ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

רכב שהידרדר כי הנהג לא שילב הילוך חניה | שאלות ותשובות | אתר ישיבה

Bookmark and Share RSS לנושא זה Rss אפשרויות חיפוש
שלום אורח, ( התחבר / הרשם )


ט"ו תמוז תשע"ח

רכב שהידרדר כי הנהג לא שילב הילוך חניה


הרב יהודה אודסר

שאלה:
שלום כבוד הרב.
תיאור המקרה: ביום שישי כחצי שעה לפני שבת בהיותי בחצר הבית ניסה רכב של שכן לעבור. רכבי חנה כשורה, רכב של שכן נוסף ״הצר״ את הדרך באופן שלא איפשר לו לעבור. היות ובעל הרכב לא יצא וכבר הייתי בחוץ, התנדבתי להזיז את הרכב, כיוון שהייתי עסוק מסרתי את המפתח לשכן (שהיה על יד הנהג) וביקשתי ממנו שיזיז ושישאיר את הרכב בהמשך הדרך. הוא רצה להיות נחמד והחזיר את הרכב, כשחנה, הוא הסתפק לדבריו במשיכת בלם היד ולא הכניס פרקינג. ככל הנראה ההנד ברקס לא חדש, גם הרכב לא חדש, וכשבא להחזיר את המפתח הבחנו ברכב שמידרדר במורד ההר.
לטענתו הוא שם הנד ברקס וזה מספיק. וגם לטענתו הוא רק שומר חינם. כמו כן הוא אומר שהוא שאל ואמרו לו שהוא לא חייב היות ולא אמרתי לו שישנה בעיה בהנד ברקס
לטענתי הוא רשלן שלא הכניס הילוך חניה, זה החוק וזו מנהג המדינה, כל אדם סביר עושה זאת. לא הייתי מודע לבעיה חריגה בהנד ברקס היות ואני קבוע מכניס פרקינג, מה גם שבאותו היום הרכב עבר טסט ולא העירו לי על דבר כזה. בנוסף מי שקצת מכיר יודע שההד ברקס הוא בסך הכל רפידות ״שנלחצות״ על הגלגל ולא ניתן לסמוך עליהם בטח בירידה, חובה לשים פרקינג, זה הכי בטוח, גם מדין ונשמרתם.
למעשה, הרכב שלי התדרדר במורד ההר וניזוק בנזק שמגיע לשוויו, פלוס מינוס (6000₪), נגרם נזק של בערך 700 לרכב של שכנה, ונזק לגדר של שכן אחר שנפרצה, את זה כבר סידרנו..
השכן הוסיף טענתו, שהוא אף פעם לא מכניס פרקינג ומספיק להרים הנד ברקס. ולטענתו ההנד ברקס שלי תקול/לא מספיק חזק. בברור עם המוסך נמסר לי כי רכב כמו שלי ההנד ברקס לא מאד חזק אבל יש את הפרקינג. אני בכל אופן לא מכחיש שאולי ההנד ברקס קצת חלש, זה לא משהו שידעתי עליו שהוא בעייתי, מהסיבה שאני תמיד מכניס פרקינג והרכב לא זז.
מה דעתו של הרב


תשובה:
ראשית אני מבקש להבהיר - אין כאן פסק הלכה. אי אפשר לפסוק ללא שמיעת טענות שני צדדים. יש כאן חוות דעת הלכתית על תאור המקרה.
בניתוח הלכתי יש כאן שני דיונים:
האחד - הנזק שהרכב גרם לגדר
השני - הנזק העצמי שנגרם לרכב
לעניין ניתוח המציאות: לאחר התייעצות עם גורם המתעסק בדיני תעבורה, תקנות התעבורה במדינה מחייבות להחנות רכב בעליה/ירידה עם שני אלמנטים של אבטחה: בלם יד + שילוב הילוך חניה(parking).

א. דין זה עוסק בהלכות "ממון המזיק". נראה שיש כאן חיוב מדין "אש" אחד מארבע אבות נזיקין. נזק זה מאופיין בהעמדת המזיק במקום ולאחר מכן תנועה שנגרמת על ידי כח אחר והנזק נעשה תוך כדי תנועה.
לאור סיפור הדברים, בעת שהנהג החנה את הרכב הרכב לא זז, רק לאחר מכן, כאשר עזב את הרכב, מכח המשיכה התחיל הרכב להתדרדר והזיק. בהתייחס לכך שחניית רכב במורד מחייבת את שני האלמנטים הבולמים, הרי שהעמדת הרכב בצורה זו נחשבת כהעמדת חפץ בראש הגג ברוח מצויה, שלאחר מכן נפל והזיק, מכיוון שמסתבר שהאדם הניח את החפץ בצורה המסכנת את הציבור. חז"ל הגדירו דין זה כתולדות מזיק ה"אש" שהאדם חייב בה. כמו כן נראה, שהאיש שהחנה את הרכב הוא נושא בתשלומים למרות שרכב זה אינו ממונו, שהרי דומה הדבר לאיש שמסר את בהמתו לחברו והוא לא שמר עליה כראוי והיא הלכה והזיקה, שהשומר שלא שמר כראוי חייב בנזקיה.

ב. דין זה הוא בהלכות שומרים. כאן מוגדר בהלכה שכל דבר צריך לשמור אותו לפי דרכו, דבר זה כולל גם שומר חינם. ולכן הגדרת תקנות התעבורה נחשבת כהגדרת האופן שבו צריך לשמור על הממון שלא יינזק. לאור זאת נראה, שאף בשומר חינם העמדת הרכב במורד ללא שני אלמנטים של הבלימה מוגדרת כפשיעה והאדם השומר חייב בנזק שנגרם לממון המופקד בידו.

לאור זאת נראה למסקנה שהאדם שהחנה את הרכב פעל בצורה לא נכונה ואשר על כן הוא נושא בתוצאות הנזק שהרכב גרם והנזק שנגרם לרכב.





ברצוני לשאול שאלה בהמשך לתשובה זו





את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il