בחול המועד בלא שינוי כיון שזה דבר האבד , א. האם לא צריך כלל שינוי ,. ב. אם אני כותב חידושי ואח"כ משכתב אותם במחשב האם גם במחשב מותר לכתוב אותם?
ג. האם כתיבה בכלל במקלדת או בפלאפון (סתם לדברי חול לא לחידושים , לחידושים זה שייך לשאלה הקודמת) נחשבת ככתיבה לגבי שצריך שינוי וכו’???

תשובה:
שלום
א. יש שנהגו שגם במקום הצורך אין כותבין כתיבה רגילה אלא בשינוי קצת, ודי אם משנים בכך שכותבים את השורה הראשונה בעיקום שלא לפי צורת הדף.
ב. כאשר יש תוספת והרחבה או ביאור ניתן לשכתב את החידושים למחשב.
ג. כתיבה במחשב ובפלאפון אינה נחשבת כמעשה אומן, ולכן מותרת לצורך המועד (שמירת שבת כהלכתה פרק ס"ו סע' נ"ה, חוט השני פרק י"ט סע' ו' יביע אומר חלק ח' או"ח סי' מ"ח ועוד). לפיכך, מותר לכתוב רשימת קניות במחשב, וכן מותר לשלוח מסרון בפלאפון או מכתב ידידות בדואר אלקטרוני. אבל כל שאינו לצורך המועד אסור, שגם מלאכת הדיוט אסורה שלא לצורך המועד. [לגבי שמירת הנתונים על גבי הדיסק הקשיח נחלקו הדעות אם זו פעולה מותרת כאשר איננה דבר האבד].
הרחבה ומקורות:
בשו"ע (סי' תקמ"ה סע' ט') נפסק: "ואם שמע דבר חידוש, מותר לכתבו כדי שלא ישכח". והוסיף המשנה ברורה (ס"ק מ"ז) שאף מותר לשמוע לכתחלה דבר חידוש כדי לכותבו. וכן אין חלוק בין אם שמע חידוש מאדם אחר או חידשו הוא עצמו "דהרבה זימנין מצוי שאדם שוכח מה שחידש כבר ואינו יכול לחדשו אח"כ. ואפילו בלא טעם שכחה כיון שבכל עת ורגע מוטל על האדם לעמול בתורה ולחדש בה כפי יכולתו אין שייך לומר ימתין עד אחר יום טוב ואז יכתוב החידוש דאותו זמן יהיה עליו חיוב אחר דהיינו שיחדש אח"כ חידושים אחרים".
וסיים במשנה ברורה "ומ"מ יזהר בכתיבת חידושיו שיכתוב כתיבת משיט"א (=בכתב הרגיל שלנו) ואם יצטרך לכתוב איזה אות מרובע יכתוב אות שבור".
בשו"ת אור לציון (חלק ג' - הערות פרק כד - דיני חול המועד) כתב: "נראה שבזמננו כו"ע יודו שיהא אפשר לכתוב בכתב יד שלנו ללא כל שינוי עכ"פ לצורך המועד. ומשום שכיום שיש מכשירי כתיבה נוחים שכל אדם כותב בהם בקלות, ואינם ככלי הכתיבה שבדורות הקודמים שהיו מורכבים יותר, הרי שהכתיבה כיום בעטים כאלו בכתב יד רגיל ודאי שלכו"ע אינו מעשה אומן, ואין צריך להחמיר בזה, וכל שעושה כן לצורך המועד, כגון לכתוב חידושי תורה או חשבונות הצריך אותם לצורך המועד, וכן לרשום רשימת מצרכים לקנייה כדי שלא ישכח מה לקנות, או לרשום חוב כדי שלא ישכחנו וכדומה, רשאי לכתוב ללא כל חשש, ואין צריך לשנות, ואף לא לכתוב שורה ראשונה באלכסון". לעומת זאת בספר שמירת שבת כהלכתה (פרק ס"ו הערה ע"ו) מביא בשם הגרש"ז אויערבך שאכן צריך שינוי כפשט דברי המשנ"ב כיון שכותב רק שישאר בזכרונו ולא ישכח.
ובמשנה ברורה (ס"ק ל"ה) הביא שכמה אחרונים כתבו דבמדינתינו נהגו להקל בכתב משיט"א וכן בכתב שלנו דאינו מעשה אומן ויש להם על מה שיסמוכו והמחמיר יחמיר לעצמו ונוהגין לשנות קצת לעשות שורה עליונה עקומה.
בספר חיי אדם (כלל קי"א אות ו') מובא: "אם למד דבר חידוש מותר לכתבו...וכן אם שמע דבר חידוש... אבל אם כבר כתובים אצלו, רק שאינם מסודרים אצלו, נראה לי דאסור לסדרם, דהיינו, לחזור ולכתבם".
ומבאר בשו"ת שו"ת יביע אומר (יורה דעה, חלק ב' סי' כ"ו) שמדובר במקרה שמעתיק חידושיו בלי תוספת ומגרעת, ללא כל הוספה או ביאור, אבל אם מסדר את כתביו ומגיה אותם מוסיף ומבאר וכו' מותר. וכן מתבאר במאמר מרדכי (סי' תקמ"ה סק"י). וכפי הטעם שהבאנו לעייל שאם יתבטל מעיסוק זה במועד לאחר המועד לא יוכל לעסוק בדברים חדשים ונוספים אלא לחזור על דבריו הראשונים.
יום טוב


ברצוני לשאול שאלה בהמשך לתשובה זו





את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il