ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

ריבית מוקדמת וריבית מאוחרת | שאלות ותשובות | אתר ישיבה

Bookmark and Share RSS לנושא זה Rss אפשרויות חיפוש
שלום אורח, ( התחבר / הרשם )


י אדר תשע"ח

ריבית מוקדמת וריבית מאוחרת


הרב מיכאל יומטוביאן

שאלה:
האם יש איסור ריבית כשהלווה נותן כסף למלווה לפני ההלוואה, ומתכוין בכך לשכנע את המלווה להלוות לו כסף?
ומה הדין אם בזמן פרעון החוב לא מוסיף לו על סכום ההלוואה, אך לאחר זמן מוסיף לו סכום או מתנה מסוימת בעבור ההלוואה, האם יש בזה איסור ריבית?

תשובה:
ריבית מוקדמת היא ריבית הניתנת לפני ההלוואה וריבית מאוחרת היא ריבית הניתנת לאחר פרעון ההלוואה ושתיהן אסורות.
שיטת הרמב"ם והשו"ע שהאיסור הוא גם באופן שלא אומר במפורש שזהו תשלום עבור ההלוואה אבל מדובר בשהות זמן כזו שרואים קשר בין ההלוואה למתנה, הרא"ש והרמ"א סוברים שצריך שיהא ניכר שהמתנה ניתנת עבור ההלוואה ואז הנתינה אסורה משום ריבית.

למעיינים נרחיב מעט:

ריבית הניתנת לפני ההלוואה נקראת ריבית מוקדמת, וריבית הניתנת לאחר פרעון ההלואה נקראת ריבית מאוחרת, ושניהם אסורות.

הלכה זו צריכה בירור, באיזה אופן מדובר שמתנה שנותן הלווה למלווה נחשבת ריבית למרות שלא מוסיף אותה בשעת הפרעון, שהרי לא יתכן לומר שאדם שלווה מחבירו כסף לעולם לא יוכל לתת למלווה מתנה, כמו כן לא יתכן לומר שאדם שנתן לחבירו מתנה, מעתה ואילך לא יוכל ללוות ממנו כסף בעתיד, אם כן באיזה אופן מדובר שהתוספת אסורה מדין ריבית מוקדמת או מאוחרת?

הרא"ש סובר שהאיסור הוא באופן שהנותן אומר בצורה מפורשת שמשלם עבור ההלוואה שהיתה או שתהיה בעתיד, באופן זה, אע"פ שהתוספת לא ניתנת בזמן הפרעון היא אסורה משום ריבית. הסמ"ג הוסיף על דברי הרא"ש שגם אם מדובר באופן שהנותן לא מזכיר בפירוש שנותן את המתנה עבור ההלוואה אך ניכר שנותן אותה לשם כך, גם באופן זה, הנתינה אסורה משום ריבית, למשל אדם שנותן לחבירו מתנה מכובדת וגדולה, אע"פ שנותן לו את המתנה לאחר שכבר פרע לו חוב שהיה חייב לו, מכל מקום מכיון שמדובר במתנה גדולה שאינו רגיל לתת לחבירו, ניכר הדבר שנותן לו את המתנה עבור ההלוואה שהלווה לו וזה נקרא ריבית מאוחרת.

לעומתם הרמב"ם סובר שגם נתינה ללא אמירה מפורשת נחשבת ריבית מוקדמת או מאוחרת, הב"י מבהיר שגם לשיטת הרמב"ם מדובר שהנתינה סמוכה קצת להלוואה אך אם מדובר שיש הפסקה גדולה בין נתינת המתנה להלוואה או שנותן המתנה לאחר זמן מרובה מאז שפרע את החוב, באופן זה אין איסור ריבית מוקדמת ומאוחרת. השו"ע החמיר לפסוק כרמב"ם והרמ"א פסק כרא"ש והסמ"ג.



לסיכום ריבית מוקדמת היא ריבית הניתנת לפני ההלוואה וריבית מאוחרת היא ריבית הניתנת לאחר פרעון ההלוואה ושתיהן אסורות. שיטת הרמב"ם והשו"ע שהאיסור הוא גם באופן שלא אומר במפורש שזהו תשלום עבור ההלוואה אבל מדובר בשהות זמן כזו שרואים קשר בין ההלוואה למתנה, הרא"ש והרמ"א סוברים שצריך שיהא ניכר שהמתנה ניתנת עבור ההלוואה ואז הנתינה אסורה משום ריבית.



בשולי הדברים נוסיף כמה הערות בנוגע לריבית מוקדמת ומאוחרת:



א: ריבית מוקדמת אסורה מדרבנן, אא"כ מתנה הלווה תנאי גמור עם המלווה שאם לא ילווה לו יחזיר לו המלווה את המתנה, שאם מדובר באופן כזה הוי ריבית קצוצה מדאורייתא (סימן קס פת"ש ס"ק ז). ריבית מאוחרת אסורה מדרבנן.



ב: ריבית דברים מותרת לפני ההלוואה ולאחר פרעון ההלוואה, כלומר אין דין ריבית מוקדמת ומאוחרת בריבית דברים, (מלווה ה' פרק ח סעיף כה).


ג: ריבית מוקדמת ומאוחרת קלה מריבית דרבנן רגילה ובדיעבד אין צריך להחזירה אפילו כדי לצאת ידי שמים (קסא ס"ב).


ברצוני לשאול שאלה בהמשך לתשובה זו





את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il