שלום, אני בת שירות לאומי ואני עמוסה מאוד במהלך היום, אני משתדלת לנצל את הזמן שלי גם ללימוד תורה. השאלה שלי היא מה זה בדיוק לימוד תורה? אני קוראת ספרים בנושאים מסוימים (הקריטריון לאמת של הרב קלנר, דע מה שתשיב של הרב זאב קרוב , בן קודש לחול של הרב איתן קופמן, יש לך כנפי רוח וכו’.. ספרים בסגנון הזה. ושומעת סדרות שיעורים דרך האתר של בני דוד.) לא למדתי גמרא ואני לא ככ יודעת איך לגשת אליה.. האם הספרים האלו נחשבים לימוד תורה? או שעדיף לנצל את הזמן ללימוד משהו אחר, אם כן מה? בנוסף אני רוצה שיהיה לי משהו קבוע שאני מקדישה לו זמן ללימוד בבוקר לפני תחילת היום, יש עדיפות למשהו?

ב"ה שלום רב, קשה מאוד להשיב לשאלה זו בלי להכיר את "האדם" שמאחורי השאלה, שכן כלל גדול קבעו חז"ל: "אין אדם למד אלא במקום [או "ממקום"] שלבו חפץ". מסיבה זו, טוב היה להפנות את השאלה לרב מוסמך, אך כזה שמכיר אותך. עם זאת, מאחר שנשאלתי אשיב, כללית: כל הספרים שציינת הם "ספרות מישנית" ולא "מקורית", וככל שניתן רצוי לעסוק - לפחות גם - במקור ולא רק ב"מישני". אינני יודע כמה זמן יש לך אך הנה למשל מס' ספרים שעשויים להתאים: פרשת השבוע במקורה עם אחד הפרשנים (רש"י? רמב"ן? רשב"ם? ספורנו? וכיו"ב); ספר הלכתי שנוגע להלכות מעשיות (אם משנה ברורה אינו מוכר לך וקשה, אזיי אוליי קיצור שלחן ערוך? מקור חיים? פניני הלכה? וכיו"ב) ספר שעוסק במידות טובות (מסילת ישרים? חובות הלבבות? שמירת הלשון ? וכיו"ב) ספר שעוסק בענייני אמונה (כתבי הראי"ה, לדוגמה) כאמור, אפשר גם ספרים מישניים, אך כדאי לאחוז גם בספר "מקור". בהצלחה